אאא

במקור, זה ביטוי באנגלית: "If you cannot beat him then join him", התרגום הכי קרוב: "באם אינך יכול לגבור עליו, תצטרף אליו". המאבק המשפטי באלעד, נגמר בכישלון מהדהד, שעוד ילמד. ההחלטה במחוזי, הייתה ברורה והחלטית לפחות בפן המשפטי.

עצם קבלת רשות הערעור, ע"י השופט התורן עוררה תקווה, גם זה לא היה מובן מאליו. הוויכוח היה על עובדות, ערכאה גבוהה לא דנה ובוחנת מחדש עובדות, ערעור נידון על 'טעויות משפטיות'. בלשון המשפטית: 'טעה בית דין קמא'. ובמקרים מסוימים על נסיבות חריגות, כגון פגיעה שורשית בזכויות מוקנות. בעיקר זכויות מוגנות.

עורכי הדין ניסו להיכנס בסדק, של פגיעה בזכויות התושבים שלא יהיו מיוצגים ותשלל מהם זכות מוקנית לבחור, ולהתייצג על פי השקפת עולמם. על עצם העובדות - לא היה מחלוקת. 'כבודם' לא קנו את התיזה, זה היה מאבק אבוד.

קרב החפירות וההחתמות והעברת הסמכויות נידון לכישלון. באם שר הפנים או שלוחו כמותו, שהינו 'נוגע' בעניין וקשור לפרטיו ודקויותיו, אישית, מפלגתית, ציבורית, יעשה את הבלתי יאמן וידחה את הבחירות באלעד, בג"ץ יגלגל אותו מכל המדרגות.

מפגן השלומיאליות של ההוגים והמתכננים, ומי שעמד בראש רעיון ההבל לייבא מועמד מבחוץ, שמצהיר בפה מלא, שמרכז חייו וחיי משפחתו בעיר ירושלים, יהפך למשל ולשנינה. עוה"ד של הצד שכנגד יתחלקו בשכ"ט לדוגמא! הביזיון יהיה נחלת הציבור כולו. האשמים, מי שגרר את גדולי ישראל למאבק ילדותי מטופש, אבוד מראש.

בנקודת הזמן הנוכחית, כשהלהבות בשליטה יחסית והלבבות עדיין מחוברים בקשרי עבר, כשבסה"כ בעבר הלא רחוק, השותפים הצליחו לנהל שלטון משותף יציב, לא מתנכר וללא דם רע, חייבים לעצור! לשנות פוזיציה, להתחלק מראש ב"עוגת השלטון" ויש מה. חלילה וחס להבעיר את העיר ואולי לגרום לוועדה קרואה אסונית, עם השלכות מידיות לערים אחרות ולמישור הארצי. 'מכילים' את הכישלון ולומדים לעתיד. חובה.

קל מאד לגרור את הציבור הרחב למלחמה אידאולוגית על כבודם של גדולי ישראל. זה קליט, מלהיב, ובעיקר 'נגד'! יחי הנגד. לעסקן, להודות בטעות ולהכיר בכישלון, בכדי לשמור על השלום - הרבה פחות רצוי, וודאי לפוליטיקאים אינטרסנטים. בפרט לאלו וכאלו שרוצים להשתמש במנוף-המחלוקת, להגשמה עצמית, בעתיד. מבחינתם, זה הפסד בקרב! שינצח בעז"ה ועל שכם הציבור, את המלחמה הכוללת, "המאבק על דמות ומיקום ברשימה הארצית לכנסת הבאה". עוד מלחמת עולם מיותרת ופוגענית שאנו נגררים אליה כדי לתת דרור למאוויים, יצרים ומאבקי אגו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

קיים ויכוח לגיטימי ואמיתי בין מכלול השותפים ביהדות-התורה, על גודל, כמות, ומי בראש. הוויכוח הוא על עובדות, במצב הנתון והסיטואציה שבה אנו חיים ונמצאים, קשה מאד לדעת. בחירות פנימיות היו פותרות את הבעיה לעוד 10/20 שנה. אדרבא, שגדולי ישראל יחליטו על התלכדות, הרשמה ובחירות פנימיות. לא יקרה. כנראה, שמרנן ורבנן החליטו ש"אין הצר שווה בנזק המלך". המחלוקות והאיבה ישסעו את הציבור החרדי, הנזקים יהיו עצומים. אנו למודי ניסיון עבר מר וכואב. הפתרון שמצאו העסקנים בדיעבד, מיני בחירות! הליכה נפרדת במספר ערים, ומכאן תפתח המלחמה...

'עצה בפרוטה': ינתקו את העסקנים והנבחרים מהוויכוח, יושיבו ועדת רבנים ודיינים, שיחליטו על הכל! נטולי פוליטיקאים, יישבו הרבנים עד שיצא עשן לבן. באם לא ימצא המוצא, ו'הוא לא ימצא' כשהפוליטיקאים נושפים בעורף.

עצה 'חינם' אין כסף: החלטה גורפת מראש, כל מי שהיה, לא יהיה! כמו אחרי תקופת הוועדה קרואה בבני ברק. כולם חדשים! באם האיום הזה ירחף ויאיים על ראש 'נציגינו שלוחי דרחמנא', לא יצטרכו ועדת רבנים, יהיה הסדר. "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". למי שלא יודע, 'האיום' הזה כבר הופעל בעבר, הניצים מיד הסתדרו. זה מובטח.

ועצה חינם לר' משה אבוטבול מבית שמש. התהילים בדרך לבית המשפט עזרו, המועמדות לא נפסלה. דרמה באלעד, ביטול בחירות וכדו' יגרמו ישירות להצבעת תגובה בבית שמש! חוק כלים שלובים יופעל. שדר לראש מפלגתך, שהרבה גופי-תורה תלויים ושלובים. רוה"ע היחיד מש"ס, יכול להיות מודח כתוצאה מאירועי אלעד. בחירות מוצלחות לכולנו.