אאא

המערכה הוכרעה. בית שמש עוברת מידיו של ראש העיר החרדי משה אבוטבול לידיה של הגב' עליזה בלוך המשתייכת לציבור הדתי לאומי. ההפרש הסופי על חודם של כ-500 קולות לטובתה, כאשר הנתונים המלמדים על כך שלפחות 1,500 קולות ניתנו לה על ידי הציבור החרדי, כשעוד אלפים אחרים לא טרחו להצביע, מעוררים פליאה שהולכת וגוברת ככל שמדובר במי שלא מכירים את בית שמש. הייתכן להצביע למועמדת לא חרדית כשיש ראש עיר חרדי מכהן?! הם זוקפים גבה ויש מי שממהרים להטיח "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו".

ורק שאלה אחת קטנה אני מבקש לשאול, הציבור החרדי בכל רחבי הארץ יצא והצביע כדעת רבותיו, גם כאשר הדברים נראו כשמאל שהוא ימין. מה קרה דווקא בבית שמש המפורסמת כאחת הערים היותר חרדיות, האם מתחולל בה מרד חרדי שלא שמענו עליו עד כה?

זה הזמן למשל נפלא מבית מדרשו של המגיד מדובנא על הפסוק בעובדיה (א, י)  "מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה". מעשה בשני אחים שונים בתכלית, המשיל המגיד, אחד עדין וירא שמים ואחיו פרא אדם ורע לב. מטבע הדברים היה הפרא מתנכל לאחיו העדין, מכה אותו ומקלקל את משחקיו והאח העדין דמעתו על לחיו והוא שותק. אבל יום אחד התהפכו היוצרות  והאח האלים וגס הרוח חזר הביתה כשבגדיו קרועים ופניו חבולות ודמעתו על לחיו "הוא עשה לי" רץ לעבר האב מצביע על אחיו שעמד ושתק ולא הצטדק. למרבה הפלא אבי הנערים בחר להעניש דווקא את הילד המוכה. "הייתכן?" זעק ומחה "לא מספיק שהוא הכה אותי וכעת גם אתה מעניש אותי? היכן הצדק?!" זעק לעבר האב. והאב השיב לו "בדרך כלל ככל שאתה מכה אותו ומצער אותו, הוא שותק ולא עושה דבר. אם הפעם הרים עליך יד והחזיר לך מנה אחת אפים, אני מתחיל לחשוב מי יודע מה עוללת לו ולכן אתה שנענש".

כתמיד, יעקב אבינו שותק לעשו הרשע על הכל, עבר המגיד מדובנא אל הנמשל, אבל אם "מחמס אחיך יעקב" - אם יעקב אחיך שאין כוחו אלא בפיו יוצא וחומס אותך עשו הרשע, "תכסך בושה" - אתה זה שצריך להתבייש כי מי יודע מה עוללת לו.

ומכאן לבית שמש. איננו באים לומר חלילה שראש העיר היוצא משה אבוטבול הוא עשו הרשע. חלילה, ההיפך הוא הנכון. ברמה האישית אין חולק על כך שמדובר ביהודי ירא ושלם, מקדים שלום לכל אדם וחביב על הכל. דומה שאין בעיר תושב אחד שמחזיק לו טינה ברובד האישי. אבל אם הגענו למצב שבו אלפי חרדים מבית שמש יוצאים ונותנים את קולם למועמדת שכנגדו, תכסך בושה - העסקנים שהביאו אותם למקום הזה, הם אלו שצריכים להתבייש ולא למהר ולהטיח האשמות מגוחכות.

כל מי שהסתובב בבית שמש בשנים האחרונות, שלא לדבר על אלו שמתגוררים בה ידעו שמשהו לא תקין בעיר. העירייה התנהלה בחוסר ניהול מוחלט ובתחושה שנעה בין 'שטיבל' לבין מסדרונות בירוקרטיים שכמו יצאו מסיפורי קפקא ואפרים קישון. לא נאריך בדוגמאות כי איננו באים לזרוק אבן אחר הנופל, אבל השורה התחתונה היא שתושבי העיר והחרדים בכללם שיוועו לעיר אחרת ולצורת התנהלות אחרת, אלא שאף עסקן מאלו שקבעו שהנציג החרדי לראשות העיר יהיה אבוטבול, לא טרח להימלך תחילה בתושבי העיר ולשאול אותם האם מועמדותו מקובלת עליהם. הדברים נסגרו מעל ראשם של תושבי העיר בדילים תמוהים, כאלו שעוררו מרמור עז בציבור.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מי שהסתובבו בעיר בימי מערכת הבחירות יכולים היו לשמוע את הקיטור שעלה מכל התאספות של תושבים שדיברו על הבחירות, במסדרונות בתי הכנסת, במקוואות, באולמי השמחות ובחנויות האוכל לשבת. אלפי תושבים חרדים החזיקו בטן מלאה בתלונות, כרימון מלא תולעים, אבל איש מהנהלת העיר היוצאת לא רצה לשמוע, וכאשר כבר ניאותו להאזין לטענות, מיד נשלפו התירוצים וכאלו לא חסרו. אלא שהתירוצים הללו לא הספיקו, כמסתבר.

לא שייך לנהל עיר בחוסר ניהול מוחלט, ולא שייך להתנהל כמעט בלי קמפיין בחירות (כל מי שהסתובבו בבית שמש עמדו מוכי תדהמה: "אין בחירות בעיר?") ולחשוב "יהיה בסדר, ברגע האמת התושבים בוודאי יישמעו לרבנים ויצביעו למועמד החרדי". אמת, אחוז מוחלט של תושבי העיר החרדים הצביעו לאבוטבול, אבל כמה מהם עשו זאת בתחושה שכפו עליהם הר כגיגית? - אלפים רבים. וכשזו התחושה הציבורית הרווחת, לא פלא שאלפים אחרים עשו דין לעצמם והצביעו למועמדת שמנגד.

ויש יותר. לפני כשבועיים בראיון רדיו נשמע אבוטבול אומר בתשובה לשאלה אם הוא חושש מהבחירות "ממש לא. זהו רק מכשול טכני שאנחנו צריכים לעבור אותו". ובכן, ילמדו נציגי הציבור, וילמדו העסקנים רוקמי הדילים: לא כך פועלים, הבחירות לא מונחות בכיס של אף אחד וצריך להשביע את רצון הציבור לפני שמבקשים את אמונו שוב, ולא להישען על כך שיספיק קמפיין הפחדה בנוסח 'מי-יודע-מה-יקרה-אם-העיר-תצא-מידיו-של-הציבור-החרדי'. הציבור בוגר מדי בשביל למכור לו את הסחורה המשומשת הזו.

נקווה אפוא שמבית שמש תצא הקריאה לשאר חלקי הארץ לנהוג כדברי חז"ל: "אין ממנין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכין בציבור".