אאא

בבחירות המוניציפליות שזה עתה חלפנו על פניהן חזינו כולנו בפילוג החרדי הגדול, בפלגים בין עץ ודגל הליטאים, ומאבק הכוח מול אגודת ישראל החסידית שמפולגת בתוכה לפלגי חסידויות. השסעים שהיו קיימים תמיד, קיבלו ביטוי פוליטי פומבי ורשמי. יש הרואים בכך אישוש ל"התפרקות החרדיות", ויש הרואים בתוצאות סתירה גורפת והוכחה כי המגזר החרדי רק מתחזק. אלה ואלה צודקים.

הפוליטיקה החרדית אכן מתפרקת, אך המגזר החרדי לא מתפרק – הוא מתחזק. הא בהא תליא.

הפוליטיקה החרדית אכן מתפרקת, אין אחידות קולות, ויותר מזה – כבר אין מונופול על הדעת תורה. כבר אין דעת תורה אחת (שלטון המרנים, אליבא דבן-חיים), יש דעות תורה, לשון רבים. נהרא נהרא ופשטיה. יש מגדולי ישראל שאומרים להצביע למפלגה א' ולמועמד X, יש גדולים שאומרים להצביע למפלגה ב' ולמועמד Y, וגדולים שאומרים להצביע ל-ג' ול-Z. וכמובן, הרבה שילובים נוספים של מועמדים ומפלגות. אלה ואלה ואלה, דברי אלוקים חיים.

הפוליטיקה החרדית כבר לא פועלת כגוש אחד כדי למקסם את האינטרס החרדי הכללי, אלא היא מפוצלת בתוכה פנימה כדי למקסם צרכים של תת קבוצות במגזר. אין "בלוק" חרדי, יש הרבה זרמים חרדיים, אשר פעמים גם פועלים פוליטית זה נגד זה. פעמים גם בחריפות יתר ומתחת לחגורה.

אבל, התפרקות הפוליטיקה החרדית איננה התפרקות החרדיות. נהפוך הוא – החרדיות מתחזקת. ההתפרקות הפוליטית החרדית, היא תוצאה של התחזקות המגזר החרדי. המגזר החרדי היום הוא גדול כמותית מאי פעם, והגדילה יוצרת בהכרח פילוגים פנימיים.

היסטורית, מעולם לא היו היהודים מאוחדים בכל כאיש אחד, בכל דור ודור היו מחלוקות והבדלים בין הקהילות. אף מגדולי הדורות שבכל הזמנים היו שנויים במחלוקת בתקופתם, כך הרמב"ם, הבעל שם טוב, ועוד ענקים וגדולים נוספים. מחלוקות תמיד היו, אך המחלוקות הם גם סימן לפריחה.

כאשר היהדות מאויימת מבחוץ, אז נוצרת אחדות פנימית. כאשר אין איומים חיצוניים, אז המחלוקות הפנימיות מקבלות ביטוי. כך גם החרדיות, ההתפרקות הפוליטית נוצרה מהחזקות, אין איומים משמעותיים כעת מן החוץ. כשהמגזר קטן וחלש, אף אחד לא יכול להרשות לעצמו להציף מחלוקות פנימיות ולפגוע באינטרס הכללי.

המגזר החרדי גדל, ויחד עם הגידול בא גם הגיוון. יש יותר קולות, יש יותר רצונות, יש יותר צרכים. ניתן לראות זאת לא רק בפוליטיקה, אלא למשל גם בתקשורת החרדית. אם לפני 30 שנה היה עיתון חרדי אחד, היום יש שלושה יומונים מפלגתיים, יש עוד כמה וכמה שבועוניים פרטיים שאינם מזוהים פוליטית, יש את אתרי האינטרנט החרדיים, קווי הנייעס, והמוני קבוצות וואצאפ. כל אלה נותנים ביטוי לגיוון הגדול ולשוני הגדול הקיים בתוך החברה החרדית פנימה.

הפילוגים בתוך החברה החרדית אינם רעים ואינם טובים, הם פשוט עובדה. כך קורה בכל חברה שגדלה. אין צורך למנוע את הפיצולים, אלא פשוט להכיר בכך שזה טבע הדברים. כך או כך, עולם התורה נמצא היום בשיא שלא היה כמותו אי פעם, ונראה שהוא רק ימשיך לגדול. וזה, עיקר החרדיות.