הפסיכולוגית - דוקטור ג'נט שיבלי הייד, מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, גילתה כי גברים ונשים, מילדות לבגרות, דומים הרבה יותר מכפי שאנו חושבים, כך עולה ממאמר שפורסם ב"American Psychological Association". רק שני הבדלים עיקריים הופיעו: בהשוואה לנשים, גברים יכלו לזרוק למרחק גבוה יותר והיו תוקפניים יותר מבחינה פיזית.
באמצעות טכניקות מטה-אנליטיות שחוללו מהפכה במחקר ההבדלים בין המינים החל משנות ה-80, היא ניתחה כיצד מחקרים קודמים העריכו את השפעת המגדר על תכונות ויכולות פסיכולוגיות רבות, כולל יכולות קוגניטיביות, תקשורת מילולית ולא מילולית, תוקפנות, מנהיגות, הערכה עצמית, חשיבה מוסרית והתנהגות מוטורית.
יתר על כן, הייד מצאה שההבדלים בין המינים תלויים בהקשר שבו נמדדו. במחקרים שנועדו לחסל נורמות מגדר, החוקרים הראו שתפקידים מגדריים והקשר חברתי קובעים את פעולותיו של האדם.
לדוגמה, לאחר שנבדקו המשתתפים בניסוי אחד, שבו לא זוהו כזכר או כנקבה וגם לא לבשו כל פריט מגדרי מזהה, אף אחד מהם לא התאים לסטריאוטיפים לגבי המין שלו כאשר ניתנה להם ההזדמנות להיות תוקפניים. למעשה, הם עשו את ההפך מהצפוי - נשים היו תוקפניות יותר והגברים היו פסיביים יותר.
לבסוף, הדו"ח של הייד בדק את מהלך ההתפתחות של הבדלי מגדר אפשריים - כיצד פער ניכר עשוי להתפתח או לגדוע לאורך זמן. הניתוח הראה ראיות לכך שהבדלים בין המינים משתנים עם הגיל, ההולכים וגדלים בזמנים שונים במהלך החיים. תנודה זו מעידה שוב כי כל ההבדלים אינם יציבים.
תיאורים באמצעי התקשורת של גברים ונשים כ"שונים" ביסודם, מנציחים אצל כולנו תפיסות מוטעות - למרות העדר קיומן של ראיות מוכחות. התוצאה של החשפות ל"אגדות אורבניות" יכולה להשפיע על גברים ונשים בעבודה ובבית, כהורים וכשותפים.
לדוגמה, מחקרי מקום העבודה מראים כי נשים הנוגדות את הסטריאוטיפ הנשי המטפח והמטפל, עשויות לשלם מחיר כבד עבור כך כאשר הן נשכרות לעבודה וכאשר מדובר ביחסים אישיים, ספרים רבי מכר ומגזינים פופולריים טוענים לעתים קרובות כי נשים וגברים אינם מסתדרים משום שהם מתקשרים בצורה שונה מדי.
הייד הבחינה כי ילדים סובלים גם מהשלכות של דעות קדומות בהקשר של הבדלים בין המינים - לדוגמה, האמונה הרווחת כי בנים טובים יותר מבנות במתמטיקה. עם זאת, על פי המטה-אנליזה שלה, בנים ובנות מתפקדים היטב במתמטיקה עד בית הספר התיכון, ורק בנקודה זו הבנים צוברים יתרון קטן.