בעבר, אובדן זיכרון וקושי בריכוז נחשבו לתופעות המאפיינות בעיקר את הגיל המבוגר. אך מחקרים עדכניים מצביעים על שינוי מדאיג: צעירים רבים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם מדווחים על קושי בהתמקדות, שכחה של מידע בסיסי ותחושת "ערפל מוחי" חוזרת. מגמה זו מעוררת דאגה במערכות הבריאות, שכן היא מצביעה על עומס מתמשך על המוח בשלב שבו הוא אמור להיות בשיאו.
מחקר אוכלוסייה רחב שנערך בעשור האחרון בארצות הברית מצא כי שיעור הצעירים מתחת לגיל 40 המדווחים על סימנים של פגיעה קוגניטיבית כמעט הוכפל, מ־5.1 אחוז ל־9.7 אחוז. החוקרים קשרו בין התופעה לבין עלייה ברמות המתח, שגרה של שעות מסך ממושכות ושיבוש דפוסי שינה. הממצאים תואמים מחקרים נוירולוגיים שמראים כי העמסת גירויים בלתי פוסקת פוגעת ביכולת של ההיפוקמפוס במוח ליצור ולארגן זיכרונות חדשים.
מחקר נוסף שפורסם ב־JAMA Neurology בשנת 2023 מצא כי מתח כרוני ורמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן קשורים דווקא לצמצום נפח ההיפוקמפוס. כלומר, לא מדובר רק בעייפות רגעית אלא בתהליך שעלול להשפיע על מבנה המוח עצמו אם אינו מטופל.
לצד זאת, מחקרים מאוניברסיטת הרווארד מצביעים על כך ששינה לא סדירה ושימוש בסמארטפונים בשעות הלילה פוגעים במחזורי ההתאוששות של המוח, ובכך מקשים עוד יותר על שימור מידע ושיפור ריכוז.
כשהבריאות ממתינה בתור: האם מדינת ישראל בדרך לקריסה רפואית?
מדענים פתרו את תעלומת הרגליים של הג'ירפה
מומחים מזהירים כי המצב אינו גזירת גורל. שינוי של כמה הרגלים עשוי ליצור שיפור משמעותי:
- הפחתת זמן מסך בשעות מוגדרות
- קביעת "טקס שינה" קבוע ללא טלפון בחדר
- הקפדה על פעילות גופנית קלה שמגבירה זרימת דם למוח
- תרגול נשימה או מדיטציה להפחתת סטרס
- הפסקות יזומות בעבודה או בלימודים לצורך התרעננות
לדברי חוקרי ההתנהגות הקוגניטיבית, "המוח אינו בנוי לחיות במתח מתמשך". יצירת מרחבים של שקט, שגרה מאורגנת והפחתת גירויים מיותרים אינם מותרות אלא תנאי בסיס לתפקוד קוגניטיבי תקין.
מקורות:
Cohen, K. et al. (2023). Cognitive Decline Indicators Among Young Adults. JAMA Neurology.
Harvard Medical School (2022). Chronic Stress and the Brain: Cortisol and Hippocampal Volume.
Data from a decade-long US population health survey on cognitive complaints among adults under 40 (2024).
0 תגובות