אאא

דצמבר הסוער כבר כאן / לא כל מי שקרוב לצלחת אוכל בוודאות לפעמים מאכילים אותו עצמות / ולפעמים שווה להיזהר שלא תישבר הצלחת על הראש / סדר העדיפות האישי אסור לו לגבור על הסדר הציבורי / מכירת חיסול של המוסדות בתמורה לידידות פוליטית כמוה כמכירת קרח לאסקימואי / זה הזמן לוותר על נזיד העדשים ולזכות בתבשיל עצמו / האם אנו מוכנים? האם אנו בשלים ????? חומר למחשבה

אט אט הם נכנסו לתפקידיהם הבכירים, גלשו במהירות לתוך כורסת העור המפנק, בחנו בקפידה את שולחן העץ המהגוני המקיף את חלל החדר, השתעשעו בעכבר המחשב, ובחנו את המרקע שעמד על שולחנם, שריקת התפעלות נפלטה מעמקי ליבם .... האאאהאהאה היה שווה כל המאמץ, אמר לעצמו איש הציבור שזה עתה סיים את "המערכה". 

זה מכבר חבש את ספסלי העץ של הכוילל, תמיד ישבו לו במקום ותמיד לחש, "סליחה אבל החברותא שלי צריך להגיע אולי יואיל כבודו אם לא קשה כמובן לעבור למקום אחר". הספסל היה חף מריפוד עשוי עץ גושי ורגליו עשויים צינורות ברזל שסימני הריתוך פצעו מעת לעת את עורו העדין, שלא לומר קרעו את חליפת החתונה שלו ר"ל ...

ידיו נשלחו אל הטלפון השולחני שעמד במרחק פרק ידו, נו  לאן אתקשר עכשיו אמר לעצמו ובחן את קונסולת המספרים שעמדה לפניו... האאאא כן כן, אני שליח ציבור ברור מלמל לעצמו, יש לי סדרי עדיפויות, צורכי עמך מרובים, ודאי מיד טלפון לראש העיר, המון מוסדות משוועים לפעולתי. עבדנו קשה הם שלחו אותי ואני חייב להתחיל לעבוד, אבל מה המספר? לאן אתקשר? הטלפון האחרון בעל הכפתורים האלה שאני מכיר היה במזכירות הישיבה, או בבית המלון שיצאנו בו לנופש בטבריה לפני עשור שחמי ז"ל הזמין את המשפחה לחגיגות שבעים שנות נישואין. 

נו זה כל כך פשוט אחייג -0 בטח יש שם מזכירות ואבקש להעביר את השיחה לראש העיר הנכבד.

הוא עוטה חשיבות לעצמו, ומחייג ... הטלפון מצלצל ומצלצל... ואין מענה! איש הציבור הנכבד פוסק מיד, נו נו נו, זה מה שהחברים שלי תמיד אמרו אף פעם לא עונים לנו בעיריה לכן אנו חייבים אותך שם, לא סתם חייבים אתה פשוט חיוני שם.... "ציר נאמן לשולחיו". 

נקישות רמות על דלתו העירו אותו מהסוגיות הסבוכות שרצו במוחו, יבוא! ענה ומיד עטה על פניו את ארשת החשיבות, הדלת נפתחה ובפתח הדלת מזכירת ראש העיר בכבודה ובעצמה... בחיוך ובהכנעה היא פונה אליו אדוני הנכבד... ראש העיר מבקש לשאול מתי הוא יכול להיפגש עם כבודו לשיחה בארבע עיניים?

"איש הציבור" הנהן לעצמו, המממממ בוודאי אני יכול תמיד, מתי שרק ירצה, נסגור הערב בשעה שבע,  ברור, בדיוק חיפשתי אותו בטלפון... שמא תוכלי לומר לי מה המספר ללשכה, כי חייגתי -0 ואף אחד לא ענה. המזכירה הנמרצת עונה בזריזות, לראש העיר אין טלפון, יש לשכה ואני המזכירה, אתה יכול להתקשר אלי ואחזור אליך לאחר שאשאל את ראש העיר אם ברצונו לפגוש אותך אגב -0 זה המספר של השומר בבניין. 

נו אבל ראש העיר ביקש לפגוש אותי, עונה איש הציבור ובמוחו מתרוצצים מחשבות נכבדות, "סוף סוף למישהו אכפת מאיתנו", כנראה שראש העיר מבין ומפנים את כוחנו, הוא פשוט לא יכול בלעדינו, מבקש פגישה איתי בארבע עיניים, חשוב מאוד שאכין את עצמי לפגישה, מיד אעשה סידרת טלפונים לראשי המוסדות בעיר אשאל על צרכיהם... ברור, אני לא נכנס לראש העיר בלי משנה סדורה.

טלפון ראשון לראש הישיבה, שלום כבוד הרב, פונה "נציג הציבור" כממתיק סוד, תראה רבנו, ראש העיר הזמין אותי לפגישה סודית הערב בלשכתו, רק אני והוא, רציתי לשמוע מכבודו על הבעיות "הבוערות", אבל בבקשה רק את הדחופות ביותר, ככה כשאני נכנס אליו אני "חותך" מיד, כנראה שאני מידי חשוב לו ואם אפשר כבודו שאף אחד לא ידע מהשיחה הזו, אני מאד רוצה שכבודו ידע שהישיבה חשובה לנו מאוד ואנו מערכים את כל מה שרבנו עשה למעננו וזה הזמן להחזיר טובה מהירה בס"ד.

וב'העתק הדבק': במשך היום קיבלו "חמישים" ראשי מוסדות, כוללים, בתי תמחוי, חברות תהילים, מחלקי נרות שבת, מפיצי עלונים, ומי לא ! את הטלפון הסודי והמתלחש המסביר להם את חשיבותם ובעיקר את חשיבותו של "הנציג" המוכשר שהנה לא עבר שבוע מאז התמנה וכבר ראש העיר משחר לפתחו... הנציג הנמרץ לא שכח להוסיף בתום דבריו, כבודו לא ישכח לחזור אלי מיד על הבוקר! ברור שאהיה איש בשורות ... פשששששש

ירד הערב... ואיש הציבור עוטה את חליפת החגים החשובה שלו... אוסף את הצעטלאך הפזורים על שלחנו מותח את גוו ואץ לפגישה עם נסיך הכתר, מכובדו ראש העיר. במוחו מתרוצצת סימולציית השיחה: ברור! אני חייב להגיד, אני חייב להסביר לו על הקיפוח המתמשך, על המוסדות הנתונים בקרוואנים, על ילדי ישראל המתגוללים בעפר! הוא חייב לדעת אחת ולתמיד, אני אפתור את כל בעיות הציבור, מה שלא עשו קודמי חמישים שנה אני אשיג בפגישה אחת. הגיע הזמן להוכיח לכולם מה אני וכמה אני שווה!!!

באכסדרה ללשכת ראש העיר הוא מהדק את עניבתו הפרחונית, הדלת נפתחת וראש העיר כולו נופת צופים... חיוך רחב מקדם את "איש הציבור", ברוך הבא למכובדי היקר, פותח ראש העיר את השיח ואיש הציבור נרגש מהמעמד וכבר מתחיל לסדר ולפסוק את פסוקו... אדוני הגעתי בשליחות של המוסדות. 

ראש העיר - בוחן את הנציג הנמרץ ועל אתר עונה, נו נו יש לנו חמש שנים של עשיה משותפת, לא ביום אחד אפשר לפתור, אין צורך שתמנה בפני את מצוקות המגזר, אני מכיר אותם על בוריים. נו מה אתה חושב שעד שלא הגעת לא עבדנו, אבל אתה יודע איך זה יועצים משפטיים, שווין, יש עוד זרמים בעיר, אבל לא לזה קראתי לך יש לי עניין דחוף לדבר עליו. 

תראה אומר ראש העיר, בשבוע הבא בתחילת השבוע אני רוצה להביא לאישור מליאת העירייה את התקציב... תראה בעיקרון יש לי רוב להעביר, אבל חשוב לי לדעת מה עמדתכם בעניין, חשוב לי שהוא יעבור חלק, אני לא רוצה בעיות, אין לי כוח לסחטנות.

הנציג שזה עתה שמע "סינית-מדוברת" התחיל לגמגם מממממ תקציב ? מה זה תקציב? כבודו מתכוון לתמיכות? לאאא, לא, עונה ראש העיר, נו אתה יודע כבישים, ניקיון העיר, פנוי אשפה, קצת מזכירות, שיפוץ ללשכה החדשה של כבודו, בקיצור לא דברים שאתה אמור להיות מעורב בהם. 

הרי אתה יודע שיש "לב חם" אליך ולצרכים שלך, בפרט לבני הקהילה אז בוא נעביר את התקציב בשקט ובדממה, תצביעו כאיש אחד עם הקואליציה ואני מבטיח לך במשך השנה אנו לא נשכח את ההצבעה שלכם נרעיף עליכם תקציבים למכביר נפתור את כל הבעיות. אצלנו מילה זה מילה!

"הנציג" שכבר הושפע משפע הכבוד שנחת עליו עושה את השיקולים המהירים, אבל אדוני חשוב לי מאוד כמה דברים דחופים מאוד מאוד שלא סובלים דיחוי! ראש העיר עונה נו... זריז תגיד כבר... אדוני ראש העיר בבקשה אם אפשר לדאוג שבמשרד שלי יהיה אינטרנט כשר, פשוט אי אפשר לשבת ככה במשרד, הרבנים יכולים לכעוס עלי... הא אם אפשר הבת דודה של חמותי עובדת סייעת בגן חרמון אם אפשר לדאוג לה שתהיה גננת היא כבר עשרים שנה שם והבטיחו לו מליון פעם ולא קיימו... הא וגם הבן שלי בנה איזה משהו קטן לא רציני ככה, "מרפסת-סוכה" והמחלקה כאן לא נותנות לו מנוח, אז זה סגור אני יכול להיות רגוע? ואני מבטיח בע"ה בתקציב כולנו יד אחד מעבירים אותו אבל אל תשכח שאני עובד קשה להעביר את התקציב הזה.... ויש לי כאן רשימה של בעיות של המוסדות שחייבים לטפל.

ראש העיר מחייך בשביעות רצון... נו ברור הכל מטופל, אל דאגה, אתה יכול להגיד בשמי לבת הדודה שהעניין סודר. הא והעניין עם הבן, נו שטויות מיד אחרי משוכת התקציב אנו נסדיר את העניין.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לגבי המוסדות – אל דאגה ! נעבוד בשיתוף פעולה כמו תמיד, מי שמגיע לו יקבל ומי שלא נבחן את העניין.

הם סיכמו בלחיצת יד של ידידים משכבר הימים. 

שיחות הטלפון של ראשי המוסדות בערב נענו בקול ענות חלושה, תבין העסק מידי מורכב, אני לא "כל-יכול", יש סדרי עדיפויות, המון מלל למרוח עוד ועוד את המוסד הנאנק והנאבק על קיומו. 

בבית הסתובב איש הציבור בגביר בארמונו – רעיתי היקרה סגרתי את כל הקצוות, אין מוכשר ממני! אפילו הספור עם הבת דודה סגור! לא תאמיני כמה ראש העיר מעריך ומעריץ אותי, הוא טוען שבחיים לא נפגש עם איש עקרונות כמוני. תדעי לך לא רציתי להיכנס ללשכה, עד שהוא לא מסדר איטרנט כשר. כזה אני ובחיים לא אוותר על קוצו של יוד מעקרונותיי. דשן ושבע רצון מהצלחותיו עלה על יצועו ודוק של חיוך עטה על פניו!

נו מה תגידו? שוטה שבעולם !!!! בתקציב הוא יסוד המשילות! זכית ואתה קרוב למקבלי ההחלטות באצבע שלך יחרצו הגורלות לשנה הקרובה ... תן דעתך ! עצור! חשוב! היה נאמן לשולח, מי יודע מתי תהיה הזדמנות נוספת ..... חתור אל המקסימום!