הנאום המלא

הרמטכ"ל הסביר: למה לא היה מבצע בעזה

בנאום שנשא בכנסת "צה"ל והחברה הישראלית", התייחס הרמטכ"ל גדי איזנקוט לכלל המערכות הביטחוניות הניצבות בפני ישראל, מאיראן והחיזבאללה ועד החמאס ועזה (חדשות)

הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט (צילום: פלאש 90)

"ההחלטה האמריקנית היא אירוע משמעותי, אבל לא צריך להפריז בו", כך הגיב הבוקר (ראשון) הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט להחלטת נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להסיג את הצבא האמריקני מסוריה.

במהלך נאום שנשא בכנס "צה"ל והחברה הישראלית", והובא ב-ynet, אמר הרמטכ"ל כי "עשרות שנים אנחנו מתמודדים לבד מול החזית הסורית. לכל אורך הדרך צה"ל פעל באופן עצמאי בגזרה הזאת, וגם בשנים האחרונות. אנחנו פועלים למען האינטרסים של מדינת ישראל, וההחלטה האמריקנית מתקבלת כשהיחסים בין צה"ל לצבא ארה"ב בשיא.

"השהייה הרוסית בסוריה מסוף 2015 יצרה מצב חדש. היא חייבה אותנו לשיח ולבניית מנגנון למניעת חיכוך. לכל אורך התקופה הרגשתי שיש הבנה לצרכים של מדינת ישראל לחופש פעולה, והמנגנון למניעת חיכוך שנבנה סמוך להגעת הרוסים אפשר לנו לפעול למען האינטרסים של מדינת ישראל".

על האיום האיראני: "הניסיון למנוע את הפריסה האיראנית בסוריה היה המאמץ העיקרי שבו עסק צה"ל בארבע השנים האחרונות. הקדשנו לכך משאבים אדירים שהאזרח הממוצע לא היה מודע להם. לצערי, הציבור נחשף לכך רק כשמטוס הופל. עד אותו יום היו מאות תקיפות ישראליות מועילות. ראינו לנכון שלא לחשוף אותן.

"החזון האיראני היה לבנות כוח של כ-100 אלף לוחמים, כמו גם יכולת משולבת יבשתית, ימית ומודיעינית וקו מוצבים ברמת הגולן. מול זה בנינו אופרציה שהוצגה לממשלה ואושרה. במשך שנתיים פעלנו באופן רציף מול היכולת הזאת וסיכלנו אותה - בפעולה ישראלית עצמאית לגמרי, מול מכלול שחקנים.

"קו פרשת המים, מאחר שהוא גם התפרסם בתקשורת, הוא הלילה שבין 9 ל-10 במאי, שבו האיראנים מחליטים לבצע מתקפה רחבה. הם ירו למעלה מ-60 טילים לעבר ישראל. הפעלנו יכולת רבה, והצלחנו לסכל חצי מהשיגורים. עדיין לא עצרנו את היכולת והחזון האיראניים לבסס הגמוניה אזורית ויכולת בסוריה".

על החיזבאללה והטילים שברשותו: "הרצון של הארגון להגיע ליכולת דיוק הוא מאמץ ששמנו לעצמנו למטרה בשנים האחרונות. ביצענו מתקפות רבות כדי למנוע את מעבר היכולת הזאת ללבנון, בתקיפה של מפעלים ובפעולות נוספות".

על מנהרות החיזבאללה: "לחיזבאללה היה רצון לבצע תקיפה לכיבוש יישובים. הם הציבו את הכוחות במקום שבו נבנו פחות מנהרות. לא קשה לדמיין מה היה קורה אילו בעתיד הייתה הידרדרות ביטחונית - והאירוע היה מתחיל מזה שמאות לוחמי חיזבאללה היה חודרים לישראל ומבצעים מתקפה.

"התוכנית הזאת זוהתה על ידינו לפני ארבע שנים, ובנינו תוכנית לסכל אותה מבלי להידרדר למלחמה. לשמחתי, עד כה אותרו מרבית הצירים שחודרים לשטח ישראל, ואני מניח שבתקופה הקרובה נצליח לסכל את התוכנית הזאת".

על גל הטרור ביהודה ושומרון: "תחושת הביטחון בזירה הפלסטינית היא הנושא שנמצא לרוב על סדר היום הציבורי והתקשורתי. צה"ל פועל כדי להבטיח תחושת ביטחון ולאפשר לדרג המדיני לקבל כל החלטה מעמדת כוח. אנחנו מסכלים את המפגעים לפני שהם יוצאים לפגע. אנחנו עוצרים מדי שנה 3,000 מפגעים ומצילים מאות חיי אדם".

על המצב ברצועת עזה: "ברצועת עזה המציאות מורכבת יותר. אין ברצועה חייל אחד. אחרי צוק איתן חמאס והג'יהאד האיסלאמי נפגעו קשה. לא ניתן להרתיע מדינות וארגונים מפני התעצמות קונבנציונלית. פה יש מציאות מורכבת שאנחנו מנסים למנוע אותה, ואנחנו עושים הרבה מאוד פעולות כדי למנוע הגעת אמצעי לחימה מתקדמים לתוך רצועת עזה. אנחנו פוגעים משמעותית ביכולת הייצור. פגענו במאות מטרות, ופגענו משמעותית ביכולת הזאת.

"בעזה יש ארגון טרור עם אידאולוגיה רצחנית להשמדת ישראל, שיש לו אחריות לשני מיליון איש. הארגון הזה מורתע יחסית. במרץ נקלע הארגון למצוקה קשה בגלל שורת החלטות של הרשות הפלסטינית שדחקו אותו לפינה. זה הוביל אותם להפגנות על הגדר, שמטרתן להסיר את המצור, להשיג לגיטימציה בינלאומית ולהעביר את התסיסה אל יהודה ושומרון. לדעתי הם די נכשלו בשלוש המטרות האלה.

"רצועת עזה מקבלת מימון של כ-15 מיליון דולר מהקטארים למימון אדמיניסטרטיבי. הדבר הזה נעשה לתועלת האינטרסים המשותפים שלנו. אני מודע לכך שלא הצלחנו לספק תחושת ביטחון טובה בשלוש השנים האחרונות מול המציאות הביטחונית הקשה. תחושת הביטחון נפגעה בגלל דפוסים די פרימיטיביים שהאויב פיתח.

"כאן יש שאלה אם לצאת בתגובה למבצע גדול, או אם נכון לבחור דפוס אחר - מצד אחד להכין (תוכנית) לפעולה רחבה, ובמקביל להכין פעולה אחרת. אנחנו בחרנו בדפוס שהיו לו בעיניי הישגים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, מה הדבר שנכון לעשות אותו? לא לחשוש מהפעלת כוח, אלא להפעיל אותו בצורה חכמה שתביא להישגים ביום שאחרי. הפעלת כוח בפעם הבאה בעזה תביא לשאלות לגבי עזה ביום שאחרי, מבחינת היכולת לשקם אותה. לכן ההחלטות צריכות להיות מושכלות, ולא החלטות של רגש".

על ההרתעה הישראלית: "אני שומע שתחושת ההרתעה נפגעה חדשות לבקרים, אך הרתעה לא נבנית ולא נופלת ביום, לוקח שנים לבסס אותה. המושג הרתעה הוא עיקרון מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל. אני חושב שלמדינת ישראל יש כעת הרתעה גדולה מאוד כלפי הסביבה - גם בהקרנת הכוח האזורי וגם בהבנה של האויבים שלנו. זה כתוצאה מהבנתם את העליונות שלנו במישור המודיעיני, הסייבר, הימי והיבשתי. הם חווים את זה כשהם פועלים נגדנו. גם גורמי ג'יהאד עולמי ודאעש מבינים את זה. התרומה הישראלית להבסת דאעש הרבה יותר גדולה ממה שהעין הציבורית והתקשורתית יכולה לראות".

הרמטכ"ל סיכם את נאומו ואמר כי "בסוף 2018 המאזן הביטחוני של ישראל הוא משופר מאוד, יחד עם ההבנה שהנפיצות היא גדולה מאוד, גם בחזית הלבנונית וגם בחזית הסורית, שבה פעלנו מאז תקרית המטוס. ועדיין, האתגר הגדול ביותר הוא להמשיך להרתיע מתוך יוזמה ועוצמה כדי למנוע מלחמה".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר