הכל אישי. ׳בנט את שקד׳ חושבים רק על עצמם ועתידם האישי בפוליטיקה. איווט-ליברמן פרש מ׳חלום חייו׳ - תיק הבטחון, רק כדי לקבץ מנדטים ולשרוד אלקטורלית לעתיד לבוא. שום חשיבה אסטרטגית או תפישת ביטחון, כל משך הכהונה הוא יישר-קו וקיבל את עמדת המטכ״ל.
בנימין נתניהו רק לפני 6 שבועות! ביזה והוריד את נפתלי בנט על הברכיים, כשדיבר על "בעיות הרות גורל וצרכים ביטחוניים דחופים העומדים לפנינו היום ועכשיו". מנהרות החיזבאללה היו ידועות ומוכרות, פליק פלאק ורוה״מ ׳התאים את המציאות׳ לצרכי חקירותיו וכתב האישום המתגבש. במופע קסמים שלא היה היה מבייש את הודיני הגדול מכולם, זיגזג רוה״מ והודיע על בחירות-NOW.
אחוז החסימה הועלה, בכדי לחסל מפלגות ימין ואת הרשימות ערביות הקטנות! בפועל, הערבים השכילו להתאחד והתחזקו. הימין המשיך להתפצל ולזרוק עשרות אלפי קולות לפח. הפיצול הנוסף של בנט-שקד, ואי יכולתו של הימין להתאחד סביב נושא, פוגעים אלקטורלית בימין!
לו ׳יחד׳ של אלי-ישי ועוצמה לישראל היו עוברים, 4 המנדטים שלהם, בקיזוז מנדט אחד שהיה יורד מהליכוד, היו מבססים את יכולת השלטון וקידום האידיאולוגיה של הימין. כבר בכנסת שהתפזרה. הווטו של ׳כולנו׳ של משה-כחלון, שהוטל על קואליציית הימין ביחס להגבלת כוח הבג״ץ במניעת חקיקה, ואי חקיקת פסקת ההגבלה על פסיקות הבג״ץ בנושאים ביטחוניים, לא היה בא לידי ביטוי, חבל. ׳הכל-אישי׳ כבר אמרנו!
הפיצול הנוכחי בימין עשוי להעמיד לפחות 6 או 7 מפלגות ימין למבחן הבוחר בו זמנית, מבלבל. הליכוד, הבית-היהודי, ׳צל״ש׳ המפלגה החדשה של בנט-שקד, ישראל-ביתנו של ליברמן, עוצמה-לישראל של מרזל ובן-גביר, מפלגתו של משה פייגלין שלא מגרדת את הסקרים, ואולי יחד של אלי ישי בקונסטלציה כלשהיא! המשמעות הברורה, אבדן עשרות ואולי מאות אלפי קולות לימין. קולות שיחסרו למיצוב וביסוס הקואליציה הבאה, גם באם הימין יהיה במרכזה.
את צמד החמד בנט-שקד, לא מנחה טובת קואליציית הימין הבאה. לשניהם יומרות הנהגה מפליגות, החורגות בהרבה מהנהגת ראשות מפלגת ימין דתית. את העתיד האישי הם רואים כמנהיגי הימין ביום שאחרי בנימין נתניהו. הם השתמשו בבית היהודי כפלטפורמה וכשגמרו, לא הססו ׳לזרוק לפח וחסל׳.
נתניהו שמסכל מראש כל ציוץ, וניסיון של מאן דהוא להתבלט ולהיות אלטרנטיבה, ולו גם עתידית, ביום שאחרי, בליכוד, מחייב אותם ליצור פלטפורמה חדשה. השיוך הנוכחי שלהם למפד״ל ההיסטורית, קרי הציונות-הדתית, העובדה ששמם נכרך ברבנים בכירים שמשפיעים ו״יכולים״ עליהם. התקפלותו של נפתלי-בנט שדרש לעצמו את תפקיד שר הביטחון לאחר ליברמן, לאור דרישת רבני הציונות הדתית שנבהלו מאיומי הסרק של נתניהו, הכריחו את צמד החמד להתבדל רעיונית ומעשית. השתמש וזרוק! ׳הכל-אישי׳ כבר אמרנו.
סוגיית חוק-הגיוס לא פתירה, לפחות עד הקואליציה הבאה. הסיכויים שלחרדים יהיה מעמד ׳כמו׳ בקואליציה הנוכחית, קלושים עד לא קיימים. למזלנו, לא זאת הסוגיה שתככב במערכת הבחירות הבאה. חקירות נתניהו וכרגיל מצב בטחוני ומדיני, יהיו המוטו. לחרדים זה טוב, כמעט נס ההצלה. ליאיר-לפיד ויש-עתיד הרבה פחות. ללפיד אין מה למכור, ללא הסתה ואנטי דת ודתיים, מול בני גנץ הטרי ובוגי יעלון הבטחוניסטים, שישחקו בבייס שלו במגרש הבית, קולות המרכז-האלקטורלי.
מאידך, במפלגות החרדיות יודעים לעורר, ליצור התלהבות, לסחוב ולסחוף את החרדים, כולל אלו שיושבים על הגדר, בפרט אלו שנוטים ימינה חזק ולהביאם לקלפי עד האחרון שבהם, אפשרי רק על נושא שמירת מעמד ׳עולם התורה׳ וכבוד ועתיד ׳חברת הלומדים׳. כיצד לרבע את העיגול, או לעגל את המרובע, מבלי להדליק את אש התבערה שתצית את יאיר לפיד והתקשורת. רק למומחים הפתרון, הרבה כסף יישפך בעיתונות ובתקשורת החרדית.
במהלך הקדנציה האחרונה ׳נזקקנו׳ לחוק-הגיוס מספר פעמים. האיום והצורך בחקיקה ריחף מעל כחרב מאיימת. הפתרון חקיקה חדשה נדחה, חזר ונדחה. בקשות רוה״מ לדחות את ההכרעה מסיבות זמניות, עד וכאשר הזמן יאפשר, ודחיות הבג״ץ ׳ששיחק׳ לידי הקואליציה, הביאונו עד הלום ולפי התהום. כיום אנו במצב של ׳הפח נשבר׳ ואנו לכודים בהריסותיו. בכלל לא ברור שבג״ץ ייעתר לבקשה נוספת, וייתן ארכה נוספת גם לאור פיזור הכנסת ואי יכולת חקיקה. לאחר ה15 בינואר ייתכן והצבא יאלץ לשלוח צווי גיוס לחייבי גיוס. וודאי לא להנפיק או לחדש דרכונים ולא לאשר יציאה לחו״ל לחייבי גיוס בפוטנציה. ללמדך לעתיד, מה שניתן לעשות מחר, כדאי לעשות היום. כי באם הכל-אישי, לא עתיד הקואליציה ושרידותה, לא טובת העניין והמדינה, הקווים המנחים, אצלנו זה יותר מאשר בנפשנו! הרבה יותר מאישי. מוסר השכל.