אאא

שלושה ענקים בקירוב רחוקים, מהדרום, מהצפון ומירושלים. הלב נקרע והעין דומעת, הצדיקים הלכו ואיש לא שם על לב.

אלו שעוסקים במסירות נפש כבר למעלה מארבעים שנה, הולכים אבלים עם הרבה מחשבות. בחודש אחד אבדנו את היקרים לנו - הרב שלום כהנוביץ זצ"ל, הרב שמואל מרזל זצ"ל והרב יוסף פוגל זצ"ל.

שלושה בני אותו גיל, שלושתם התייסרו בייסוריי איוב, שלושתם נתנו תקוה עצומה לעשרות אלפי איש, שלושה שיצאו מירושלים עם נשותיהם הירושלמיות, השלושה שהקימו אלפי משפחות של בני תורה, השלושה שעסקו בקירוב בדרך המיוחדת שלהם.

הם לא עשו חשבון ספרדי, אשכנזי, מסורתי או חילוני לחלוטין!

שנים של עשיה, כל אחד מהם זכאי לספר מיוחד עם סיפורים מאלפים של עשיה במדבר התשובה, שלושתם שזכו לקרבת גדולי התורה בלי פוליטיקה, השלושה שהוכיחו שאפשר לעשות למען השם ותורתו בלי חשבונות.

משרד הפעילים 'יד לאחים' ברחוב יחזקאל בירושלים, מהמרתף יצאו השלושה לרחבי הארץ להציל את מה שאפשר. כל אחד בדרכו.

הרב שלום כהנוביץ זצ"ל הקים את מוסדות התורה ברחובות. ראש ישיבה לצעירים ברחובות וביסודות, מנהל רוחני של תלמוד תורה 'הבאר', הוא היה נכנס ויוצא בביתם של מרנן בעל ה'קהילות יעקב' ובעל ה'אבי עזרי' - שחיבבו אותו מאד.

משרד 'יד לאחים' ברחוב הראשי ברחובות היה מרכז להתכנסות ולמפגש לכל אלו שפעלו בהצלה בדרום, עשרות פעמים יצא לי להגיע למשרד בכל שעה משעות היום והלילה, לקבל חיזוק, עצה ותושייה.

היה זה לפני 47 שנים, ביקש רבי שלום לארגן מבצע ציצית בעיר רחובות, מבצע מורכב שבסופו צעדו עשרות ילדים ברחובות כשארבע כנפות עליהם. או חוג הבית הראשון שהיה בביתו של פרופסור ממכון ויצמן כאשר לא היה סיכוי שיצא מזה משהו, אבל מהחוג הזה יצאו בני תורה רבים, ומהפכה שקטה הייתה בדרך במכון ויצמן.

על התנהלות של רבי שלום ואיך שהוא הצליח עם מאור הפנים להביא לרחובות עשרות אברכים מרחבי הארץ קצרה היריעה, רחובות התורנית איבדה את האיש שדחף ונתן כתף לכל מי שרק רצה לנבוא לעזרת אחים.

הרב שמואל מרזל זצ"ל, אותו הכרתי בפעילות בצפון הארץ, הרבה לפני שנפתח סמינר 'נתיב בינה'. עיקר הפעילות הייתה בקרית שמונה, יחד עם הרב אהרון פריימן והרב אריה פרומוביץ, הם עברו מבית לבית והצילו את הנוער.

בתום יום של פעילות היה הרב מרזל לוקח את הבנות לבני ברק, לא היה פלאפונים, הוא היה עוצר בתחנת דלק בחדרה, מתקשר לאם בית בסמינר אור החיים ומודיע לה שהוא בדרך עם בנות ולקראת חצות הוא היה מגיע כשבידיו מפתח של הדלת האחורית של הסמינר. הבנות נכנסו פנימה, שינה קלה במשרד של 'יד לאחים', ויוצאים חזרה לצפון, כך יום יום בימי בין הזמנים של תשרי, ניסן ומנחם אב.

מאות בנות מצפון הארץ סודרו בסמינרים בבני ברק ובירושלים.

גם בנים זכו על ידי הרב מרזל להגיע לישיבות. לא פעם האזור היה בסכנה, בפסח של תשל"ד, כשהיינו בפעילות, חדרו מחבלים לקריית שמונה ורצחו בני זוג ממשפחת גואטה, כאשר יגאל גואטה, חבר הכנסת לשעבר, היה ילד בן 8. את כל שבט גואטה סדרנו במוסדות, ואת המבצע ניהל הרב שמואל מרזל.

שנים אחרי הוא הקים את המדרשה לבנות "נתיב בינה", ושם יש אלפי סיפורים של בנות שעברו את הסמינר, את חדרו במרתף [ב'בונקר', כמו שהוא קרא לו] של 'נתיב בינה' מעטרים מאות הזמנות של בנות שעברו דרך המדרשה, גם עליו אפשר לספר סיפור עד אין סוף.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הרב יוסף פוגל זצ"ל, הכרתי אותו עוד בישיבה, תמיד הוא חייך, תמיד שמח בחלקו - גם במצבים הכי קשים.

הרב פוגל לקח אישה מירושלים ונדד אתה לצפון, למקום שאיש לא חשב להגיע לשם, ודווקא שם, מרכסים, הוא הקים את סניף 'ערכים' ועמד בקשר עם מאות יהודים חילונים במרחב הצפון, מקושר לרבנים גדולי תורה זצ"ל ויבלח"א.

גם במחלתו הקשה זכה להוציא ספרים. חוב גדול חייבת לו קהילת רכסים על נוכחותו בישוב ועל העשייה הברוכה שלו במקום.

שלושה שהלכו מאתנו והשאירו חלל ריק - אבל מורשת גדולה של עשיה.

חבל על דאבדין ולא משתכחין, אני מקווה שמי מהארגונים של היום יקיים עצרת מספד לשלושת המופלאים הללו.