כיכר FM
השבוע נכנס לתוקפו חוק עבירות התעבורה המנהליות, ואם אתם מחזיקים בהגה, כדאי שתשבו. בראיון מיוחד עם עו"ד אילן קלינסקי, מומחה לדיני תעבורה, נחשפו ה"מוקשים" שמחכים לנהגים בכבישי ישראל.
- שיטת המדרגות: צברתם שלושה דו"חות בשלוש שנים? בדו"ח הרביעי סכום הקנס והנקודות יוכפל.
- העבר רודף אתכם: החוק חל רטרואקטיבית. גם עבירות שביצעתם לפני כניסת החוק נספרות במניין הדו"חות.
- קשה להישפט: עד היום יכולתם לבקש להישפט ולהסביר את עצמכם מול תובע. מעכשיו, התהליך עובר לאונליין, מה שמוריד משמעותית את הסיכוי לביטול דו"ח או הקלה בעונש.
- גם הפיקוח העירוני בפנים: החוק כולל עבירות של רשויות מקומיות (כמו פסולת או צואת כלבים), למעט דו"חות חניה.
"המדינה מקשה עלינו לעמוד לדין - זכות דמוקרטית בסיסית. הפכו את הטעויות שלנו לעסק כלכלי שפוגע בכיס בצורה חסרת פרופורציות", אומר עו"ד קלינסקי.
תוכו אכל, קליפתו זרק? האם מותר ליהנות מיצירה של אדם "רע"
שאלה מוסרית והלכתית כבדה עלתה לדיון עם הסופר והמרצה הרב יחיאל הררי: האם מותר לנו לשמוע שיר או לקרוא ספר של אדם שאנחנו יודעים שהוא מושחת, רשע או אפילו אנטישמי?
הרב הררי הציג את "תורת הבירורים" מהחסידות:
- הפרדה בין יוצר ליצירה: אם אדם מסוגל לזקק את הטוב שבתוכן ולזרוק את הרע שבפרסונה, יש לכך מקום.
- מבחן ההשפעה: אם היצירה משפיעה עליך לרעה או "מורידה" אותך רוחנית - התרחק ממנה.
- הניצוץ שבקליפה: אפילו במרש צבאי של נפוליאון או בניגונים של קוזקים, הצליחו גדולי החסידות למצוא ניצוץ קדוש ולהפוך אותו לניגון תפילה.
"השאלה היא כמה אתה מאמין בטוב שלך", מסביר הררי. "אם אתה מספיק חזק כדי לברר את הניצוץ האלוקי מתוך החושך, העולם לא מאיים עליך. אבל לרובנו, עדיף לשים קיר ברור מול רשע מוחלט".
77 שנים לסמל המדינה: המנורה שחזרה מרומא לירושלים
לרגל ציון היום בו נבחר סמל המדינה (מנורת שבעת הקנים של האחים שמיר), שוחחנו עם איש ירושלים, ישראל גליס, על הזווית החרדית של אותם ימים.
גליס מספר כי בעוד שהיום היחס לסמלי המדינה מורכב, ביום הקמת המדינה עיתון "המודיע" יצא בכותרת "שהחיינו וקיימנו". עם זאת, האכזבה הגיעה מהר מאוד כשחוללו שבתות בפרהסיה בירושלים.
הידעתם? העיצוב המוכר של המנורה מבוסס על "שער טיטוס" ברומא, שם מונצחים היהודים כשהם נושאים את כלי המקדש לגלות. לעומת זאת, בחפירות ברובע היהודי נמצאה חריטה מקורית של מנורה מתקופת בית שני, שנראית אחרת לגמרי מהסמל המוכר לנו היום.
הפקה: נריה סעדיה ויענקי וליס
0 תגובות