אאא

שני פסלוני חרס (צלמיות) יפים של סוסים התגלו לאחרונה בצפון הארץ, בעקבות הגשמים הרבים שפקדו את האזור.

הפסלונים נמצאו על ידי אזרחים בשני אתרים שונים: באזור כפר רופין שבעמק בית שאן - פסלון שמתוארך לתקופת ממלכת ישראל (בן כ-2,800 שנה), ופסלון נוסף סמוך לתל עכו, שמתוארך לתקופת ההלניסטית שלפני כ-2,200 שנה.

וכך מתארת איילת קידר-גולדברג, שהיא במקרה גם ארכיאולוגית ברשות העתיקות: "באחד מסופי השבוע האחרונים יצאתי עם בנותיי הדס ומאיה ללקט פטריות באזור כפר רופין. אמנם פטריות לא מצאנו, אבל לפתע בנותיי הרימו מהאדמה פסלון יפה. מיד זיהיתי שמדובר בצלמית קדומה מתקופת הברזל; תקופת ממלכת ישראל".

"התרגשנו מאוד. זה ממצא מרתק ומרהיב ביופיו", מסכמת איילת.

צלמית סוס מהתקופה ההלניסטית שנמצאה בתל עכו (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
צלמית סוס מהתקופה ההלניסטית שנמצאה בתל עכו (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
הגדלה

ד"ר עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה מסבירה: "צלמיות הסוסים היו נפוצות בארץ ישראל באלף ה-1 לפני הספירה ('תקופת הברזל'), שכן אז גדל מאוד השימוש בסוסים, בעיקר לצורכי ניידות. אנחנו מוצאים עדויות כתובות לכך גם בתנ"ך, למשל ביציאת מצרים מוזכרות מרכבות פרעה ופרשיו, וגם במלחמת ברק ודבורה מול סיסרא כאשר מרכבות הברזל הכבדות של צבאו טבעו בבוץ".

"בתקופה זו, הסוסים פוסלו כאשר עליהם ישבו רוכבים, או בלעדיהם. החל מהתקופה הפרסית, כמעט תמיד לוו הסוסים בפרשים הרוכבים עליהם. הסוסים הופיעו כפסלונים, או בתור כלים לנוזל שעוצבו בצורת סוס", מסבירה הד"ר.

מדוע נהגו לפסל סוסים ואת הרוכבים עליהם? יש מי שמשערים, שהם מדמים פרשים-גיבורים, בעלי אופי צבאי. פרשנות נוספת, היא שהרוכבים מיצגים אנשים שהיו בעלי מעמד חברתי גבוה, שכן לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו להחזיק בסוס - ממש בדומה למי שבבעלותו רכב יוקרה היום.

לדברי ארליך, "יש לציין שבאזורנו, כמעט ורק גברים תוארו בצלמיות כשהם רוכבים על סוסים, בעוד שנשים תוארו בהקשרים של אימהות עוד - דבר שמעיד על התפקידים המגדריים בחברה בתקופת הברזל".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
הגדלה

הצלמית שמצאו הילדות ואימן באזור כפר רופין מתארת ראש סוס, שעל צווארו ניכרת ידו של הרוכב. היא אופיינית לתקופת הברזל ב' (ובעיקר מאות 7-9 לפני הספירה), כפי שמעידים הסגנון שלה, והפסים האדומים המעטרים אותה ומסמנים את המושכות והרתמה. על ראש הסוס וצווארו הוצמדו כתוספות העיניים, הרעמה, המעוצבת כפסים חרוטים, האוזניים, ויד שמאל של הרוכב, האוחזת את הסוס וצבועה באדום.

צלמית סוס נוספת נחשפה בידי תושב עכו בשם מיכאל מרקין, שטייל בתל הקדום בעיר. על הסוס הודבקו תוספות לצורך תיאור הרתמה, האוזניים והרעמה הצבועה באדום. גוף הסוס לא שרד, אך לדברי ד"ר ארליך, רוב הסוסים המוכרים מתקופה זו מופיעים עם רוכב על גביהם.

(צילום: ניר דיסטלפלד)
(צילום: ניר דיסטלפלד)
הגדלה

ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, מוסיף מעט רקע: "הגשמים העזים הניתכים על האדמה חושפים מדי פעם ממצאים ארכיאלוגיים שנמצאים קרוב לפני השטח. לעיתים גם בעלי חיים, כמו דורבנים ושועלים, דוחפים ממצאים עתיקים שהיו טמונים בעומק הקרקע. אנחנו קוראים לאזרחים לעזור לחבר את הפאזל ההיסטורי של כולנו ולדווח כשהם מוצאים ממצא עתיק. חשוב למסור דיווח מדויק ככל הניתן על מיקום הממצא בזמן אמת, כדי שנוכל למצות את המידע הארכיאולוגי מהאתר".

יצוין, כי הפסלים נמסרו לאוצרות המדינה, ורשות העתיקות מתכוונת להעניק לאזרחים שמצאו אותם תעודת הוקרה, בגין 'אזרחותם הטובה'. לאחר שהפסלונים ייחקרו, יוכל כלל הציבור להתרשם וליהנות מהם.