אאא

זמן חורף בעולם הישיבות, כך נראה, מתנהל כרגיל, אולם מתחת לפני השטח - הכל בוער. לקראת הפרק השלישי של פרויקט "המבוקשות" ב"כיכר השבת", מגלים רשמים כי יש כבר "ראשים מסומנים" שהם בחורים הנחשקים על ידי הישיבות הטובות - מה שמוביל לאפקט דומינו בעולם הישיבות, כך שבפועל, ראשי הישיבות מדרג ב' ומטה הנאבקים מדי שנה להעלות את רמת ישיבתם, נאלצים להיכנס לעונת הרישום מוקדם מהרגיל.

בפרק זה נעסוק בישיבת 'נתיבות חכמה' ובעגה הישיבתית - 'ישיבת וולפסון'. הישיבה הוקמה לפני כעשר שנים, אך עדיין נתפסת כצעירה וחדשה ששמה הולך ומשתבח עם השנים. הגאון רבי דניאל וולפסון, היה הראשון שזיהה את הפוטנציאל הגלום ברשם צמוד, והיא הראשונה שפתחה את העידן החדש של עולם הישיבות.

הישיבה מחזיקה צוות צעיר ורענן וממשיכה לתחזק את נושא הרישום מדי שנה. אפשר לומר שהיא דחקה את רגליה של ישיבת 'מיר ברכפלד' בחמישייה הפותחת של עולם הישיבות, והותירה אבק לרבות מהישיבות הוותיקות, תוך שהיא ממציאה את כללי הרישום החדשים.

 ראש הישיבה ב'מי שברך' למי שיימנע מלעסוק בבחירות

בישיבת 'וולפסון' אין קו מתווה בחברה, אלא להיפך, הישיבה מתגאה בסגנונות הרבים של הבחורים הלומדים בה. לטענת הישיבה, ככל שהבחור הצעיר הלומד בישיבה יכיר יותר ויותר סגנונות - כך יטב. הישיבה דוגלת בבנייה עצמאית של האישיות ומשום כך היא מאמינה שככל שהבחור מוקף בבחורים שונים ממנו, עיניו מתרגלות לראות את האחר ואת השונה, וזו הדרך הנכונה להעצמת האישיות.

אחת הסיבות העיקריות בשלהן מונה הישיבה בחורים רבים הבאים ממשפחות איכותיות היא ללא ספק מערכת הרישום המסועפת שהפעילה הישיבה בראשיתה. יחד עם בכיר הרשמים אורי זלזניק, טוותה הישיבה מערכת קשרים עם ראשי הישיבות הקטנות, לצד מערכת אנשי הסברה שהובילו לראשונה את מערך השכנוע לבחורים עצמם, במקום להורי הבחורים, דבר שהוביל בשנותיה המוקדמות של הישיבה לנסיקה מטאורית, כך שאף לאחר השנים שחלפו, עדיין מתייצבת הישיבה ברשימת הישיבות המובילות בסקטור הליטאי.

היכל הישיבה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת )
היכל הישיבה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת )

לאור זאת מובן מאיליו שאם נרצה להגדיר את הקו הכללי של החברה בישיבה הדבר יהיה בלתי אפשרי, החברה בישיבה היא כמעט איננה ניתנת להגדרה כללית, כל וועד בישיבה נושא אופי חברתי שונה, ובכל וועד ניתן להבחין בקבוצות שונות ממגוון סגנונות, מה שגורם שהמאחד היחידי בין כל החברה בישיבה הוא ההשתייכות לישיבה, והאמונה בצדקת הדרך.

אם נחפש בכל זאת קו כללי ואחיד לישיבה, ניתן יהיה לומר שהיא מזכירה במעט את ישיבת חברון. שורר בה חופש מסוים - אם כי לא מוחלט, שכן ישנם איסורים על דברים ברמות שונות, כגון, מחשבים ומכשירים סלולריים. הישיבה פתוחה באופייה הכללי אבל שמרנית יותר מישיבת חברון. קיימת בה יותר השפעה של צוות הישיבה על בחורי הישיבה לעומת חברון ועדיין לא ניתן למצוא בה ריכוז גבוה של כישרונות כמו בישיבת חברון.

יו''ר 'דגל' ח''כ משה גפני עם ראש הישיבה
יו"ר 'דגל' ח"כ משה גפני עם ראש הישיבה

בתחום התורני ידוע הגר"ד וולפסון בשיעוריו שהתפרסמו בסדרת ספריו 'להבין שמועות' על הש"ס, כמו כן שיעוריו השבועיים ידועים בבהירותם, והבחורים בישיבה, ברובם, מגדירים עצמם כתלמידיו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ישיבות רבות מתמודדות עם שחיקה ועם בינוניות בשל התחרות הגדולה בין הישיבות היוקרתיות, בחורים בישיבה מספרים על התמודדות עם לחץ חברתי חזק. צוות הישיבה לא משדר מסר של משטר ומעקב אחר הבחורים, הלימוד והמשמעת היא בעיקר עצמית, במקביל לתמריצים חיצוניים כמו מלגות, דמי כיס ובחינות לא רשמיות לעידוד לימוד העיון והבקיאות.

רישיונות נהיגה הם מוקצים בישיבה, בחור אשר ייתפס עם רישיון יסולק לאלתר מהישיבה. למרות זאת, בחורים המגיעים מישיבות תיכוניות, יתקבלו בזרועות פתוחות למרות הרישיון. ככלל, ב'וולפסון' "לא יושבים לבחורים על הוורידים", כהגדרת אחד הבחורים.

היכל הישיבה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת )
היכל הישיבה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת )

הישיבה, למרות שלא נחשבת ל"מודרנית" מדי, תקבל בחורים "מודרניים", בדרך כלל בשל רמתו האינטלקטואלית הגבוהה של הבחור. אך מנגד, בחור בעל רמה לימודית נמוכה, לא יוכל להתקבל לישיבה, גם אם הוא שומר על רמה דתית גבוהה מאד. כמו בכל ישיבה יוקרתית, גם 'וולפסון' לא חפה משיקולי קבלה לא אובייקטיביים.

לסיכום פרק זה ניתן לומר כי ישיבת "וולפסון" כפי שסקרנו כאן בעבר היא הראשונה להבין את עולם הישיבות החדש כפי שהוא היום ומתייחסת אל הרישום בצורה מקצועית ובחשיבה עסקית לכל דבר, לשם כך כבר בהקמתה נשכרו טובי המוחות, ותמורת סך של מאות אלפי דולרים - עם השנים הם הצליחו לקנות לעצמם שם יוקרתי ונחשק.