אאא

זו סצינה מוכרת: הפעוט שלכם עושה משהו מקסים לחלוטין, אתם מצלמים תמונה ומיד משתפים אותה בוואצאפ, במייל, באינסטגרם, בפייסבוק וכדו'.

זה נראה די תמים, אבל אם אתם שולחים כל הזמן קבצים בסגנון זה, אתם עלולים להיות אשמים ב-sharenting"" שזה משחק מילים גאוני, יש לומר, המכיל בתוכו את המילים "sharing" שמשמעה שיתוף ו-"parent" שמשמעה הורה. דהיינו, הורים החושפים נתח גדול מדי מחיי ילדיהם לציבור.

בואו, אתם משעממים וממאיסים את עצמכם על הקרובים לכם. היו כנים עם עצמכם, חוץ מהסבא והסבתא של הדמות המצולמת, אף אחד לא באמת מעוניין לצפות בתמונות של התינוק המנוזל שלכם אומר "אבא". לא, פשוט לא.

זה נושא המעורר דיונים לא מעטים בקרב אמהות ואבות.

בראיון לתחנת רדיו אמריקאית שהעניקה סטייסי שטיינברג, מנהלת שותפה של "המרכז לילדים ומשפחות" באוניברסיטת פלורידה של "לוין קולג' למשפטים", היא הציעה דרכים שיעזרו להורים להסתגל למציאות בעולם מלא מדיה חברתית.

היא גורסת כי שיתוף במדיה חברתית צריך להיות מטופל על בסיס כל מקרה לגופו. היא ממליצה להורים לפתח מדיניות משלהם סביב שיתוף תמונות, קטעי וידאו ועוד עדכונים חיים על ילדיהם. לחלק מהם, זה אומר לא לפרסם בכלל. לאחרים, זה יכול להיות עניין של מתן לילד את הזכות לומר "לא" לפני שהתמונה מתפרסמת (בהנחה, כמובן, שהוא מבוגר מספיק כדי להבין).

במבט לעתיד, אמרה שטיינברג: "אני חושבת שנוח לנו עם המדיה החברתית והעולם המקוון שכולנו חיים בו, יותר מדי. לעניות דעתי, כדאי שהורים יחשבו קצת יותר לעומק ויהיו זהירים לגבי העובדה שהם שמים שם בחוץ את הילדים שלהם"

והוסיפה כי "יש לנו מחקרים שמראים לנו איך הילדים מרגישים על המידע שהיה שם, אני חושבת שראוי שהורים יהיו מצוידים טוב יותר במידע כדי לקבל החלטות חכמות יותר".

אז בעיקרו של דבר, לפני שאתם מפרסמים את התמונה של הילד שלכם מתעקש נמרצות ללבוש חולצה ספציפית בבוקר וזה נראה לכם כל כך חמוד עכשיו, חשבו על איך הוא יגיב אליה כשיהיה נער מצוברח.