ישיבת 'חברון' החזיקה שנים רבות בתואר 'הישיבה היוקרתית' ביותר. ממנה יצאו תלמידי חכמים וגם מובילי דעה במגזר החרדי עיתונאים ואנשי עסקים כבר עשרות שנים, הן בתחום התורני והן בתחומי היום יום - החל מר"מים וראשי ישיבות ועד עורכי דין מפורסמים.
- פרק א': חילוקי הדעות, מגוון השיטות והדקויות - ישיבת 'אור ישראל'
- פרק ב': המעמדות, הדקויות ושיטת הלימוד הייחודית - ישיבת תפרח
- פרק ג': "חדשה" והעפילה לעשירייה • ישיבת נתיבות חכמה-וולפסון
פרויקט "המבוקשות" של 'כיכר השבת' בדק בפרק זה את יתרונותיה מול חסרונותיה של מי שכונתה עד לא מזמן "אם הישיבות". היו שנים, בעבר, בהם ידעה ישיבת חברון ירידה בביקוש עד כדי כמעט סגירה. אולם מאז שראשי הישיבה הנוכחיים נטלו את המושכות, הישיבה שומרת כבר קרוב ל-30 שנה על שמה ובשנה האחרונה ההיא מתמודדת עם בעיות שהיא לא התמודדה עמם מעולם.
למרות מיקומה בראש טבלת המבוקשות, בשנים האחרונות נעשו לא מעט שינויים והתאמות לדור, בתוך הישיבה היוקרתית, ישיבת הדגל של המגזר הליטאי - חברון.
ישיבת חברון עברה שינוי ניכר בשנים האחרונות. בעבר, הגאון רבי שלמה כץ היה האחראי המרכזי על הקבלה לישיבה, אולם בשנים האחרונות מאז התמנותו של ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן, חבר מועצת גדולי התורה, לאחראי על הקבלה, בשיתוף עם הגאון רבי יוסף חברוני, הוא מוביל את הישיבה לקו שמרני יותר, וכיום מרכז הישיבה בנוי ממה שנקרא בעגה החברונאית 'הישיבישערס'.
אמנם עדיין נשארו קבוצות בודדות בכל ועד של בחורים בוגרי ישיבות תיכוניות, ושל בחורים פתוחים יותר, אך מרכז הכובד של הישיבה כיום הוא ירושלמי סטנדרט, עם ראש פתוח וחברותי.
למרות שחברון נמצאת בראש רשימת הישיבות הגדולות שבוגריהן הולכים אחרי שנות הישיבה לשוק העבודה, עדיין חחלק גדול של בוגרי הישיבה ממשיכים וחובשים את ספסלי הכוללים גם שנים רבות לאחר נישואיהם ולא יוצאים ישר לעולם העסקים.
בישיבת חברון, ככל ישיבה גדולה והמונית, כדי להתבלט ולהצליח נדרשים כריזמה או 'מרפקים חזקים' כפי שהדבר מכונה בפי העם. הווי החברה הוא הקובע ביכולת להצליח גם בלימוד, כך שפרט לבחורים נדירים שהם מצליחים בלימוד וממילא גם בחברה, ברוב המקרים ההצלחה היא בכיוון ההפוך, מי שהצליח למתג את עצמו בחברה בצורה הנכונה, דרכו סלולה לו להצליח ולהיחשב כבחור טוב גם בבית המדרש.
לבסוף, החברה בישיבה באופייה הכללי נושאת אופי קליל וחברותי. ניתן למצוא בחורים רבים במרכז החברה בעלי תחומי עניין שונים כגון ספורט וכדו', עד שקורה לעתים שהגבול העדין המפריד בין הישיבה לעולם שמסביב אף נחצה, כך לדוגמא קרה לאחר הניצחון הישראלי האחרון באירוויזיון שתחושת הפטריוטיות הישראלית גברה על אווירת היום יום בישיבה, דבר שהיווה לפי גורמים מסוימים הסתייגות מהישיבה, שהובילה לירידה ברישום של השנה האחרונה.
בכל הנוגע לאווירה הכללית בישיבה, הרי שבהחלט הישיבה היא הבחורים - ולא אנשי הצוות. הדבר ניכר גם בכך שלר"מים בישיבת חברון, עם היותם תלמידי חכמים מופלגים, לא נודעה להם השפעה יתירה בתוך הישיבה, מחוץ למעגל השיעורים, בשונה מהשפעת הר"מים בישיבות אחרות.
הקשר עם ראשי הישיבה מוגבל לשהותם המצומצמת בישיבה במשך שעות בודדות ביום, אך עם זאת ישנם תלמידים לראש הישיבה הגר"ד כהן שבכוח אישיותו ממגנט אליו בחורים מסוימים. כמו כן ניתן למצוא קבוצת בחורים מסביב לראש הישיבה הגר"ש כץ, שמחשיבים עצמם כתלמידיו ומשתתפים בחבורת קדשים שלו וכדומה, אך זה לא משמעותי להוויי שנוצר בישיבה לפיו כמעט ואין קשר ממשי בין הבחורים לצוות הרוחני.
יש לציין כי לפני שנים ספורות, עם מינויו של הגאון רבי חיים יצחק קפלן להנהלת הצוות הרוחני בישיבה, ישנם רבים בישיבה מכל המגזרים שרואים את עצמם כתלמידיו, אמנם אלו משוחחים עמו אך ורק בנוגע לשאלות בענייני מחשבה, מוסר וכדומה, והוא אינו מעורה בשיח התורני בישיבה למרות היותו תלמיד חכם ידוע, וזאת מפני ההסכמים שנערכו עמו, כך לפי השמועה, עם כניסתו לישיבה לפיהם חל עליו איסור מוחלט לשוחח עם הבחורים בישיבה בענייני לימודם.
כתוצאה משליטתם המוחלטת של הבחורים בהוויי הישיבה, ומהקשר הרופף בין הבחורים לאנשי הצוות הרוחני, ניתן להצביע על שתי נקודות חשובות. האחת היא שבישיבה אין כלל משטר, איש הישר בעיניו יעשה. הנקודה השנייה היא, שאין אחידות בדרך הלימוד הנהוגה בישיבה, ובבית המדרש ניתן למצוא קבוצות שונות של בחורים שעוסקים באותן הסוגיות אמנם, אך בגישות שונות, מציאות שמקשה על התקדמות ועבודה משותפת בין הבחורים.
נקודה חשובה שראויה אף היא לציון היא 'גאוות היחידה' החברונאית, שבאה לידי ביטוי בהוויי חזק ובשיח פנימי על הנעשה בתוך הישיבה, דוגמת מסיבות 'הפורימרב' שהיוו בעבר ציר חשוב במרכיבי הישיבה.
לרוב, בחור בישיבת חברון, ניתן בקלות לזיהוי אף כשהוא אינו נמצא בגבעת מרדכי, המאפיינים ברורים: הלבוש המוקפד (שלרוב עומדים מאחוריו שעות של שיטוט בחנויות המותגים בקניוני ירושלים), הבעת פנים בטוחה בעצמה והנכונות לצאת מנצח בכל דיון.
יש שיאמרו בציניות שזו 'מורשת סלבודקא', אך האמת היא שכך נראה בחור שמרגיש שהוא נמצא בפסגת העולם, וסביבו נמצאים טובי המוחות בכל תחום. אין בידינו לקבוע האם יש צדק מאחורי התחושות הללו או שזו נאיביות ותו לא, אך למרות הכול, מדובר בבחורים צעירים וזו בלי ספק תופעה שכיחה בגילאים הללו.
לסיכום ניתן לומר שהפרופיל הממוצע של בחור בישיבת חברון הוא: בטחון עצמי גבוה, כשרוני, (בישיבה קיים ריכוז גבוה של כשרונות), ירושלמי, ראש פתוח, חברותי מאד, ואמביציה גבוהה.