אאא

רבנים ונגידים, שלוחים ועסקנים, פוליטיקאים ואישי ציבור, נטלו חלק בחגיגת "המלוה מלכה השנתי" לכבוד קופת גמילות חסידים המרכזית במדינות חבר העמים - "קרן חי'ה מושקא", שהוקמה ונוסדה לפני ח"י שנים לזכרה הטהורה של הילדה השליחה חי'ה מושקא ע"ה, בתו של יבלחט"א רבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר.

הקרן מהווה חוליה המקשרת בין פעילות הצדקה והסעד ב"מרכז החסד היהודי שערי צדק" שהוקם ע"י הרב לאזאר, ועשתה מהפכה מדהימה בכל תחומי החסד במוסקבה. לא לחינם הפך מרכז החסד במוסקבה למודל ולחיקוי בקהילות יהודיות רבות בעולם, שנציגיה מגיעים אל המבנה רחב הידיים השוכן בטבורה של השכונה היהודית "מארינה רושצ'ה" במרכז מוסקבה, ועומדים משתוממים אל מול ההיקף והגיוון של פעילות החסד הנעשים במקום.

במועד פתיחת המעמד נפתחו השערים, וההמונים תפסו את מקומותיהם באולם הגדול 'טריומף' השוכן בסמוך לצריף העץ המפורסם, בו התחבא הגנרל קוטוזובסקי האגדי, שניהל מטעם הצאר הרוסי את המלחמה המפורסמת נגד נפוליון, והוביל את ניצחון רוסיה, כשאיפת קודשו ופעולותיו הכבירים של כ"ק האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע לטובת יהודי רוסיה.

השליח הרב יעקב הלוי קליין פתח ב'הבדלה', ומיד אחריו עלה החזן העולמי ר' איצ'ה מאיר הלפגוט שהנעים בקולו במילות הזמר 'המבדיל בין קודש לחול' אותו נהוג לומר במוצאי שבתות, בליווי מקהלת החזנים 'פעמונים' והפסנתרן החסידי הנודע מנחם ביסטרובסקי, ובהמשך האירוע המושקע ביצעו קטעי חזנות נוספים, נפלאים ומרגשים.

את המשא המרכזי פתח ונשא כמדי שנה, רבה של רוסיה הגר"ב לאזאר, שהפליא במעלת הצדקה בכלל ובגמילות חסדים בפרט, והביע תודות לחברי ועדת הגמ"ח העומדים על משמרתם בסיוע ועזר בניהול הגמ"ח לטובת הכלל.

אורח הכבוד השנה היה מנהל בית הרפואה 'שניידר' לילדים, פרופסור יוסף פרס, העומד לימין הקהילה במהלך השנים, אשר הגיע בליווי רב בית הרפואה שניידר, הרב אשר לבי, ובשפה הרוסית המקומית השגורה על פיו – העלה פרו' פרס על נס את פעילות הצדקה במוסקבה, ובירך את העוסקים באמונה בהמשך הצלחה.

בהמשך נשאו דברים נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה - אלכסנדר ברדה, והנגיד שמעון אמינוב.

תעודות הוקרה ומתנות יוקרתיות חולקו לתומכים ונגידים, אשר במהלך ח"י השנים מעת הקמת הקרן, עמדו לימין הגמ"ח, ובזכותם הגיעה הפעילות לממדים גדולים ומכובדים ביותר.

בזימון כובד הנגיד הרב דוד רוזנסון, ובריקודי שמחה התפזר הציבור הגדול בשעת לילה מאוחרת, מתוך תחושת התרגשות על העמוד השלישי של העולם – עמוד החסד, העומד איתן בבירת רוסיה, לצד עמודי התורה והעבודה.