אאא

אם אתם בני עשרים עד 50, סביר להניח שקולו הוא אחד הקולות ששמעתם הכי הרבה, לא פחות מקולם של גדולי הזמר החסידיים המצליחים ביותר. מידי שנה סביב חג הפורים (ולא רק), ישבנו ושיננו בעל פה את המערכונים והחיקויים ואת מילות כל השירים ההיתוליים סדרת קלטות הפורים – "פורים שפיל" בביצועו של החקיין, הזמר, המוזיקאי והיוצר, אפרים שרייבר.

היו אלה ימים טרום עידן האינטרנט וה"יוטיוב" ואפילו תחנות הרדיו החרדיות לא היו אז בנמצא. מי שרצה "להיות בעניינים", היה צריך לרכוש את הקסטות של שרייבר וכמובן להאזין להם שוב ושוב. שרייבר שהיה אז נער צעיר, שילב מערכונים פוליטיים וסאטיריים לצד שירים וחיקויים של זמרים מפורסמים במוזיקה החסידית וסתם שירים היתוליים שכתב לכבוד חג הפורים.

שרייבר היה גם אחד הקריינים המבוקשים בציבור החרדי. הוא הקליט עשרות קלטות עם סיפורי ילדים (חכמי חלם, נחום איש גמזו, ה"סטייפעלער", ארוז בחרוז ועוד) היה שותף למיזם ה"קליטון", תכנית הרדיו החרדית הראשונה שנמכרה על קסטות בגל פז, דבר שמצריך כתבה בפני עצמה, ומאוחר יותר יצר מאות ג'ינגלים ופרסומות. קולו ליווה במשך שנים את ערוץ 7 ("אתם מאזינים לערוץ שבע..."), שם היה חלק מצוות ההקמה שלו.

שרייבר, עסק במקביל גם בייעוץ תקשורתי ואסטרטגי ובעיתונות. הוא כתב בשמות עט ב'יתד נאמן', 'משפחה' ובמקומות נוספים.

קלטת ההומור הראשונה של שרייבר נקראה "קול המגילה בכרס אחת" ויצאה באמצע שנות ה-80. בקלטת חבר שרייבר למעבד מונה רוזנבלום ולזמר אורי רוטרמן, שחיקה בצורה סבירה את מרדכי בן דוד, שהיה אז יחסית בתחילת דרכו אך כבר נחשב לכוכב גדול. שרייבר היה אמון על החיקויים של אברהם פריד, גם הוא אז אמן צעיר, ושל זמרים נוספים כבן ציון שנקר ז"ל, האחים פיאמנטה, ג'ו עמר ז"ל ור' שלמה קרליבך ז"ל. האלבום היה ברובו מוזיקלי, עם מעט מערכונים כש"הפרס'ער ראבע" הפציע בו לראשונה כשהוא משמש, אולי, כפרודיה לסוג של אדמו"רים חסרי חסידים, שהחלו לצוץ אז כפטריות אחר הגשם.

לאחר מכן יצר שרייבר את סדרת ה"פורים שפיל' בה היו ארבעה אלבומים. ושני אלבומים נוספים "פורים שטיק" ו"פורים טריק". מאוחר יותר הוציא שרייבר את האלבום "קומדי גלאט" (רבין עולה לתורה...).שהיה פחות פורימי והותאם לכל השנה. 

המערכונים הפוליטיים של שרייבר מלאים בעקיצות שמצריכות התמצאות בפוליטיקה של שנות ה-80. באופן משעשע, רבים ממאזיניו של שרייבר, שמצטטים בעל פה את המערכונים, לא הבינו כלל את רוב הבדיחות ולא הכירו את הדמויות שמאחורי החיקויים. באותם ימים, בעיתונות החרדית לא היו כלל תמונות והציבור החרדי כמעט ולא האזין לרדיו החילוני ולא באמת הכיר את הקולות של הפוליטיקאים החילונים (והחרדים...), כך ששרייבר יכול לזקוף לזכותו גם העלאת מודעות פוליטית ועיצוב דמויותיהם של פוליטיקאים רבים בעיני המאזין החרדי הממוצע.

האלבומים הראשונים היו ספונטניים לגמרי, כששרייבר מאלתר לצדו של מונה רוזנבלום שסיפק את המוזיקה מעיבודים שביצע עבור זמרים אחרים. בהמשך נוצרו דמויות שחזרו בקלטות ההמשך ('המן מהקבר' בו הופך בשלב מסוים אחשוורוש לקולו של נתניהו) ושרייבר השחיז את מערכוניו לקול רעמי הצחוק של מכונת הצחוק שהייתה חלק בלתי נפרד מהסאונד של האלבומים.

כך ב"פורים שפיל 2000", שיצא בסוף שנות ה-80, יצר שרייבר מהדורת חדשות עתידנית כפי שתשמע בשנת 2000. על פי חזונו של שרייבר, המדינה תהיה חרדית, לש"ס יהיו 61 מנדטים ואילו שמעון פרס יהיה סגן שר החקלאות. זה כידוע לא קרה, אבל שיעורי דף היומי בבנייני האומה, זה כבר בהחלט לא איזה חלום בלתי מושג.

שרייבר צחק על תופעות רבות דוגמת "ההקלטות הנדירות" שנשלפות כל העת של ר' שלמה קרליבך והקדיש לכך מערכון משעשע על הקלטה "נדירה" שמוצגת לראשונה או על תופעת החוזרים בתשובה הצעירים במיוחד שתוך זמן קצר הופכים ל"רבנים" המתארחים בתכניות הרדיו ומספרים על "פועלם".

גם אם המערכונים פחות מדברים או מצחיקים אתכם, השירים הרבים שעטפו את המערכונים היו ברמה גבוהה ברובם. כששרייבר מבצע פעמים רבות את השירים בקולו הרגיל וללא חיקויים, בביצועים משובחים ומהנים בפני עצמם.

החל מאמצע שנות ה-90 נעלם שרייבר כמעט לחלוטין. העובדה שתמונתו לא התנוססה על האלבומים הקלה עליו ככל הנראה את מלאכת ההיעלמות. יצאנו לחפש להיכן נעלם האדם שדור שלם גדל עליו, גם אם לא הכיר אותו אישית.

מתברר, ששרייבר חי וקיים כפקיד ממשלה בכיר. החל מאמצע שנות ה-90 הוא שימש במשך שנים כסמנכ"ל משרד ההסברה במשרד ראש הממשלה ולאחר מכן במשרדי ממשלה אחרים. למרות בקשותינו, שרייבר סירב לראיון וידאו והסכים לראיון כתוב בלבד.

"כיצד מרקדין": דואט בין אפרים שרייבר למונה רוזנבלום

שרייבר מתגלה כאיש מלא שמחת חיים וצעיר ברוחו ובאופן לא מפתיע גם כמצחיק וניכר שאפילו הוא אינו מודע להשפעה הרבה שהיו לקלטות שלו על מאות אלפי בני אדם במהלך השנים. "עשיתי את הפורים שפיל מתוך תחושת שליחות. רציתי לשמח ולהצחיק אנשים. הקב"ה נתן לי מתנה, כישרונות והחובה עליי לעשות בהן שימוש חיובי".

שרייבר מספר, כי כבר בתור נער צעיר במיוחד, היה מנגן כקלידן ומתופף בתזמורות חתונה ושמחות בית השואבה של אותם הימים, "שמח תשמח", עם גדעון לוין "מצהלות חתנים" ועוד. "כיוצר, רציתי לעשות משהו שינגיש מוזיקה טובה ושונה לציבור ודרך שירי הפורים יכולתי להכניס הרבה השפעות מוזיקליות מהעולם מבלי שהתעוררה עליי ביקורת".

לדבריו, הדחיפה ליצור ולהקליט הגיעה דרך חיים זילבר ז"ל מ'גל פז', "ידידי הצדיק הגאון הזה, שהלך לעולמו לפני מספר חודשים, חיפש כל הזמן רעיונות חדשים להקליט חומרים בקלטות, שאינם רק שירים וניגונים, ויתאפשר להכניסם לבתים של שומרי תומ"צ. הוא זיהה את הכישרון שלי ואפילו הלך לראש הישיבה שבה למדתי כדי שיאפשר לי מידי פעם לצאת אחרי הסדרים ולהקליט באולפן".

באופן מעניין, למרות האופי הפוליטי הלא מבוטל של אלבומיו של שרייבר והשירים המגוירים, מעולם לא קיבל שרייבר התנגדות רבנית. "הייתה לנו ברכה ומעולם לא יצאו כנגדי. אם זה היה קורה הייתי מפסיק לעשות את הקלטות", הוא מצהיר ומסביר, "מעולם לא עשיתי את זה כפרנסה. זה היה נטו מתוך תחושת שליחות ואם הרבנים היו אומרים שישנה בעיה עם זה הייתי מוותר לחלוטין על כך".

מתברר, שלבסוף דווקא הוראה רבנית הייתה זו שהוציאה את שרייבר מעולם הכתיבה, המוזיקה והבידור, "בתחילת שנות ה-90 הוצע לי כאיש תקשורת צעיר להצטרף למערך ההסברה של הממשלה. פניתי במכתב לרבי מחב"ד ושאלתי האם לנטוש את כל עיסוקיי לטובת התפקיד. הרבי ענה לי: "יעסוק בהסברה וחזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם" והורה לי להעדיף את התפקיד הממשלתי".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

"תראה, בתקופה ההיא זה היה בלתי אפשרי להיכנס לתפקיד בכיר בתחום ההסברה הממשלתית, הייתי החרדי היחיד שם , לעומת זאת בתקשורת וברדיו התחילו להגיע כישרונות שעושים דברים מדהימים וכמובן שכל התחום הפך להיות מקצועי יותר. הרבי כיוון אותי לשליחות מיוחדת, שבעתיד אוכל להרחיב עליה. הכל בהשגחה פרטית", הוא מוסיף.

לשאלה האם פעם היה מי שנעלב מחיקויו, הוא משיב, כי עשה מאמצים שלא להשפיל את מושאי החיקוי שלו, "תמיד קיבלתי תגובות טובות, כולל מאלה שאחרי זה יצא לי לעבוד במחיצתם, פעם אריאל שרון שמע חיקוי קצר והפטיר לעברי: "אתה מחקה אותי גם במעשים...כן?". גם היום הפוליטיקאים רוצים שיחקו אותם ב'ארץ נהדרת' גם אם עושים מהם צחוק. גם אז זה היה אותו הדבר ואני יודע שפוליטיקאים רבים נהנו לשמוע את המערכונים עם דמותם שוב ושוב".

במהלך השנים לא היסס שרייבר לגעת גם ב"תפוחי אדמה לוהטים", כמו מערכון על התביעה כנגד דרעי ("זו הייתה מחווה מיוחדת לזילבר, גיסו של אריה") שאותו הוא מכנה השר "גריה גרי". במערכון בן השבע דקות מתמודד דרעי עם השופט שמאשים אותו על התגוררותו בדירה קומה שנייה ועל כך שהוא לא גר באוהל כשר שאמור להוות דוגמא.

העבודה בשירות המדינה ניתקה את שרייבר מעולם הבידור הרשמי, אם כי הוא עדיין משמש כחזן בימים נוראים בקהילות בחו"ל, אך הוא מצהיר ומבטיח באופן ברור, כי יום אחד ישוב לתחום. "ברור שמדגדג לי כל הזמן לכתוב טורים, ליצור, לשיר או להקליט מערכונים על המציאות הפוליטית ואני עוד אחזור לזה בע"ה בעתיד", הוא מסיים בחיוך רחב.

אני כבר מחכה.