אאא

השופטת קרן גיל קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אם לשניים נגד בעלה לשעבר (אבי הילדים). היא קבעה שעליו לקיים את התחייבותו בהסכם הגירושין להעביר כספים לתכנית חיסכון על שם בתו. האב ניתק קשר עם הבת לאחר שחזרה בתשובה במהלך שירותה הסדיר.

בני הזוג נישאו בשנת 1982, ונולדו להם שני ילדים. ב-1993 ניתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין ביניהם. הוסכם שהאישה תמשיך לגור בדירה המשותפת עד שהבן הצעיר יגיע לגיל 21.

בשנת 1999 הגישה האישה תביעות לפירוק שיתוף זכויות הצדדים בדירה ולפסיקת מזונות הילדים. בהליך זה הסכימו הצדדים שכשתימכר הדירה חלקו של האב יופקד בחיסכון לטובת הילדים. גם הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין.

כל אחד מהצדדים המשיך בחייו. האב נישא ונולדו לו ילדים נוספים ולאם יש בן זוג. עד בגרותם התגוררו הילדים עם האם וקיימו הסדרי שהות עם האב.

בשנת 2008, בתקופת שירותה הצבאי, החלה הבת בתהליך של חזרה בתשובה. בסמוך לסיום שירותה היא שינתה את שמה ונישאה לבן זוגה אותו הכירה בשירות. בהמשך נולדו להם שני בנים והם מנהלים כיום אורח חיים חרדי.

האב סירב להשתתף בחתונתה של בתו ועל פי דרישתו שמו לא נרשם על ההזמנה לחתונה. בנוסף, הוא הוזמן לברית של כל אחד מהילדים אך סירב להגיע והשיב כי ״זהו היום העצוב בחייו״. מאז נישואיה של בתו ניתק האב את יחסיו עמה.

ב-2018 הסכים האב כי בן זוגה של האם יקנה את חלקו בדירה אך סירב להעביר את הכספים לטובת החיסכון לבת.

בתביעה שהגישה נגדו האם היא טענה שהתחייבותו בלתי חוזרת ומהווה חלק ממערך ההסכמות בין הצדדים. לטענתה, גם אם מדובר במתנה הרי שהאב לא רשאי לחזור בו ממנה.

האב טען כי מדובר בהתחייבות לתת מתנה ולאור ״התנהגותה המחפירה״ של בתו כלפיו הוא זכאי להתחרט.

דיון והכרעה

השופטת קרן גיל ציינה כי התחייבות האב מהווה חלק מהסכם כולל שנכרת במסגרת הליך משפטי והאב אינו יכול לחזור בו ממנה.

היא הוסיפה כי גם אם מדובר היה בהתחייבות לתת מתנה האב לא רשאי היה לחזור בו. השופטת הבהירה כי חוק המתנה מאפשר לנותן מתנה לחזור בו אם המקבל התנהג כלפיו באופן מחפיר. ואולם, האב לא הוכיח התנהגות כזו מצד בתו. לדבריה, מחומר הראיות עולה שהאב הוא זה שסירב ומסרב גם היום להיפגש ולשוחח עם בתו.

״אין חולק ששינוי אורחות חייו של ילד, בשונה מאורח החיים בו חונך וגדל, אינו קל להוריו. לא ניתן לראות בחזרה בתשובה, כשלעצמה, התנהגות בלתי ראויה כלפי הורה״, כתבה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופטת ציינה שהבת העידה שנפגשה עם אביה בהצעת בית המשפט ובמהלך הפגישה הוא התייחס אליה באופן משפיל ואף סירב להביט בתמונות ילדיה. על אף זאת, היא התעלתה על עצמה ושלחה לו הודעה בה ביקשה להיפגש עמו שוב אך האב לא השיב לה. לדברי השופטת, התנהגותה הייתה אצילית ממש ״ואין לך כיבוד הורים גדול מזה״.

השופטת סיכמה שחלקו של האב ממכירת הדירה יופקד בקרן חיסכון על שם הבת.

האב חויב בהוצאות בסך 45,000 שקל.  

  • ב״כ התובעת: עו"ד עפרה אבולעפיה
  • ב״כ הנתבע: עו"ד יעל שמואלי

הכותב : עו"ד איליה וייסברג עוסק ב- דיני משפחה לא ייצג בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.