יהושע גולדשמיד, קצין המבצעים של האצ"ל בירושלים שכונה 'גל', היה חרדי שהסתובב רבות מחופש ל...ערבי. מדוע? בין הבודדים שידעו לספר על כך, היה ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין.
בדברי ההספד שנשא עליו חשף בגין: "גל גם סיפק נשק למלחמה. פרשה בלתי נודעת היא כיצד היה גל הראשון שקשר את הקשר עם הכפר אבו-גוש, התיידד עם ראשיו וקיבל מטענים בעצם הימים של הפרעות והדמים. אלפי הכדורים שסיפק לחזית הבירה, עת כל כדור היה כאוצר שלא יסולא בפז, לא מערכה אחת הצילו".
אחיינו, אברהם בנימין, דובר תנועת רגבים, סיפר עליו בפוסט שפרסם: "יהושע היה מהעזים בלוחמים שיצאו מבין שורות האצ"ל. תכנן, הוביל ופיקד בשורה של פעולות מפורסמות, בהן פיצוץ מטה הממשל הבריטי במלון המלך דוד, ההתקפה על בניין הרכבת בירושלים, כיבוש מחנה שנלר, כיבוש דיר יאסין, שחרור מגרש הרוסים, חטיפת קצין בריטי כבן ערובה במטרה למנוע את תלייתו של דב גרונר, שהוחבא בבור המים מתחת בית המשפחה. ועוד.
"לא רק הבולשת הבריטית רדפה אחריו ללא הרף, מסמכי שירות הריגול של ההגנה, מלמדים כיצד התחקו על עקבותיו. באחת ההזדמנויות התנפלו עליו 30 (!) מאנשי ההגנה והכו בו מכות רצח. "לא על המכות והפצעים דואב ליבי, אלא על האכזריות וברק השנאה בעיניהם". עקב הרדיפות הוא נאלץ לעבור לת"א, וגם שם לא נח.
"לאחר כ"ט בנובמבר החלה המלחמה בפועל. מצריח מסגד 'חסן בק' צלפו ערביי יפו לעבר שכונות דרום ת"א. גל הקים את עמדות המשמר של האצ"ל בגבול בין שבין הערים. בניגוד לעמדות 'ההגנה',שנועדו לשמירה והגנה על שכונות ת"א, שימשו עמדות האצ"ל לשורה של פעולות התקפיות בלב יפו מדצמבר 1947 ועד לכיבושה".
כאשר נתהדק המצור על ירושלים, חזר יהושע בשיירה האחרונה, כדי לעמוד לעירו בשעת צרתה, מיד החל עוסק בהכנת אנשי אצ"ל לקראת הבאות ובהפיכתם מאנשי מחתרת ללוחמים במסגרת צבא סדיר. בי' באייר התש"ח, חמישה ימים בלבד אחרי הכרזת העצמאות - נפל חלל מפגיעת פגז ירדני כשהוא בן 23 בלבד.
"את שמו נושאים שארי בשרו – מחסידי מאה שערים ועד חובשי כיפת שמים לראשם", מסכם אברהם בנימין את הסיפור של דודו, החרדי המחופש לערבי.