אאא

פרסום ראשון ב'כיכר השבת': ראובן גינזבורג, אבי המשפחה שבשבוע שעבר זכתה לחבוק שלישיה - בן ושתי בנות - כשבעה חודשים לאחר האסון הנורא שפקד את ביתם, בשריפה עזה שגבתה את חיי שניים מילדיהם - צבי ואפרת ע"ה, קרא הבוקר (שני) שם לבנותיו.

במהלך תפילת שחרית הבוקר, עלה ראובן גינזבורג לתורה ובהתרגשות רבה קרא לשתי בנותיו שנולדו בשעה טובה, בשמות - האחת מרים והשניה יהודית.

בשיחה ל'כיכר השבת', הסביר ראובן כי הראשונה נקראה בשם מרים, שכן בגמרא בסוטה כתוב שהמשמעות של השם 'אפרת' - הבת שנשרפה למוות - היא מרים. והשניה נקראה בשם יהודית - כהודיה להשם יתברך.

 הראיון המרגש (צילום: באדיבות 'חדשות 12')

"רואים כאן את יד ההשגחה של ה'", אמר האב, "הקב"ה לקח אליו את אפרת וצבי ז"ל ולא הבנו את זה וקיבלנו זאת באהבה, ועכשיו כמה חודשים אחרי אסון השריפה הוא נתן לנו דבר שהינו נדיר - שלושה ילדים, בן ושתי בנות, אין דרך אחרת להסביר את זה מלבד יד ההשגחה הגדולה של הקב"ה והחסד שעשה עמנו לרפא את פצענו ומכאובנו".

באשר לברית לילד הנוסף שנולד, השלישי, מסבירים מקורבי המשפחה ל'כיכר' כי הם ממתינים שהוא יגדל ויעלה במשקל, כך שניתן יהיה לקיים את המצווה, בטקס שהמשתתפים בו ללא ספק יהיו מרוגשים ביותר.

צבי ואפרת ז''ל (צילום משפחתי)
צבי ואפרת ז"ל (צילום משפחתי)

במהלך ליל שבת השתתפו המונים בשמחת ה'שלום זכר' של הרך הנולד למשפחת גינזבורג. השמחה התקיימה במתחם שהוכשר במיוחד, בבניין הנמצא בימים אלו בשלבי בניה, של קהילת 'בני תורה', אליו משתייך אב המשפחה.

בשבוע שעבר, לאחר השמחה הגדולה העניקו ראובן ודבורה גינזבורג ראיון מרגש לכתב 'חדשות 12' עפר חדד, בו דיברה האם לראשונה מאז הלידה, ותיארה את תחושותיה המורכבות בימים המשמחים הללו.

"הרופא ממש ממש התחיל לבכות" - סיפרה דבורה, על רגעי גילוי הלידה המתקרבת של השלישיה, שתי בנות ובן. האב ראובן הוסיף בחיוך של אושר: "הקדוש ברוך הוא הקדים רפואה למכה; פשוט רפואה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"הרגשנו שקיבלנו את זה פשוט עד הסוף משמים", אמרה דבורה וסיפרה: "הרגשתי איך הילדים, צבי ואפרת (ז"ל), הם השמירה שלי". האם הוסיפה, תוך שהיא פורצת בבכי, כי "כל לילה, לפני שהייתי הולכת לישון, הייתי אומרת להם: מתוקים, תשמרו עלינו".

ראובן ודבורה גינזבורג (צילומסך)
ראובן ודבורה גינזבורג (צילומסך)
הגדלה

"משולבים בלב שלנו גם עצב וגם שמחה. זאת אומרת, אני לא חושבת שהלידה הקטינה את העצב; הלב שלי מחולק - חצי ממנו כן שמח מאוד מאוד, ואני מרגישה שהשמחה הזיזה את העצב שלנו קצת הצידה".

ראובן הדגיש ואמר: "אנחנו לא מבינים, אנחנו לא שואלים שאלות ואנחנו יודעים שאם הוא (הקב"ה) עשה את זה - זה מה שהיה צריך לעשות. זו עבודה, זה לא טקסט שאתה אומר ואתה מרגיע את עצמך באותו הרגע, אבל זה דבר שמחזק אותך ועם זה אנחנו חיים".

לסיום, סיפרה דבורה בקול חנוק בדמעות: "כשבאתי ללדת, שאלו אותי 'כמה ילדים יש לך?', ועניתי חמישה - שניים למעלה ושלושה פה. הם עדיין שלי. אז כשאני יעמוד השבת ואדליק נרות, תהיה לי התרגשות מאוד גדולה, להדליק בשביל שמונה!".