אאא

ל"ג בעומר הוא החג הכי פחות "גזען" שיש לנו. שירי החג הפכו להיות מקובלים בקרב כל העדות. כך תמצאו את החסידים שרים ורוקדים בהתלהבות "ואמרתם כה לחי" פיוטו של רבי יוסף חיים מבגדד הלא הוא ה'בן איש חי' או לדוגמא הניגון המסורתי של יהודי ירושלים הספרדים לפיוט "בר יוחאי" שמקורו בכלל על פי החוקרים במזרח אירופה.

עם השנים השתרשו ניגונים רבים שמושרים בעיקר בל"ג בעומר במירון וכונו ניגוני מירון. ניגוני מירון הפכו לשם דבר ולז'אנר מוזיקלי מוכר עם אלבומים מוקלטים וספרי תווים.

מקורות הניגונים הם רבים: מחצרות חסידיות ממזרח אירופה, מלחנים שמקורם בתיאטרון היידיש והובאו על ידי העולים (ככל הנראה אמר רבי עקיבא), ניגונים צועניים או ברוח צוענית מרומניה, מולדובה ומארצות הבלקן בעיקר מבולגריה וניגונים דרוזיים שנלמדו מהדרוזים שמתגוררים בקרבת מירון והיו מגיעים לנגן בתהלוכה מצפת למירון.

ממירון גם יצאו ניגוני ההורה המפורסמים שהפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד גם מריקודי החתונה דוגמת ניגון ה"קדאצ'קה" הידוע וניגון 'Misirlou' היווני. ניגון מוכר נוסף הוא ניגון 'תחיית המתים', שמבוצע מידי שנה במירון כולל ההצגה המצורפת אליו כריקוד.

ריקוד תחיית המתים, חיים גולדברג - כיכר השבת
ריקוד תחיית המתים, חיים גולדברג - כיכר השבת
הגדלה

"מי שהכניס וביצע את הניגונים היו בעיקר אנשי הישוב הישן מירושלים וטבריה", אומר איש הכלייזמר הירושלמי, אברהם בורשטיין, "הם הלחינו ונגנו והיה ר' בערל זילברמן ז"ל, שהכניס שירים ולחנים ורקד והרקיד כל היממה עם הקהל היהודי והדרוזי בחצר הרשב"י".

המעורבות הדרוזית בחגיגות הילולת רבי שמעון בר יוחאי מרתקת, על פי העדויות בשנים שקודם הקמת מדינת ישראל היו הדרוזים חלק בלתי נפרד מהשמחה  "אודרופ יא שאבאב .. היה מכריז ר' בערל והיו הדרוזים עושים דבקה עם ריקוד החרבות, כולו הדא בשול סאדיק....", מתאר בורשטיין כשהוא מתבסס על עדויות העולים למירון לפני קום המדינה.

אברהם בורשטיין
אברהם בורשטיין
הגדלה

המנגנים המפורסמים משנות קום המדינה היו יצחק "שפילער", שמעון "קלינטער", אריה לייב ואברהם סגל (אברום קרלינט'ר). הנוהג היה שהעולים היו מבקשים מהכליזמרים לנגן ניגון ובתמורה היו מעניקים להם מטבע כשכר. חלק מהניגונים מכונים על שם מי שהיה מבקש בשנים עברו לנגנם כמו למשל: ניגונו של ר' ישעיה אשר זעליג מרגליות (המוכר גם כשיר 'משה אמת'). בתקופה זו התבלטו גם המזמרים והרוקדים כמו ר' זושא ברנדויין, ר' אברהם לייב זילברמן ובנו ר' בערל, ר' אשר זעליג מרגליות ועוד. 

כיום אין מנגנים קבועים וכל מי שיודע לנגן יכול לעלות לבמת התזמורת בחצר המערה, שם מנגנים חוץ מניגוני מירון גם ניגונים חסידיים על פי התקופה.

מלבד ההדלקה התפילות והחגיגות על ציון רבי שמעון בר יוחאי, מתקיימת מידי שנה הדלקה ונגינה על קבר רבי יוחנן הסנדלר. מנהג זה נוצר כדי לא לבייש את רבי יוחנן הסנדלר שלא מגיעים לקברו שעה שעשרות אלפים מגיעים לקבר רבי שמעון. חגיגה זו מתחילה בשעות הצהריים של ערב ל"ג בעומר עם תהלוכת הכנסת ספר תורה מצפת למירון, מסורת צפתית עתיקה, במהלכה מנגנים ניגונים קבועים מסורתיים. בשעה 2 בלילה מתכנסים חוגגים לקברו של רבי יוחנן הסנדלר, שם יושבים נגני כליזמר ומנגנים במשך כמה שעות אוסף ניגוני מירון, ביניהם, נגני הקלרינט מוסא ברלין וחיליק פרנק (שהוציאו מספר אלבומים של ניגוני מירון) ודוד וינקרייץ נגן האקורדיון.

השנה נפטר אליעזר שפר שארגן במשך שנים רבות את מסורת הנגינה וההדלקה על קברו של רבי יוחנן הסנדלר.

בחרתי להתמקד בכמה מהניגונים והפיוטים היותר מוכרים של ל"ג בעומר בניסיון כן להתחקות אחר מקורות הלחנים.

בר יוחאי

פיוט בר יוחאי הוא אחד מהקדומים משירי ל"ג בעומר והוא נכתב על ידי רבי שמעון לביא לפני כ-500 שנה. הפיוט מקובל בכל תפוצות ישראל ובקהילות רבות נוהגים לשיר אותו מידי ליל שבת. הפיוט גם חלק משירת הבקשות של מסורת יהודי ירושלים וחאלב.

בספריה הלאומית אספו 46 ביצועים ולחנים שונים לפיוט האהוב, חלקם אמנם חוזרים על עצמם, אך עדיין מדובר בכמות לחנים גדולה במיוחד. אין ספק שהלחן המוכר ביותר הוא על פי הערכות המומחים, ממזרח אירופה והוא זה שמושר עד היום ברוב המקומות בני עדות המזרח כאשכנזים גם יחד.

'ואמרתם כה לחי'

הפיוט נכתב לפני כ-140 שנה על ידי ראש גולת בבל רבי יוסף חיים בן אליהו המכונה על שם ספרו "הבן איש חי". הפיוט נחשב לעמוק ומכיל סודות קבלה. לא ידוע מקור הלחן בצורה ברורה אך על פי עדות בספרו של יוסי הגלילי הבן איש חי עצמו לימד את הלחן במירון בעת שביקר בארץ ישראל.

"רבי יוסף חיים הגיע לל"ג בעומר במירון להשתתף בהילולה דרשב"י שם התקבל בהתלהבות יוצאת מגדר הרגיל. ממש נישא על כפיים. שם במירון השמיע לראשונה את שירו שחיבר לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי והוא השיר המפורסם: "ואמרתם כה לחי אדונינו בר יוחאי". כאן מבקש אנוכי להביא עדות חיה מפי עד ראייה אשר זכה להשתתף באותה הילולה של רשבי במירון בעת שביקר שם רבי יוסף חיים זצל מבגדד. לדבריו, הוא הופיע בפני קהל החוגגים כאשר טס של כסף היה תלוי בשרשרת על צווארו, על אותו הטס היה חרות השיר ואמרתם כה לחי השיר שחיברו אותו צדיק לכבוד רשבי הוא שינן את השיר ואת הלן שלו לקהל שנן היטב", כך מתאר יוסף הגלילי מפי רבי יוסף טובול שהיה אז ילד. 

הסיפור מראה שככל הנראה הלחן המוכר לנו השתמר במסורת שנה אחר שנה מפי רבי יוסף חיים עצמו, אך באופן מעניין דווקא הגרסה העיראקית, קהילתו של הבן איש חי לפיוט שונה לחלוטין ואינה מזכירה כלל את הלחן שמוכר לנו.

באופן מעניין לחן הפיוט בקהילת קוצ'ין ההודית, דומה מאד ללחן המוכר לנו ומושר בחצרות החסידים ונראה שמקורו הוא אחד.

הקטע "תורתו תהא מגן עלינו" הפך ללהיט ל"ג בעומר מודרני של הזמר אהר'לה סאמט בלחנו של מוטי אילוביץ'. השיר הפך ללהיט באופן כללי והוא מושר בחתונות רבות.

'אמר רבי עקיבא'

המשנה המוכרת ממסכת יומא הפכה לאחד משירי ל"ג בעומר הנפוצים, המושרים בהתלהבות עזה במירון ובמקומות רבים נוספים, תוך תחושת היטהרות והתעלות. הניגון המוכר מקורו ככל הנראה במזרח אירופה והגיע עם העולים.

מי שהצליח להכניס ניגון חדש למילים הוא מרדכי בן דוד ששר בלחנו של ר' שלמה קאליש את המילים מתוך אלבומו "כולם אהובים". השיר הפך ללהיט של ממש והוא מושר כיום במקומות רבים. בל"ג בעומר הנוכחי מנסה בן דוד להכניס שיר נוסף לרפטואר החג "כדאי הוא רבי שמעון" והזמן ילמד אם הוא יזכה לאותה ההצלחה.

 אשרינו מה טוב חלקינו בהילולה דבר יוחאי

השיר שכתב ר' יוסף לייב שפירא מצפת (נפטר בשנת תשי"א), מזכיר מאד בלחנו את הלחן של 'אמר רבי עקיבא' וייתכן מאד ששאב ממנו את השראתו. השיר הוא דוגמא נוספת לפיוט חדש יחסית שהפך לחלק בלתי נפרד מרפרטואר ל"ג בעומר במירון.