מקים המוסדות הבלתי נלאה שיש לו גם נציגים בכנסת

'בשליחותם של גדולי ישראל' - הרב יחזקאל פוגל (צילום: יח"צ)

הרב יחזקאל פוגל, הפועל למעלה מ-20 שנה למציאת פתרונות תעסוקה ופרנסה עבור המגזר החרדי, עם הסכמה ועידוד מוועדת הרבנים – בשליחותם של גדולי ישראל - היה בין מקימי ומנהלי המוסדות המובילים להכשרה מקצועית ואקדמית. כיום, הוא רואה פירות לעמלו כיו"ר הקמפוסים החרדים בקריה האקדמית אונו, אך יחד עם זאת אינו מוכן לשבת על זרי הדפנה, מוחו ורעיוניו נתונים להמשך המשימה אותה הציב לעצמו כיעד בעשרות השנים האחרונות.

הרב יחזקאל פוגל בטקס בוגרים של הקריה האקדמית אונו

נתת פה דוגמאות פנטסטיות של בוגרים שבאמת הגיעו רחוק בשליחותם הציבורית. אבל מה עם כל יתר הלומדים בקמפוס?

"האמת, שאחד הדברים שהכי מרגשים אותי בעשייה הזו כל השנים, זה כשאני שומע על בוגרים ובוגרות שלנו שבזכות התואר אותו למדו אצלנו, עשו חיל, מתפרנסים בכבוד ומהווים דוגמא אנושית נפלאה של שילוב תורה ודרך ארץ במקומות עבודתם ובכל מקום שהם."

"ישנם כמובן בוגרים רבים נוספים של הקמפוס החרדי אונו אשר השתלבו במגוון תפקידים נחשבים, גם אם לא בכנסת או בפרקליטות. כך למשל, עו"ד קובי אלתר, שזכה במכרז להיות הדובר של הרבנות הראשית לישראל, עו"ד מנחם וולף המשמש בתפקיד בכיר בפירמה זיו-האפט, הרב מרדכי הלפרין – רופא בכיר בבית החולים שערי צדק. רו"ח דוב פרלא, שמשמש כאנליסט בכיר בפירמת רואי חשבון "גיזה, זינגר, אבן", או רו"ח ישראל שוובל גיזבר עיריית ביתר עילית, או סיפורי הצלחה כמו של אחת הבוגרות הוותיקות שלנו. כשהגיעה אלינו היא התפרנסה מעבודה במזכירות במשרה חלקית. ניכר בה, כבר מהתחלה, שהייתה שאפתנית והשקיעה רבות בלימודיה. כשנפתחה תכנית צוערים לשירות המדינה, היא הייתה מבין הסטודנטים המיוחדים בארץ שהתקבלו לתכנית. לאחר תקופת ההכשרה, היא השתלבה בתפקיד משמעותי במשרד החוץ ומייצגת את מדינתנו (כמו גם את מגזרנו) בכבוד גדול. מיותר לציין שגם הפרנסה מצויה הרבה יותר בשפע, כמו למשל אצל הבוגרות שלנו במקצועות הבריאות, בקלינאות תקשורת ובריפוי בעיסוק, שכולן, אבל כולן, השתלבו מיד בגמר לימודיהן בעבודות מצוינות, עם פרנסה טובה בצידה כמו גם הרבה סיפוק של עזרה לזולת.

הנה, אני נזכר בעוד כמה בוגרים אשר תופסים משרות משמעותיות: עו"ד אבנר יפרח, רשם בכיר בבית המשפט השלום בתל אביב, עו"ד יצחק דהן, מזכיר ראשי של בית הדין הרבני באשדוד, ובסקטור הפרטי אני יכול להזכיר את עו"ד דוד הולשטיין, עו"ד בכיר בפירמת עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק ושו"ת.

סיפורים כאלו הם המשמעות האמתית של העשייה שלי ומניעים אותי הלאה לפתח ולקדם תכניות שיסייעו ליותר ויותר אנשים מוכשרים מקרב הציבור החרדי להתפרנס בכבוד, ולקדש שם שמים".

"זכיתי לסייע לפרנסה ורווחת המשפחה"

אז כמובן התקדמנו מהר מדי, בוא נחזור כמה שנים אחרוה ונבין איפה בעצם הכל התחיל.

דרכו של הרב פוגל בתחום ההכשרה המקצועית והאקדמית לציבור החרדי, החלה כבר לפני יותר מ-20 שנה, ליתר דיוק בשנת תשנ"ו (1966). מאז ועד היום, הוא עוסק בכך, במטרה להכשיר אנשים מקרב הציבור החרדי כך שיוכלו להשתלב בצורה מכובדת בעולם התעסוקה והפרנסה. כך הוקמה מכללה להנדסאים הגדולה מסוגה בארץ, וכך הוקמו הקמפוסים החרדיים להשכלה אקדמית: "כיום בכל סמינר של בית יעקב יש לימודי הנדסאות, אבל בזמנו זה היה תהליך פורץ דרך", מסביר הרב פוגל.

האם לא הייתה לכך התנגדות מגדולי הדור?

"לפני עשרים שנה, בשנת תשנ"ט (1999), קיבלתי אישור מוועדת הרבנים בראשותו של הרב יוסף ישראלזון זכרונו לברכה, חתנו של הרב אלישיב (חברים נוספים שהיו בוועדת הרבנים: יבלחטו"א, הרב שמואל אליעזר שטרן והרב מרדכי שלמה שטיינמץ שליט"א) ובהסכמתם של גדולי הדור דאז: מרן הרב אלישיב זצ"ל, מרן הרב וואזנר זצ"ל ומרן הרב שטיינמן זצ"ל, לפתוח מסלולים לתואר אקדמי לגברים ונשים בנפרד. יש בידי מסמכים כתובים וברורים, שלא ניתן לערער עליהם. אילולי אישורים אלו, אני בספק אם מהלך גדול ודרמטי כל כך, של שילוב הציבור החרדי בלימודים אקדמיים (אחרי "חורבן ההשכלה"), היה מתאפשר", מודה הרב פוגל.

בעקבות החלטות גורליות אלו, נפתחה בשנת 2000 הפלטפורמה הראשונה לגיוס תלמידים חרדיים, ובשנת 2001 נפתחו הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו – תחילה באור יהודה, ואחר כך בירושלים. הקמפוסים החרדיים הוקמו כנפרדים מהקמפוס המרכזי המעורב, אך כחלק אינטגראלי של המערך האקדמי המשוכלל של הקריה האקדמית אונו.

בקמפוסים החרדים של אונו לומדים בכל זמן נתון כ- 3,000 סטודנטים גברים - בוגרי ישיבות קטנות וגדולות - וגם נשים בוגרות סמינרים של בית יעקב, בימים נפרדים, במגוון גדול של מקצועות מעשיים, כגון: משפטים ועריכת דין, מנהל עסקים במגוון התמחויות כמו ראיית חשבון, ניהול וייזום עסקי הנדל"ן, לימודי שוק ההון והביטוח, חינוך וחברה, טיפול בנוער נושר ומיוחד, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ועוד.

מספר הבוגרים שסיימו את לימודיהם וקיבלו תואר בקמפוסים החרדיים אונו, גם הוא מרשים ביותר. למעלה מ-5,000 בוגרים, שרוב רובם השתלבו בעבודה ובתעסוקה, מי כשכיר במערך הממשלתי, הציבורי או הפרטי ומי כעצמאי, בעל משרד או עסק, שמשרת הן את הציבור החרדי והן את הכללי.

הרב פוגל, שימש בעברו כרב קהילה בארה"ב בפילדלפיה ולאחר מכן שימש כרב צבאי בקבע של בה"ד 4 במחנה בית אל, ומנהל של מוסדות חינוך תורניים, כמו מכון אריאל ומכון הארי פישל, ומאחוריו כמה וכמה ספרים תורניים.

איך מגיעים לעסוק בתחום של שילוב אנשי המגזר בעבודה ותעסוקה?

"לפני כמעט 40 שנה התבקשתי לתת סדרה של שיעורים על נושא העבודה והמלאכה ביהדות, במסגרת היחידה הדתית בהסתדרות הכללית. הייתי אז אברך בכולל, שתורתו אומנותו בתקן מלא, ולא ידעתי על קיומה של דרך אחרת. אך, כאשר התחלתי לחקור את הנושא לעומקו, גיליתי שיטות מאד מעניינות, לפיהן ניתן לקיים את המצווה התמידית של 'ודיברת בם – לימוד התורה – בשבתך בבית, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך', גם במצבים המשלבים לימוד תורה עם עבודה ותעסוקה. בסופו של דבר, הוצאתי לאור לפני מספר שנים ספר של למעלה מ- 400 עמודים שנקרא 'המלאכה, העבודה והאומנות במשנת חז"ל על פי תורתן של ראשונים ואחרונים'. הספר מלא וגדוש במקורות העוסקים בשילוב המלאכה והעבודה יחד עם לימוד התורה, לפי השקפת היהדות".

בשנת 2003, נענה הרב פוגל לפנייתו של מר רנן הרטמן - שהקים וייסד את הקריה האקדמית אונו, מוסד אקדמי לתפארת בו לומדים כיום כ-14,000 סטודנטים, והיה הראשון מבין המוסדות האקדמאיים שפתח קמפוס נפרד עבור הציבור החרדי - לשמש כמנהלו של הקמפוס חרדי אונו, שהתפתח וגדל והפך לקמפוס הגדול והמוביל בקרב הציבור החרדי, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית

"יותר מאוחר, בשנת 2010, המועצה להשכלה גבוהה בישראל, בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג, השכילה להעתיק את הדגם שבנינו בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, והובילה מהלך לפתיחת קמפוסים חרדיים (מח"ר) במוסדות אקדמיים אחרים, והגדיל את מספר התלמידים החרדיים הלומדים לתארים אקדמיים", מספר הרב פוגל.

הרב רואה בכך חשיבות, מדוע?

"שיהיה ברור, לפי גישת היהדות, החשיבות הראשונה במעלה ניתנת ללימוד התורה וללומדי התורה, אבל, לא כולם יכולים להרשות לעצמם להתמיד בדרך זו, שכן, זה תלוי בכישורים, בכישרונות, בהווי החיים, וכן בצורך ובחיוב לדאוג לפרנסת הבית והמשפחה. על חיוב זה אנחנו חותמים קבל עם ועדה, בכתובה בעת החופה: לזון את האישה ואת הילדים, לקנות להם בגדים וכל יתר הדברים הדרושים לקיום חיי משפחה - אם לא יעבדו ולא יתפרנסו, איך ימלאו את ההתחייבויות? אנחנו לא בתקופת המדבר שהמן יורד לכולם. גם, לא לכל אחד מאתנו יש הורים עשירים שיכולים לפרנס אותנו ללא דאגה. מכאן החשיבות לפתוח מסגרות בהן יוכלו אנשים מוכשרים, חסרי רקע בלימודי ליבה, ללמוד ולהכשיר עצמם למקצועות בהם יוכלו להתפרנס בכבוד הראוי".

יש הרואים במכללות האקדמיות לחרדים תחרות לישיבות והכוללים. האמנם?

"כלל וכלל לא, שכן, כפי שאמרתי, מי שמסוגל והנסיבות מאפשרות לו ללמוד בכולל, מן הראוי שייעשה כן, הוא איננו זקוק לנו. המסגרות להכשרה מקצועית ואקדמית נועדו לאלו שהגיעו לשלב בו הם זקוקים לפרנסה, לצאת לעולם העבודה והתעסוקה עם הכשרה מתאימה שתגדיל את סיכוייו לעבודה מפרנסת ברמה טובה. יתר על כן, מהלך זה דווקא יחזק מאד את עולם הישיבות, שכן, בוגרי ההכשרות המקצועיות והאקדמיות שיצאו לעבוד ולהרוויח, יוכלו להפריש צדקה משמעותית לטובת לומדי התורה. אני סבור, שהגיע הזמן, שאדם המוסר את נפשו ללימוד התורה, ייהנה ממלגה של 5,000 ש"ח לחודש ואף יותר? ככל שיותר אנ"ש, שמכירים בערך עולם התורה יעבדו ויתפרנסו, כך נוכל גם לפרנס יותר טוב את עולם התורה".

מה המשמעות של קמפוס 'חרדי'?

"צריך להבין, בעצם הקמפוס הוא אקדמי ומתנהל לפי כל הכללים האקדמיים, אבל, הוא מותאם לאורח החיים של הציבור החרדי, היינו: ימי לימוד נפרדים לגברים ונשים, לא מתקיימים לימודים בערבי חגים ולא בצומות. משתדלים לא לתת עבודות ומבחנים בערבי שבת ומוצאי חגים. כמו כן, מתוך התחשבות באורח החיים של התלמידים החרדיים, רוב הלימודים מתקיימים בשעות אחה"צ והערב. תכניות הלימודים בנויות באופן שהלימודים מתפרסים על פני יומיים-שלש בשבוע ולא כל השבוע, וכך ניתן להמשיך ללמוד במסגרת חלקית בכולל או להמשיך בעבודה, במקביל ללימודים.

"באשר לרמת המרצים, חשוב לומר, שזאת השנה החמישית ברציפות, שהקריה האקדמית אונו זכתה במקום הראשון בארץ, לפי סקר התאחדות הסטודנטים בישראל, בשביעות רצון הסטודנטים מרמת המרצים הטובים והמעולים שלה. אלה גם המרצים שמלמדים בקמפוסים החרדיים של אונו. נכון, הם אינם נבחרים על סמך דתיותם, אלא רק על סמך מקצועיותם והיותם הטובים ביותר, כל אחד בתחומו. דבר נוסף: שכר הלימוד בקמפוס הכללי בקריה האקדמית אונו הוא גבוה, שכן אונו הוא מוסד פרטי. אבל בקמפוס החרדי מקבל כל סטודנט או סטודנטית חרדי מלגה הנעה בין 6,000 ל-9,000 ₪, וזאת מלבד מלגות נוספות ממקורות חיצוניים, כמו גם הלוואות ללא ריבית".

ואחרי הלימודים, מי מבטיח שבאמת ניתן יהיה להשתלב בשוק העבודה?

"בקריה האקדמית אונו בכלל, ובקמפוסים החרדים בפרט, פועלת מחלקת השמה רצינית שדואגת באופן אישי ופרטני לכל מי שמסיים את הלימודים ומעוניין להשתלב בעבודה או בסטאז'. ישנם מאות בוגרים במשפטים שהשתלבו בסטאז' במסגרות הכי יוקרתיות, כגון משרד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, בתי המשפט, ובמשרדי עורכי דין פרטיים מהמעולים ביותר. וכך גם בכל הנוגע לבוגרים בראיית חשבון וביתר המקצועות. וזה הרבה בזכות מחלקת ההשמה".

ושאלה לסיום, מה החזון שלך מה התכניות לשנים הבאות?

"אני סבור שהציבור שלנו מעוניין במקצועות מעשיים. ולכן, אנחנו, בקריה האקדמית אונו, מכשירים למקצועות מעשיים: עורכי דין, רואי חשבון, מנהלים בחברות, יזמי נדל"ן, מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת. בקרוב, נפתח מסלולי לימוד להכשרה אקדמית במקצועות טיפוליים. הניסיון של השנים האחרונות - בהן ראינו אלפי בוגרים ובוגרות חרדים שמשתלבים בעבודה ותעסוקה ואף על פי כן נשארים בני תורה ושומרי תורה ומצוות - יפיג את הפחדים ואת החששות ויגרום ליותר חרדים וחרדיות להשתלב בלימודים האקדמיים, כאמצעי למציאת עבודה ותעסוקה מכובדת".