אאא

ערב חג מתן תורה, מגיש 'כיכר השבת' את שיטות הלימוד השונות בהיכלי הישיבות, פוניבז', חברון, סלבודקה, בריסק ו'תפרח', וכן את אלו הנהוגות בעולם הישיבות החסידיות.

ישיבת פוניבז'

מרן הגרא"מ שך זצוק"ל עודד את הבקיאות בש"ס ובפוסקים, והתרעם פעמים רבות על כך שבעולם הישיבות ההספק מועט. הוראתו הייתה להתמקד בלימוד דייקני של הגמרא ומקצת מהראשונים, תוך עיון מחשבתי בדברים, להעלות על גבי הכתב את הקושיות שצצות - ולהמשיך הלאה.

ראש הישיבה הנערץ תבע הספק של לפחות דף לשבוע, בלימוד עיוני, ולחזור עליו במהלך השב ובסוף החודש. הוא אף עודד קביעת לימוד בספרים 'קצות החושן' ו'שב שמעתתא', למטרת לימוד עיוני יותר.

מרן הגרא''מ שך זצוק''ל (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
מרן הגרא"מ שך זצוק"ל (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
הגדלה

הגר"ג אדלשטיין, ראש הישיבה הנוכחי, הולך בדרכו של הגרא"מ שך זצ"ל, בכל הקשור לקצב הלימוד, ודוגל בהתאמה אישית של "לימוד לפי טבעו" של כל תלמיד. לדעתו, כשסגנון הלימוד תואם לאופיו של הלומד, הנאתו וסיפוקו רבים יותר, וכך יהיה לו יותר קל להתמיד בלימודיו לאורך שנים. לשיטת הגר"ג, לרוב הלומדים מתאים יותר הלימוד בקצב מהיר, של לפחות חמש דפים לחודש. לצד זאת, רכישת הבקיאות והרחבת היקף הידע הן בסיס הכרחי לסברות ישרות והבנה נכונה של הסוגיות התלמודיות, וגורמות לסיפוק רב יותר ללומד.

יצוין, כי בישיבת פוניבז' לא נוהגים ללמוד את סדר 'קדשים', אך בעבר ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי מסר בישיבה שיעורים בסדר זה, לחבורה ספציפית של בחורים ואברכים.

 אברכים ובחורים בדרך לישיבתם. אילוסטרציה (באדיבות המצלם, ללא קרדיט)

הגר"ש מרקוביץ, הנמנה על ראשי הישיבה, דוגל דווקא בהגברת התחרותיות בין התלמידים, בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה", מושג שלדבריו הוא המאפיין הבולט ביותר של ישיבת פוניבז'.

הוא דורש מתלמידיו, בשיחותיו, את מיצוי כוחותיהם הרוחניים, גם כאשר הדבר כרוך במאמץ, ותובע מהם שיקבלו על עצמם קבלות של שעות לימוד רבות ברציפות, בפרט בימי שישי ושבת. בנוסף, הרב מרקוביץ מתנגד ללימוד של בחורי ישיבה תמורת מלגות כספיות, כולל במסגרות של ישיבות בין הזמנים או מבחנים.

ישיבת סלבודקה

דרך הלימוד בישיבה מתאפיינת בלימוד 'סוגיות', כלומר הלימוד הוא לפי נושאים נבחרים במסכת ולא לפי סדר הדפים. בישיבה מושם דגש עצום על לימוד ההלכה והקפדה בה, בעקבות הוראותיו של מרן בעל החזון איש זי"ע בענין.

ישיבת סלבודקה (צילום: שוקי לרר)
ישיבת סלבודקה (צילום: שוקי לרר)
הגדלה

חלק מתלמידי הישיבה נמנים עם 'חוג חזון איש'. את קו הלימוד המאפיין חוג זה החדירו בישיבה תלמידו של החזו"א הגאון רבי דב לנדו, כמו גם הגאון רבי נתן שולמן זצ"ל.

לעומתם, ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, שלמד בארצות הברית בישיבת ליקווד בראשות מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל, מלמד בדרך הישיבתית המקובלת בשאר הישיבות בארץ.

ישיבת חברון

בישיבת חברון, השוכנת בשכונת גבעת מרדכי בירושלים, ישנם כידוע שלשה ראשי ישיבה: חבר ה'מועצת' הגר"ד כהן, הגר"ש כץ והגרמ"מ פרבשטיין. כל אחד מהם לומד ומלמד לפי דרכו, וכל אחד מהתלמידים יכול להחליט באיזו דרך רצונו ללמוד.

ישיבת חברון (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
ישיבת חברון (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
הגדלה

המבוגר מבין ראשי ישיבת חברון הוא הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין, שנוהג לצבור ידיעות מקיפות של הראשונים והאחרונים בסוגיות הגמרא; ראש הישיבה השני, הגאון רבי דוד כהן, נוהג ללמוד את דברי רש"י והראשונים ולהתעמק בהם בעיון ובפלפול - והגאון רבי שלמה כץ נוהג ללמוד בצורה שיותר מאפיינת את שיטת בריסק.

'שיטת בריסק' היא עיסוק רב בלימוד הרמב"ם, בעיקר במהלך לימוד במסכתות 'קדשים', על אף שאינן עוסקות בהלכות הנהוגות בימינו. שיטת בריסק בלימוד מוגדרת (ביידיש) "מען דארף פארשטיין וואס, ניט פאר וואס". כלומר: "עלינו להבין מה, ולא למה". אין לנסות להבין באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ישיבת 'תפרח'

דרך הלימוד בישיבת תפרח הוא עיוני מאוד. הספק הלימוד בישיבה בסדרי העיון מועט במיוחד, והוא נע סביב דף גמרא אחד לחודש. גם אופיו של הלימוד בסדרי הצהרים והערב מתון ויסודי מאוד. כך גם בישיבת גרודנא-אשדוד - כשיטת ראש הישיבה הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל.

שיטת הלימוד החסידי

בישיבות אלו עמלים גם בלימודי חסידות - רעיונות רוחניים בהקשר תורני - לפי שיטת גדולי עולם החסידות בעל ה'שפת אמת' מגור, ה'נתיבות שלום' מסלונים ולמעלה בקודש 'צדקת הצדיק' של רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע ובעל התניא, כמו גם השל"ה הקדוש.

צעירים חסידיים בשיעור תורני (צילום: ארכיון כיכר השבת)
צעירים חסידיים בשיעור תורני (צילום: ארכיון כיכר השבת)
הגדלה

בישיבות חב"ד מתקיימים שני 'סדרים' המוקדשים ללימוד בתורת החסידות. הסדר הראשון קודם לתפילת שחרית, נמשך כשעה ומהווה הכנה לתפילה. הסדר השני נמשך בין שעה וחצי לשעתיים, בסוף היום.

סדר זה עיוני יותר, ולומדים בו מאמרים יסודיים או סוגיות בנושאי יסוד כמו אמונה, אחדות השם, תכלית בריאת האדם ושיטת החסידות מול החקירה והקבלה. בשני הסדרים, נלמדים מאמרים של אדמו"רי חב"ד ו'תורות' של מייסד החסידות 'הבעל שם טוב' ותלמידו 'המגיד ממעזריטש' זי"ע.