איך מדברים עם חילונים? // הרב ישראל גליס

כולנו מכירים את ספר יונה שנקרא בשעה הדרמטית של תפילת מנחה לקראת סוף צום יום הכיפורים, הספינה עומדת להישבר ויונה ישן בקרקעית הספינה וכשבאים אליו ואומרים לו, 'מה לך נרדם קום קרא אל אלוקיך', והוא לא עונה להם - 'מה אתם רוצים, כל סוגי העבודה זרה נמצאים כאן בספינה, תשליכו את העבודה הזרה לים ויהיה שקט', אלא הוא אומר להם: "יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם" ותשליכו אותי לים.

אולי הגיע הזמן להחליף את שפת הדיבור שלנו נגד הציבור החילוני!

התרגלנו שחברי הכנסת הם הראי שלנו, הם מדברים מתוך שליחות שאנחנו בחרנו אותם. נכון שגדולי התורה הורונו לבחור בהם, ואנו עושים את זה בלית ברירה כי מי שחושב אחרת זה חילול ה', אבל... הצורה שהם מדברים עם הציבור החילוני לדעתי לוקה בחסר ואי אפשר שכל פעם כשמי מהם עונה, כולנו מוחאים כפיים ואומרים 'כל הכבוד, הוא הכניס לו'.

אולי כדאי פעם שחברי הכנסת ישבו עם אנשי הידברות או ערכים וכדומה וילמדו מהם, כן, איך מדברים עם הציבור החילוני.

תופעת לפיד ליברמן ועכשיו גם ראשי ערים בארץ, הם תשובה לצורת הדיבור שלנו. תקשיבו ותקראו את צורת הדיבור והתגובה של חברי הכנסת החרדים לכל ציוץ של חבר כנסת חילוני. אנחנו נראים ונשמעים לא טוב, גם חלק גדול מהתקשורת הכתובה ואלקטרונית חוטאת באותה שנאה.

כדאי להשקיע במשאבים לדו שיח מועיל עם הציבור החילוני ששבעים שנה בטוח שאנחנו סחטנים ולא יצירתיים. זרענו שנאה בכל מקום, ומה התשובה שלנו? כדאי שתבואו ותראו כמה ארגוני חסד יש בציבור החרדי, כל הכבוד זה לא תשובה לשאלות המציקות של הציבור החילוני.

אני נפגש במהלך השנים, החודשים, השבועות והימים עם ציבור גדול חילוני מכל הגילאים, הוא צמא לשמוע את דעתנו במגוון נושאים, בלי ויכוח והתנשאות. הוא רוצה לשמוע יהדות בלי פוליטיקה שמכלה כל חלקה טובה.

הגיע הזמן לפתוח את שערי מרכז ההסברה שהקים בשעתו הרב ישראל אייכלר כשהוא לא היה חבר כנסת.

אנחנו צריכים להקדים רפואה למכה ולא לחכות לרגע שחבר כנסת קופץ ומשמיע משהו נגד היהדות מיד רצים לשמוע את הפנינים של חברי הכנסת או עסקנים כאלו ואחרים.

אז לא... הגיע הזמן להחליף את השפה ולא - הציבור יחליף אתכם. די אם תפתחו את העיניים ותראו את הציבור שהולך וגדל שכבר לא איתנו וחיפש בית אחר.