אאא

הבחירות החוזרות התקבלו בציבור שלא באהדה גדולה, גם הפוליטיקאים וגם העיתונאים הביעו מורת רוח, באמת למי יש כוח לכל זה שוב, וכשהם עייפים גם הציבור לא מגלה עניין. מערכת הבחירות כעת מתנהלת די בנמנום. למעט הבלחות של סירטוני הסתה של יאיר לפיד שיצרו גל תגובות, או כל מיני פאשלות תקשורתיות של בני גנץ, כל השאר מתקבל באדישות. וזו הבעיה, בחירות צריכות להיות שיח על רעיונות, שיח על תפיסות עולם, שיח על הכיוון שאליו אנו רוצים להגיע. ואנחנו עוסקים בזוטי פליטות של של בני גנץ. בעיה.

מערכת הבחירות הקודמת, או זו שמכונה בחירות 2019 מועד א', התקיים כאן שיח רעיוני ער, גם בנושא המדיני וגם בנושא הכלכלי. אי אפשר שלא לתת קרדיט למשה פייגלין ולמפלגת זהות, שהיו הסמן התוסס שנתן ביטוי לתפיסת עולם מאד חדה של חירות הפרט ושוק חופשי. זה הכריח את מפלגות הימין האחרות, הימין החדש והליכוד, להגיב ולהסביר את עמדתן על נושאים מהותיים העומדים על הפרק. האם הן ימינה לזהות, האם יש להן הצעה אחרת, או שהן לא מתחייבות שום דבר בנושא.

בעיקר היה שיח כלכלי, מה אפשר לעשות כדי שכלכלת ישראל תשגשג, ורמת החיים של האזרחים תעלה. למרות ההתקדמות האדירה שהייתה בשנים האחרונות בעלייה ברמת החיים, עדיין הפוטנציאל המלא של ישראל לא ממומש. אנו נמצאים בפיגור במדדים רבים לעומת המדינות המתקדמות, ולא מדובר בגזירת גורל אלא בהחלט יש צעדים שאפשר לעשות בנדון.

הפתרון הימני לסוגיה זה להקטין את מעורבות המדינה, להמעיט את הרגולציה והביורוקרטיה, להקטין את המיסוי, ולפתוח את השווקים לייבוא וייצוא באופן חופשי. לרגולציה וביורוקרטיה יש עלויות גבוהות מאד, אם זה הזמן שנדרש מבעלי עסקים להשקיע בטיפול בעניינים אלה, אשר בא על חשבון הזמן שהם מספקים שירות ללקוח, ואם זה בעלויות הגבוהות שנדרשות כדי לעמוד בתקנים שונים, שהצורך בהם נולד בהיסטוריה הרחוקה וכבר לא רלוונטי להיום.

הייבוא החופשי ללא מכס, יאפשר לאזרחי ישראל לרכוש מוצרים בזול, וכוח הקנייה שלהם יעלה (שזה שווה ערך לעלייה בשכר). התחרות שיוצר הייבוא מחייב יצרנים מקומיים להתייעל, אם זה לשפר את המוצר ואם זה לספק מוצרים בעלויות נגישות יותר.

הורדת המיסוי תביא ליותר רווחיות לעסקים, מה שיאפשר לבעליהם יותר יכולת קניה ובכך תזין עסקים נוספים באפקט שרשרת, וגם בגלל התחרות זה יביא לירידת מחירי המוצרים. הרי בסוף המיסוי מגולגל בעיקר על הצרכן.

כל אחד מצעדים אלה יקים לו מתנגדים וקבוצות לחץ, שהאינטרסים שלהם יפגעו כתוצאה מירידת המחירים. יש יצרנים מקומיים לא יעילים שחסמי המכס מאפשרים להם לגבות מחירים גבוהים מאזרחי ישראל, המהווים לקוחות שבויים בהיעדר תחרות. הסרת רגולציה עודפת תפגע גם ביצרנים וותיקים, אשר עודף הרגולציה סייע להם להדיר רגלי מתחרים מן השוק. הורדת המיסוי תכריח לצמצם את שירותי הממשלה הלא יעילים, ולא מעט פקידים יצטרכו ללכת הביתה. יש הרבה מתנגדים לכך שרמת החיים של אזרחי ישראל תעלה. לא מרוע, אלא פשוט כי ההכנסות שלהם שמקורן בקומבינה - יפסקו.

בבחירות האלה השיח הזה חסר. בעייפותם, הפוליטיקאים "מחפפים" בצורך להציע לציבור ערך ברור, ובעייפותנו גם אנו לא שואלים ודורשים לדעת מה בכוונתם לעשות. זו מערכת בחירות רדומה, יגעה, חסרת רעיונות, ואני מקווה שהיא לא תביא לקדנציה סטגנטית, כי בהיעדר רעיונות גם לא יהיו מעשים ותוצאות. צריך לשאול את הפוליטיקאים ולדרוש תשובות, שיהיה ברור גם לפוליטיקאי וגם לבוחר מה הולכים לעשות, ועבור מה הוא נדרש להצביע.