עם ישראל בימים אלו בעיצומו של הנופש, להחלפת כוחות לתחילת שנת לימודים ועשייה מבורכים. כבן ארץ ישראל אני בוחר לנפוש כהלכה דוקא בארץ ישראל. כמה מרנין את הלב לחזות בפלאי הארץ, עליה נאמר בפרשתנו (דברים ח, ז) "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר".
כל הצפון מלא מטיילים, מסתובבים ותרים את הארץ המובטחת, עולים על נקיקים, חולשים על סלעים וצולחים גאיות. אין כמו הארץ הטובה שנתן לנו בורא העולם. זו הארץ לה נכסף משה רבינו אך בגזירת הבורא לא זכה להיכנס אליה: "כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא".
ידועים דברי חז"ל הנודעים "אינו דומה טעם דג העולה מימת טבריה לטעם דג העולה מימה של עכו". זו העיר בה ביקר הרמב"ן בדרכו לירושלים. את תפילות ראש השנה באותה השנה בחר הרמב"ן לקיים בעכו. היהודים, כך מסתבר מסיור ברחבי העיר, תפסו בה מאז מתמיד נתח חשוב ונכבד.
אך במחשבה מעמיקה יותר, הארץ הנכספת, חמדת עם ישראל בכל תהפוכות גלותו, לא היתה רק מעלתה הגשמית הפשוטה, וכך מכנה אותה המשורר הקדמון רבי יהודה הלוי בשירתו הנרגשת: "חיי נשמות אויר ארצך"! אותו רבי יהודה הלוי אשר לפי דברי קורות הימים זכה לעלות לארץ ולהשתטח עליה בגופו, עד שבא אותו צורר ישמעאלי ורמס אותו בסוסו, כך מסר את נפשו ליוצרו מתוך השתוקקות וכיסופין, כך גם אבותינו שבדורות הקודמים ועד הדור האחרון, כאשר זכו לעלות אל הארץ הנכספת ולחונן את עפרה, לא עשו זאת בזכות מזג האויר והאקלים, או הנופים המשכרים המצויים בה, אלא בעיקר בשל מעלותיה הרוחניות, בשל קרבת השם אותה אפשר להשיג בקרבה, וכך אמרו חז"ל: "אין תורה כתורת ארץ ישראל".
ואכן, הזכות שיש לנו על הארץ הזאת היא ההבטחה של בורא העולם לאברהם אבינו לתת לזרעו את הארץ הקדושה, בלעדיה אין לנו שום זכות 'להפריע' לשאר גויי הארצות לגור ב'פלשתינה' כמימים ימימה...
אך הבטחה זו, שוברה בצידה! התורה מזהירה אותנו פעם אחר פעם, זכות המגורים והבעלות על הארץ תלויה בתנאי ברור ביותר: שמירת תורת בורא העולם! התורה קובעת בדיוק את הגבולות ואת אופי החיים שעלינו לחיות בה. שמירת הערכים המוסר והמסורת .
• • •
בתקופה קשה זו אשר ראשי ערים ומועצות עירוניות פורצים את גבולות השבת ומפירים את קדושת השבת בדווקא ובפרהסיא הציבורית, לצערנו אנו שומעים שוב ושוב פעילויות של הפעלת תחבורה ציבורית בשבתו ופריצה מכוונת ומתריסה של הסטטוס קוו .
דווקא בימים בהם יהודים מנסים לטשטש גבולות ומתירים לעצמם לעלות להר הבית, בניגוד לדעתם הברורה של רוב הפוסקים – יש לתחום באופן ברור את הגבולות בהתאם להלכה ולזכור כי הארץ היא שלנו רק בזכות הציות שלנו לקב"ה נותן התורה, וזאת על פי ההלכה שנמסרה לנו מדור לדור.
כך אנו מוצאים בפרשתינו את סילוק עבודת האלילים מארץ הקודש, ולצד זה יש את הזכירה מי הוא בעל הבית כאן: "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל". הוא מי שקובע את הגבולות, וכפי שכתב רש"י על הפסוק הראשון בתורה, "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
• • •
ימי אגירת הכוח והחלפת האוויר טומנים גם בחובם חששות של סכנה, "שלהי דקייטא קשים מקייטא" - שלהי הקיץ קשים מהקיץ. חמירא סכנתא מאיסורא, ציוו עלינו חכמים, ויש להיזהר ולהישמר, "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
כשיוצאים לטיול יש להצטייד בהגנה מהחום ובשתייה מרובה. בכל שנה ושנה להוותנו אנו עדים לצרות משונות וכואבות של צעירים שנסחפו במים או יבשו בדרך או תעו במדבריות. זו היא הרפתקה חסרת אחריות וסכנה הנוגדת את חוקי התורה.
כשם שלא יעלה על הדעת שנסכן את עצמנו בעלייה לצוק גבוה סתם כך באמצע יום של חול, כך לא נלך למקום סכנה בימי החופש. הורים, שמרו על ילדיכם ועל עצמכם.
• • •
ימים אלו הם ימים של קידוש השם. כשאנחנו הנמצאים במרחב הציבורי נוכל לקדש שם שמים בהליכותינו ובאורחות חיינו. אדם מתורבת מנקה את הפארק אחרי עזיבתו את המקום, אוסף את שארית סעודתו לאחר ההפוגה ולא מרעיש לשכנים בשעות מנוחה.
דווקא בימים אלו ניתנת לנו האפשרות להאציל גם על סביבותינו אורחות חיים מתוקנים ובכך לקדש שם שמים, נגלה אכפתיות לסובב, נרבה אהבה ואחוה בעם ישראל, נאיר את הלבבות, נקדים בשלום כל אדם, ונזכה לקיום הייעוד של "יחד שבטי ישראל".
שבת שלום