שנת הלימודים הבעל"ט הנפתחת בימים אלו עם חשש, ציפייה ובעיקר אכזבה לנוכח התנהלות כלל גורמי השלטון בכל הקשור לגיל הרך ועתידו בישראל.
מעונות היום בישראל מספקים פתרונות חינוכיים טיפוליים לילדים ובמקביל מאפשרים תעסוקת אימהות בכל המגזרים.
אימרות חז"ל רבות דיברו על ההשקעה בחינוך בגיל הרך, המפורסמת שביניהן אמרתו של רבן יוחנן בן זכאי "אשרי יולדתו", על אימו של ר' יהושע בן חנניה שבהיותו תינוק העמידה אימו את עריסתו בבית המדרש כדי שידבקו אוזניו בדברי תורה.
על פי נתוני משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שנאספו ע"י מרכז המחקר והמידע בכנסת ישראל, עולה כי הציבור החרדי הינו צרכן משמעותי של מסגרות החינוך לגיל הרך, כאשר למעלה מ-31% מכלל הילדים השוהים במסגרות מפוקחות הינם ילדים חרדים, זאת כאשר אלפי ילדים נוספים נדחים עקב חוסר במבני ציבור בריכוזים אלו ובעיקר לנוכח אוזלת ידה של הממשלה בכל הטיפול בתכנון ובינוי מסגרות לגיל הרך.
ב-1 לנובמבר 2015 הוטל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, לעמוד בראש צוות בדיקה בין משרדי שיבחן את מקום המצאות אגף מעונות היום. בפניה שהועברה למשרדי על מנת לקבל את חוו"ד המקצועית כתבתי כי אין רלוונטיות למקום האגף, השאלה היחידה העומדת על הפרק היא האם מדינת ישראל רואה בחינוך הגיל הרך מרכיב חשוב לעיצוב דור העתיד ומוכנה להשקיע משאבים להסדרת התחום או לא.
מנתוני ארגון ה-OECD עולה כי הוצאה ממוצעת לילד בגיל הרך במדינת ישראל נמוכה ב-40% מהממוצע במדינות אלו.
הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת יולי 2019 על תמיכתו במעבר תחום הפיקוח על מעונות היום והמשפחתונים לאחריותו של משרד החינוך, לוותה בשמחה גדולה ובהצהרות בומבסטיות של שר החינוך, אולם בתוך שעות מספר שהבין את ההשקעה האדירה הנדרשת ובהעדר רצון של אנשי האוצר להשקעה זו התגלו סדקים עמוקים בציפייה ושמחה זו.
כמי שמצוי בהובלת תחום החינוך לגיל הרך למעלה מ-20 שנה ברור כי שכר המטפלות הנמוך מול עבודה מסורה מתישה ושוחקת, תקינת כוח האדם הנוגעת למספר ילדים למטפלת, העמקת סבסוד המדינה בתשלום שכר לימוד ועוד, הינם נושאים ראשונים במעלה, רק טיפול בהם באופן מעמיק יכול להביא לתוצאה רצויה של איכות חינוך וטיפול.
עם תחילת שנת הלימודים ובמקביל עם התקדמות דיוני הוועדה הממשלתית שהוקמה בעקבות לחץ של הארגונים החברתיים המפעילים מעונות יום: נאות מרגלית, נעמת, אמונה, ויצו, נשי חרות, הציפייה בקרב מאות אלפי משפחות כי מישהו ייקח את נושא הגיל הרך ברצינות הראויה, יפעל לבינוי מסגרות בכל הערים, ידאג לשדרוג מעמדן ושכרן של המטפלות המסורות, יפעל לשינוי תקינת כוח האדם במעונות, ידאג להעמקת הסבסוד להורים מיעוטי יכולת וזוגות צעירים ובעיקר יראה את הפוטנציאל הגלום בדאגה נכונה לילדים בגיל הרך ובמשמעות של דאגה זו לעתידם.
הכותב: ליאור גבאי, מנכ"ל רשת החינוך לגיל הרך נאות מרגלית