החזן הוותיק והמצליח מארה"ב, יחיאל נהרי, הגיע לאולפני 'כיכר השבת' לראיון מיוחד ובלעדי, בו הוא שוחח על כניסתו לעולם החזנות והפייטנות כבר כילד קטן "אבי לקח אותי בגיל חמש לבקשות, אני זוכר שברגע שנכנסתי לבית הכנסת בבא תמא בירושלים והרחתי את הריח וראיתי את המראות ושמעתי את הצלילים מאז השתנו חיי. ידעתי שאני יושב במקום טוב ופה אני רוצה להיות ואת הדרך הזו אני רוצה להמשיך".
נהרי מספר על ההשפעות המוזיקליות הרבות שהיו בירושלים של אז, "היינו לומדים במקהלות של רחמים עמר, מרדכי כלפון משה נר גאון ועוד. כולם לימדו אותנו באהבה בבית הכנסת ומחוצה לו. לפעמים הייתי הולך לשוק מחנה יהודה עם טייפ כדי להקליט את הפייטן סלים ברסקה שהיה מפייטני בית הכנסת עדס והוא היה לוקח אותי לאיזו פינה ומקליט שלא על מנת לקבל פרס, וככה היינו שרים בשבת את הפיוט שלמדנו באמצע השבוע וכך היינו מתקדמים".
הוא מספר כי הלימוד באותם ימים היה מעמיק מאד, "לפעמים היינו לומדים שיר אחד במשך שלושה חודשים בשבת אחרי הצהריים, היינו אומרים למורה הרב שלמה סאלם שילמד אותנו שירים נוספים והוא לא הסכים עד ששלטנו לחלוטין בפיוט שלמדנו", אומר נהרי ומוסיף, "היום מספיק קצת תפאורה ויחצנים".
"היינו מתאמנים על זה יום יום, חיינו את זה", הוא מספר כשהוא מוסיף גם סיפור מבית הספר כיצד התלוננו עליו המורים כי הוא בוהה בחלל במקום ללמוד.
באופן מרתק ניכר שנהרי מצליח להביע הערכה אמיתית גם ליוצרים מז'אנרים אחרים דבר שאותו ינק מאביו, "אבי ע"ה היה לוקח אותנו לבית הכנסת היכל שלמה כדי שנשמע גם את החזנים האשכנזים, אני מאד אוהב חזנות אשכנזית ולצד התקליטים של אום כולת'ום שמעתי גם יוסל'ה רוזנבלט וקוסוביצקי. כל ליל שישי היינו הולכים לשמוע חזנות אשכנזית. שאלתי את אבי מדוע והוא אמר לי: אם אי פעם תרצה להיות חזן כמעט מושלם, אתה חייב לשמוע את כל הצלילים".
נהרי חושף גם כי בילדותו הם היו שכנים של ה'בית ישראל' מגור, "אחרי סעודת שבת הייתי הולך לטיש והייתי שומע את כל הניגונים של גור, עד היום באמצע התפילה בא לי ניגון כזה ואני מכניס אותו".
לשאלה מדוע כמעט ולא מולחנים פיוטים חדשים ורוב מוחלט של הביצועים אלו פיוטים שמולבשים על מוזיקה ערבית ישנה הוא משיב ללא היסוס, "ההשקעה הכספית לא משתלמת, כלכלית אין היום רווחים מהמוזיקה,
נהרי מתייחס לתחושות שלו בעת התפילה ואומר, "הנשמה מתנתקת מהגוף, כשאני בתיבה הנשמה מתנתקת מהגוף, אני לא נצא שם פיזית, אני רק מתפלל שהדקות האלה לא יסתיימו. אם לחזן רגיל לוקחת התפילה 35 דקות, אני מושך את זה 50 דקות עד שאני מרגיש שאין להם סבלנות. אני יודע שברגע שזה יסתיים אני חוזר לגשמיות...".
לשאלה כיצד הוא רואה את היחס בין החזנות הירושלמית לחזנות המרוקאית הוא משיב, "היום האומנים מתמזגים יחד, אתה לומד מכל אומן משהו. אתה לוקח את הצלילים המרוקאים, יש לי בקהל גם שני גבירים מהעדה המרוקאית. זה מה שמאד מיוחד בארץ זה לא קהל הומוגני, אלא קהל של כל העדות, אם נתת לכל אחד את המקאם והצבע שלו אתה משאיר אותם דרוכים".
"אני מכיר הרבה אמנים, אמנים ענקיים שאני מאד אוהב אישית ומוזיקלת ואני לומד מהם, אני לוקח את הסלסולים האלה ומשתמש בהם בתפילה כך אתה רוכש גם מרוקאים שמתחברים אליך", אומר נהרי ומוסיף, "אם אתה אוהב מוזיקה איכותית, המוזיקה המרוקאית יפה מאד, הלוואי והיה לי את הגרון המרוקאי אבל מזה ומזה אל תנח ידיך וככה אתה בונה את הפסיפס המלא של הגוונים".
לסיום מתייחס נהרי לקושי של הנסיעות מחו"ל כל חודש וחצי ואומר "אם הייתי חושב על הגוף, מזמן הייתי מפסיק להופיע מה שמחזיק אותי זו הידיעה שבעוד כמה שעות אפגוש את הקהל שלי".
"אני לא חושב שאי פעם אני ארצה להפסיק, כל עוד שאני נושם אני אבוא עם מקל לבמה או לתיבה, אם ירצה השם", הוא מצהיר.
לסיום מבצע נהרי באולפן 'כיכר השבת' קטע מתוך הסליחות.
צפו בראיון המלא: