מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) מספר דוחות ביקורת בנושאים ביטחוניים, בהם הוא מעלה נתונים חמורים במיוחד, שלדבריו צריכים להדיר שינה מעיני שרי הממשלה.
המבקר פרסם את ממצאי הבדיקות שבחנו את היערכות הכוחות לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן, היערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, פיקוח ובקרה של משרד הביטחון על חברות ביטחוניות המייצאות לחו"ל, אבטחת נמל התעופה רמון, היבטים במניעת זליגת נשק ביולוגי, ניהול מאגרי מידע במשרד הביטחון, העסקת יועצים במשרד הביטחון, וכן ביקורת חסויה בתחום ההגנה האווירית.
"הממצאים בדוחות הביטחוניים", כותב אנגלמן, "צריכים להדיר שינה מעיני שרי הממשלה. הם נוגעים לביטחונם של אזרחי ישראל. לאחר שבעה באוקטובר החובה לתקן את הליקויים העולים בדוחות מבקר המדינה מתעצמת פי כמה. את הליקויים החמורים ניתן לראות בשורה ארוכה של נושאים, ובהם פערים משמעותיים בהערכות הרכבת הקלה בגוש דן להגנה בפני אירועי טרור. בכל הנוגע להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים עלה כי לא תוקנו הליקויים העיקריים שעלו בביקורת קודמת. ליקויים נמצאו בניהול מאגרי המידע במשרד הביטחון ובמענה לאירוע רב נפגעים בשדה התעופה רמון. על שרי הביטחון והתחבורה, וכלל הגורמים לתקן את הליקויים באופן מיידי".
חוסר היערכות לאירועי טרור ברכבת הקלה
במסגרת בדיקת היערכות הגורמים השונים לאירועי טרור ברכבת הקלה, נמצא כי למרות האיומים החמורים הקיימים, אין קביעה נורמטיבית לגבי הגוף שבסמכותו לקבוע או לאשר את תרחיש הנפגעים לאירוע טרור ברק"ל. המשטרה מסרה למשרד מבקר המדינה כי לאחר שבעה באוקטובר היא בחנה מחדש את האיום ותרחישי הייחוס הכלליים לטרור המבוססים על האיומים ותרחישי הייחוס הלאומיים, והחליטה שאין צורך לשנותם.
כמו כן, אין כל חובה חוקית או הוראה המחייבת לעמוד בדרישות הטכניות והמבצעיות של המשטרה בשלבי התכנון, ההתנעה ופרסום המכרזים של פרויקט תשתית תחבורתי.
אף שעל יחידה ייעודית במערכת הביטחון הוטלה האחריות הכוללת לטיפול באירוע טרור כימי, ואף שקיימים איומים בתחום, ובמקרים מסוימים איומים כאלו התממשו במדינות שונות - לא נקבע תהליך מוסדר של התייעצות עם היחידה הייעודית בנוגע להיערכות לאירוע טרור כימי בשלבי התכנון ופרסום המכרזים. המבקר גם מצא פערים גדולים בתחום איוש המאבטחים וכשירותם. פערים נמצאו גם באמצעי הקשר של צוותי מד"א בתווך התת קרקעי שיבואו לידי ביטוי באירועים שידרשו פינוי משם. כך גם אותר חוסר במתקן אימונים לאומי תת קרקעי לכוחות החירום וההצלה.
המבקר קובע כי "על משרד התחבורה לזמן את הגורמים אשר גיבשו את התרחיש שאליו נערכים בפועל, ללמוד את העבודות ששימשו לצורך גיבושו ולדרוש הבהרות במידת הצורך. כמו כן, על הגורמים הנוגעים בדבר - המשטרה; המשרד לביטחון לאומי, האחראי למשטרה; ומשרדים רלוונטיים אחרים, בעיקר משרד התחבורה ומשרד האוצר - לבצע עבודת מטה בנושא חוסר במאבטחים, המהווה אתגר לאומי המצריך טיפול דחוף, ובסיומה לפעול לסגירת הפער בנושא זה".
לא תוקנו הליקויים בתחום ההגנה על מתקנים חיוניים
הדוחות כוללים גם ביקורת מעקב על ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים. כאשר לדברי המבקר עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל משהב"ט, צה"ל והמל"ל לא תיקנו אף לא אחד מהליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת ולא קידמו את נושא מיגון המתקנים החיוניים. גם לאחר פרוץ המלחמה ועל אף התממשות האיומים האוויריים לא קידמו נושא זה, מלבד כמה פעולות נקודתיות.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי,על שר הביטחון להנחות את מנכ"ל משהב"ט ואת הרמטכ"ל לפעול לקידום מיפוי המתקנים החיוניים ולגבש המלצה לתוכנית עבודה רב-שנתית למיגון המתקנים האמורים. על שר הביטחון להגדיר את חלוקת הסמכות והאחריות בין גורמי מעהב"ט, ובכללם רח"ל וצה"ל, בנושא המיגון הפיזי מפני איומים אוויריים במתקנים חיוניים של גופים מסוימים, ולהנחות כי הגדרות אלו יקבלו ביטוי בהוראות הגופים. על ראש המל"ל ושר הביטחון להנחות על השלמת גיבוש תוכנית המיגון של גוף מסוים ועל ביצועה. על ראש המל"ל להעלות בהקדם לפני ראש הממשלה, כנושא לדיון בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, את סוגיית המיגון של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים לצורך גיבוש מדיניות כוללת בנושא.
כמו כן, קובע אנגלמן כי על המל"ל להוביל בהקדם, בשיתוף משהב"ט, שהחל לעסוק בנושא, ובשיתוף משרד האוצר וגורמים רלוונטיים נוספים, עבודת מטה לבחינת המודל המימוני המיטבי למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, ולהביא לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את המלצתו. בהתחשב באיומים האוויריים המשמעותיים על גופים מסוימים ובצורך האסטרטגי הלאומי במיגונם, מומלץ כי שר הביטחון בתיאום עם המל"ל יעלה את סוגיית ההסדרה של המיגון הפיזי של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני לקבלת החלטתו בעניין. מומלץ כי ראש הממשלה יעקוב אחר מימוש הנחייתו בנוגע למיגון גוף מסוים וייתן דעתו בנוגע למיגון יתר הגופים הרלוונטיים.
איומים ביטחוניים על נמל התעופה רמון
פרק נוסף בדוח בחן את אבטחת נמל התעופה הבין-לאומי על שם אילן ואסף רמון, מפני איומים ביטחוניים והמענה לאירוע רב-נפגעים. המבקר מוצא כי במטה רשות שדות התעופה אין גורם המתכלל את הטיפול באבטחת התעופה, כמו כן לא התקיים במל"ל דיון המשך בנושא תקצוב תוכנית המענה הרפואי לנמל בעיתות שגרה וחירום, ומשרד הבריאות ומשרד האוצר לא סיכמו את המקור התקציבי לתוכנית. עוד מצא המבקר כי ההפסד מפעילות נמל התעופה רמון לשנים 2019-2023:, עומד על 1.4 מיליארד ש"ח.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי נוכח חומרתם של הליקויים שהועלו בדוח, ונוכח השפעותיהם על מתן המענה הכולל באירועי חירום בנמל - על מנהל רשות התעופה האזרחית לוודא את תיקון הליקויים, לצורך עמידת הנמל בתנאי הרישיון להפעלתו.
נוכח הסיכון הנובע מאירוע תעופתי רב-נפגעים; ונוכח מכלול הליקויים המצוינים בדוח זה, על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ועל השר לביטחון לאומי לוודא כי נמל התעופה רמון ערוך לטיפול באירועי חירום. צורך זה מתחדד בפרט נוכח מאפייני האיומים במתקפת הטרור של חמאס. בהסדרת פתרון מערכתי לטיפול באירועי חירום בנמל התעופה רמון וסביבתו יש כדי לתרום לסדרת הטיפול באירועי חירום גם במרחב העיר אילת וסביבתה.
סיכון בזליגת מחוללי מחלות ביולוגיים
המבקר בחן תחום נוסף, של היבטים במניעת זליגה של מחוללי מחלות ביולוגיים וידע לפיתוח נשק ביולוגי. בין השאר נמצאו פערים במעבדות, נמצא כי לא קיימת הסדרה בכל הקשור להעברת מידע מודיעיני שעשוי להיות רלוונטי לנושא איום הטרור הביולוגי או לנושא פיתוח ויצור נשק ביולוגי, משרד הבריאות לא פעל להסדרה והתוצאה היא כי העדר הסדרה מסוכנת בפרט נוכח מהפכת הבינה המלאכותית.
אירוע של טרור ביולוגי עלול להתרחש, בין היתר, כאשר יוזם האירוע ישיג גורם ביולוגי מחולל מחלה וכאשר יהיה בידיו ידע בסיסי לגבי תכונותיו של הגורם הביולוגי מחולל המחלה, לגבי אופן הגידול או השימור שלו וידע לגבי הדרך שבה ניתן להשתמש בו להשגת מטרה של הדבקה אפקטיבית של בני אנוש במחלה.
החשש מפיתוח נשק ביולוגי במוסדות שונים אגב עריכת מחקרים רפואיים, ביולוגיים ומיקרוביולוגיים וכן החשש מזליגת מחוללי מחלות או ידע הקשור בשימוש בהם למטרות טרור ביולוגי חייבו הטלת פיקוח והגבלות על עריכת המחקרים בגורמים ביולוגיים וכן הטלת פיקוח על זהות המשתתפים במחקרים אלה. כדי להסדיר את נושא ההחזקה של מחוללי מחלות ואת הפעילות המחקרית שנעשית או שאפשר שתיעשה בעניינם של גורמים ביולוגיים,
המבקר קובע כי על משרד הבריאות להסדיר רגולציה הנוגעת לשימוש בביולוגיה הסינתטית וכן להסדיר מחקרים במחוללי מחלות שעלולים להיווצר בעקבות שימוש בה ולתאם זאת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. הפערים שעלו בביצוע הפיקוח והבקרה על המעבדות ובנושא פרסום של מחקרים ביולוגיים דו-שימושיים עלולים להגדיל את הסיכון לזליגתם של ידע ושל מחוללי מחלות לידיים פליליות או עוינות ולסייע בכך לגורמים עוינים ולגורמי טרור בתכנון וביישום של מתקפת טרור ביולוגי יעילה ולהביא לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור, בבריאותו או בביטחונו.
אבטחת מאגרי המידע לא נבדקה או אותגרה
עוד מוצא הדוח פערים בתחום ניהול ואבטחת מאגרי המידע במשרד הביטחון. למרות הסיכון הרב למתקפות סייבר על מחשבי משרד הביטחון ולמרות הנתונים האישיים של מאות אלפים שנמצאים במאגרי המידע - אין מספיק בקרה ומבחני חדירות, כמו כן, כמות מקבלי הרשאות הכניסה למאגרים, כולל המאגר הרגיש על נכי צה"ל בלי שיש להם צורך (70% מהמשתמשים החיצוניים לא נכנסו למערכות למעלה מחצי שנה).
המבקר מצא כי לא בוצעו כל סקרים לאיתור סיכוני אבטחת מידע במאגרים או מבדקי חדירות שערך משרד הביטחון למערכות של המאגרים לצורך אבטחת המאגרים מפני סיכונים חיצוניים ופנימיים.
המבקר אנגלמן קובע כי על משרד הביטחון לעמוד בדרישות החלות עליו בהיבטי הגנת הפרטיות כמתחייב בחוק ובתקנות, ובפרט לאור תיקון 13 לחוק, שייכנס לתוקף באוגוסט 2025, המתאים את החוק לאתגרים העכשוויים.
כמו כן, נוכח הממצאים שעלו בניתוח הנתונים שביצע משרד מבקר המדינה, על משרד הביטחון לבדוק את תהליכי ניהול ההרשאות בכלל מערכות המידע שמקושרות למאגרי המידע של משרד הביטחון. על מנכ"ל משרד הביטחון להסדיר את תחומי האחריות והסמכות בין אגף התקשוב ובין אגף ביטחון בתחום אבטחת המידע במאגרי המידע בראי הגנת הפרטיות. זאת, כדי לצמצם את הסיכונים לפגיעה בפרטיות ולפגיעה במימוש ייעודו של משרד הביטחון.
כשבחן המבקר את נושא העסקת היועצים במשרד הביטחון, הוא מצא כי היקף ההעסקה של 685 יועצים שהם 27% מכלל היועצים במשרד, חרג מהכללים שנקבעו, וכן לא גובש במשרד הביטחון מסמך אסטרטגי בנושא העסקת יועצים.
המבקר ממליץ כי על מנכ"ל משרד הביטחון לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה בנושא העסקת היועצים, בייחוד נוכח היקפי ההעסקה המשמעותיים וההשלכות שיש לכך. כמו כן, על סמנכ"ל וראש אגף התכנון במשרד הביטחון לגבש מסמך אסטרטגי בנושא העסקת יועצים במשרד, לבחון את תהליכי העבודה ולבצע התאמות ארגוניות אשר יאפשרו ראייה אסטרטגית מערכתית של צורכי כוח האדם של המשרד.
כמו כן הוא ממליץ על סמנכ"ל וראש אגף התכנון לבצע תהליכי בקרה כוללים וסדורים בנושא העסקת יועצים ולבחון את הכללים שנקבעו בהוראת משרד הביטחון בנוגע להיקף של העסקת היועצים ולוותק שלהם תוך גיבוש תפיסה עדכנית לגבי המגבלות שהכללים מטילים. על משרד הביטחון להקים ולתפעל מנגנון להערכת ביצועי היועצים.
0 תגובות