מורה ניצח את ביטוח לאומי: ליקוי במיתרי הקול הוכר כתאונת עבודה

המוסד טען שאין אינדיקציה לקשר סיבתי ודאי בין הצרידות ממנה סובל המורה לבין שנות עבודתו, וכי אפשר שסבל מהליקוי עוד לפני כן. השופטת חלקה על גישתו ושוכנעה שמדובר ב"מחלת מקצוע" (משפט)

עו"ד זהבה סלמון | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את תביעתו של מורה ממעלה אדומים, והחליט להכיר בצרידות ממנה הוא סובל כ"מחלת מקצוע", כלומר כפגיעה בעבודה אשר תזכה אותו בתגמולים מתאימים.

מרבית פסק הדין של השופטת יפה שטייןעסקה בחוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שנדרש לבדוק מהו הליקוי ממנו סובל התובע, והאם יש קשר סיבתי כלשהו בינו לבין תנאי עבודתו.

התובע עובד כמורה בבית ספר תיכון למעלה מ-20 שנה. תחילה לימד היסטוריה וכיום מלמד לשון. גם בשנים שלפני כן (1991-1998) הוא עבד בהוראה, אולם לא ברור באיזה היקף משרה.

המומחה הרפואי קבע שהתובע סובל מליקוי הנקרא MTD בדרגה חמורה – צרידות שנגרמה עקב מתח מוגבר ושחיקה בסחוסים.

לגבי הקשר הסיבתי, המומחה הבהיר כי זוהי שאלת "הביצה והרנגולת", שכן לא ברור האם מלכתחילה היתה לתובע בעיה מבנית במיתרי הקול או נטייה לשימוש לא נכון בקולו או האם המצב נוצר עקב הצורך לדבר בקול רם מולך כיתה רועשת.

אולם בסופו של דבר המומחה העריך, בסבירות של למעלה מ-50%, כי העבודה היא שהובילה למצב הנוכחי, ולחלופין לעבודתו הייתה השפעה משמעותית, של למעלה מ-20%, על התפתחות או החמרת מצבו.

המומחה הוסיף וציין כי נכון לדעתו להכיר במצבו כ"מחלת מקצוע", להחזיר את עניינו לביטוח לאומי על מנת שיפנה אותו למרפאות חוץ להערכה משולבת על ידי "רינגולוג" וקלינאי תקשורת, לצורך הערכת מצב עכשווי, ולהחזיר את עניינו לוועדה הרפואית לצורך קביעת נכות – קבועה או זמנית.

הדבר הנכון

התובע ביקש לקבל את התביעה במלואה לאור עמדת המומחה – לא רק לקבוע קשר של "החמרה" אלא של "גרימה", כלומר שהמחלה נוצרה כתוצאה מעבודתו.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען שלפי עמדת המומחה אין ודאות לקשר סיבתי בין המחלה לבין המצב הרפואי, והמומחה עצמו לא הכריע בדבר באופן חד משמעי. לכן המוסד טען כי לכל היותר ניתן לקבל קשר של החמרה.

אלא שהשופטת שטיין חלקה על גישת המוסד, והבהירה כי המומחה עצמו, למרות דבריו על "הביצה והתרנגולת", סבר בסופו של דבר כי הדבר הנכון הוא להכיר בפגיעה כמחלת מקצוע. במילים אחרות, לפי השופטת המומחה כן ראה קשר של גרימה (בסבירות של למעלה מ-50%).

לפיכך, ומאחר שלא מצאה הצדקה כלשהי לסטות מחוות דעתו של המומחה, השופטת קבעה שיש לקבל את התביעה במלואה, ולהעביר את העניין לוועדה רפואית.

  • ב"כ התובע: עו"ד נאוה אילון – הלשכה לסיוע משפטי
  • ב"כ הנתבע: עו"ד ענבל לש

עו"ד זהבה סלמון עוסק/ת ב- דיני ביטוח

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר