ערב ראש השנה

יוֹם תְּרוּעָה • אלו 'בעלי התקיעה' הוותיקים - בהיכלי התורה

כידוע נפסק כי ראוי שה'בעל תוקע' יהיה ירא שמים, ובהיכלי הישיבות מקפידים על-כך ביותר. ערב יום הדין, 'כיכר השבת' בפרויקט מיוחד - אלו בעלי התקיעה הוותיקים בהיכלי הישיבות ובתי הכנסת (אלול)

יענקי כץ | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: Mendy Hechtman/Flash90)

בהלכה נפסק כי "בעל תוקע" שמוציא ידי חובה את הציבור בתקיעת שופר בראש השנה, צריך שיהא ירא שמים. על הלכה זו מקפידים מאוד בבתי הכנסת ובהיכלי הישיבות, וזו הסיבה שבעלי התקיעה הם המורמים מעם, מסוגפים, תלמידי חכמים, דמויות המתרחקות מריב ומדון ולשון הרע.

ישנם אלפי בעלי תקיעה באלפי בתי כנסיות בעולם היהודי בארץ ישראל, 'כיכר השבת' יצא להתחקות אחר בעלי התקיעה הידועים המשמשים בתפקידם מזה שנים ארוכות.

בעל התוקע הוותיק ביותר הוא ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין, שתוקע בישיבת פוניבז' יותר משישים שנה, ויעשה זאת גם בשנה זו.

ראש הישיבה תוקע את כל מאה התקיעות הנהוגות, ולאחר התפילה, בנו הגאון רבי ישראל אדלשטיין, תוקע את התקיעות הנוספות לנוהגים להוסיף סוגים שונים של תקיעות.

בביתו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי תוקע בנו הגרי"ש קנייבסקי. יצויין כי את תפילת ליל החג הראשון מתפלל מרן שר התורה בבית הכנסת 'לדרמן', שם עוברים לפניו אלפים מתושבי העיר, ובשאר תפילות החג מתפלל בביתו. בבית הכנסת לדרמן תקע במשך שנים הרב יצחק כהן זצ"ל, מאז פטירתו תוקע בנו הרב יעקב כהן.

בישיבת חברון בשכונת גבעת מרדכי בירושלים תוקע עשרות בשנים הרב איסר זלמן מלצר.

בישיבת מיר בירושלים תוקע הרב יוסף זבדי.

הגאון רבי אריה לייב שפירא, משגיח ישיבת פוניבז' לצעירים, נחשב לבעל תקיעה ידוע בתקיעותיו החדות והברורות, והוא שימש כבעל תוקע בישיבת 'עטרת ישראל' מזה שנים רבות. השנה, עם המעבר למודיעין עילית, יתקע הגרא"ל שפירא בבית כנסת אחר.

בעל תוקע ידוע נוסף הוא הרב ברוך גריינמן, מהיישוב תפרח, שתוקע בהיכל ישיבת 'תושיה'. בישיבה אומרים שמלבד התקיעות החדות והברורות הוא מרעיד את הלבבות בפסוקים הנאמרים קודם התקיעות עד שהקהל מפציר בו לגשת לעמוד בתפילת מוסף.

בבני ברק מוכרים האחים לבית לבין, הגאון רבי נחום לבין והגאון רבי שלום לבין - התוקע בשכונת רמת אלחנן.

בישיבת 'בית מאיר' תוקע בנו של ראש ישיבת בית מאיר הגר"צ רוטברג, הרב שמחה רוטברג.

בעל תוקע ידוע נוסף הוא הרב יואל אלמר, שרבים באים לשמוע את תקיעותיו בבית הכנסת הגדול 'יוצאי חברון' ברחוב רבי עקיבא בבני ברק.

בהיכל ישיבת פוניבז' שבראשות הגר"ש מרקוביץ, תוקע הגאון רבי יהודה לייב רוזנטל.

בישיבת 'קרית מלך' תוקע הגאון רבי יהודה ליס.

הגאון רבי ישראל מאיר דרוק, ראש ישיבת 'תפארת ישראל', תוקע בהיכל הכולל והישיבה בגבעת שאול בירושלים.

ברחבת הכותל המערבי בירושלים בולט בתקיעותיו הרב משה אייכלר, לצד עשרות בעלי תקיעה נוספים בעשרות מניינים.

בהיכל ישיבת 'פורת יוסף' בראשות נשיא המועצת הגר"ש כהן תוקע אחד הרבנים.

במניין של הראשון לציון הגר"י יוסף בישיבת 'חזון עובדיה' תוקע אחד מבוגרי הישיבה.

בהרבה מחצרות החסידים הבעל תוקע הוא הרבי עצמו.

בחצר חסידות צאנז האדמו"ר תוקע את כל המאה תקיעות, כך גם בחצר חסידות נדבורנה בבני ברק.

בחצר חסידות גור בעל התוקע עשרות בשנים ולמרות גילו המבוגר סביב שנות התשעים לחייו, הוא הרב איצ'ה רוזמרין. בשנה שעברה בגלל הוספת האגף החדש, באגף החדש תקע אחד מאברכי החסידות להוציא ידי חובה.

בחצר חסידות בעלזא - האדמו"ר תוקע שלושים תקיעות ראשונות ואת שאר התקיעות תוקע הגאון רבי חיים דוד שובקס.

בחצר חסידות ויז'ניץ האדמו"ר משמש כבעל תוקע בבית המדרש הגדול בקריה בבני ברק. בבית המדרש 'מרכז חסידי ויז'ניץ' של אחיו, האדמו"ר מויז'ניץ, תוקע הרב אשר פרנקל.

בחסידות קרלין תוקע מזה שנים הרב יוסף קויפמן.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר