אאא

בעולם התורה והישיבות ציינו היום את יום פטירתו של רבי יהודה מאיר בן הרב יעקב שפירא מלובלין, מייסד לימוד הדף היומי, ומייסד ישיבת חכמי לובלין.

רבי מאיר זצ"ל נולד בסוצ'אבה שבבוקובינה לאביו הרב יעקב שמשון שפירא, מצאצאי רבי פנחס שפירא מקוריץ, ולאמו מרגלא, בתו של הרב שמואל יצחק שור, מגדולי הרבנים בגליציה‏, ממנו למד תורה במשך תקופה ממושכת.

בגיל צעיר הוסמך לרבנות על ידי סבו, בעל ה'מנחת שי', ולאחר נישואיו עם מלכה, בתו של הרב יעקב דוד ברייטמן, עבר רבי מאיר שפירא להתגורר בגליציה, שם ישב והגה בתורה, כאשר חותנו דואג לפרנסתו.

בשנת תר"ע קיבל הצעה לכהן ברבנות של קהילת גלינה, מקום שהיה באותה תקופה אחד המרכזים הגדולים של תנועות ההשכלה, ולאחר שהתייעץ עם האדמו"ר מצ'ורטקוב, קיבל עליו את התפקיד.

הרב שפירא נהג לפעול רבות לחיזוק ענייני הדת בעיר, ומייד עם כניסתו לתפקיד דאג לנושא חילולי השבת ולתיקון נושא העירוב המקומי, ואף עסק רבות בענייני המקוואות והטהרה.

עם השנים הקים בניין גדול ומפואר ששימש לתלמוד תורה עבור הילדים, ובנוסף הקים רבי מאיר שפירא קומה מיוחדת לתלמידים על מנת שיוכלו ללמוד ולעסוק שם בעבודות מלאכה, כדי שיוכלו לרכוש מקצוע לחייהם, נוסף על לימודי הקודש.

לאחר מכן פתח בביתו ישיבה לבחורים מצטיינים, שם עסקו הבחורים בלימוד הוראה כדי שיהיו בעתיד מדריכי ומורי הדור.

בחודש אלול בשנת תרפ"ג, במהלך הכינוס הראשון של אגודת ישראל שהתקיים בווינה, במהלך נאומו, פרש רבי מאיר את חזונו הגדול בדבר לימוד הדף היומי, וכך מאז ועד היום עשרות אלפים מקפידים ללמוד מידי יום את הדף היומי בש"ס.

לאחר מכן מונה רבי מאיר זצ"ל לכהן כרב של העיר בפיוטרקוב, אז זכה להוציא לאור את ספרו 'אור המאיר', הכולל התכתבויות הלכתיות רבות עם גדולי הדור של הזמנים ההם, ולאחר מכן החליט רבי מאיר באחד מסיוריו בעיר לובלין על הקמת ישיבת חכמי לובלין על מגרש אותו קיבל במתנה מהרב שמואל אייכנבוים.

ההחלטה על הקמת הישיבה התקבלה בשל המצב הקשה בו היו שרויים בחורי הישיבות דאז, מצב שגרם להם לישון על ספסלי הישיבה, ואף להתדפק על דלתות תושבי הערים כדי לקבל אוכל למחייתם.

הנחת אבן הפינה של הישיבה התקיימה בשנת תרפ"ד בהשתתפות רבו, האדמו"ר מצ'ורטקוב והרבי מגור זיע"א, ומייד לאחר מכן יצא רבי יהודה מאיר לארצות הברית, שם התרים את הנגידים עבור הקמת הישיבה.

בתאריך ז' בחשוון בשנת תרצ"ד, נפטר רבי יהודה מאיר שפירא כתוצאה ממחלה קשה כשהוא בן 46 בלבד, ללא שהשאיר אחריו ילדים, ולאחר שנים רבות הועלו עצמותיו לקבורה בהר המנוחות בירושלים.