אאא

מה אנחנו עושים שקשה לנו? אגלה לכם את התשובה, אנחנו אלופים בבריחות, בהכחשות, בהתעלמות, ברגשות אשמה, מוכשרים בלהסתיר אפילו מעצמנו את הקושי. אבל הילדים שלנו קולטים הכל בלי מילים. שאם אנחנו המבוגרים בורחים מהקושי, קושי זה משהו שצריך לברוח ממנו. מן משהו מאיים שמקטין אותנו. הופך אותנו ללא מוצלחים, לחלשים, איזה פחד!

ואז העוה"ז הופך להיות ממש מסוכן. התורה מלאה בסיפורים של התמודדות. התמודדות כאן בעוה"ז בחושך של העוה"ז כאילו לצעוק לנו בכל יום לא רק בשניים מקרא אחד תרגום :"בשבילי נברא העולם". כל אחד מכם יחיד ומיוחד.

איפה אנחנו שהילדים באים ומספרים שכ"כ קשה להם, איפה אנחנו במחשבות? נקבל את הכוח שכל מה שקורה זה לטובה והניסיונות והקשיים שיש לנו בחיים זה חלק בלתי נפרד מהחיים ושהילדים מספרים שקשה קודם כל תקשיבו, תשמחו שהם באו לספר.

תחשבו איך השי"ת ישמח אם אנחנו נבוא ונספר לו כמה קשה לנו . במקום כ"כ הרבה טרוניה וביקורת על העבודה ועל הדרך לעבודה עם השכחה כמה ביקשתי והתפללתי שתהיה לי עבודה קודם. אז לבוא לומר לשי"ת ,"בורא עולם נתת לי את העבודה הזו תודה רבה, נתת את המציאות תודה רבה אבל כ"כ קשה לי".

במקום לקטר, להתחיל להודות בחולשה, בקושי, להסתכל "קשיים בעיניים" וכבר זה מרחיב את הדעת. אם אנחנו באמת רוצים שהילדים יקבלו את הקשיים כחלק בלתי נפרד מהחיים שלהם, כל אחד מאתנו צריך באמת להאמין בזה.

זה הסיפור האמיתי שאני רוצה שתספרו לעצמכם. כשהילדים רואים אותנו עושים הכל לברוח מהקשיים, אנחנו מונעים גם מהם את הדרך , את הבניה מתוך התמודדות שטמונה בקושי., "אמא הרב לא הושיב אותי ליד שמעון, תכתבי לו פתק שיעביר אותי" ואנחנו "מסתערים" על הפתקים, על קווי הטל', חושבים ,איך אפשר ליישר להם את החיים. זה נכון? כך אפשר לגדול? לא!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כך אנחנו רק מחלישים אותם עוד יותר באובר שליטה שלנו. תרפו!

אתם רוצים שהם יגדלו? תשחררו שליטה, תנו להם להתמודד. חשוב שנזכור שהיכולת שלנו לחנך אותם, לחנוך בילדים את המקום של ההתמודדות עם הקשיים זה קשור בקשר ישיר לדרך שאנחנו נזכה לחנוך את המקום הזה של ההתמודדות בנפש שלנו.

בואו נזכיר לעצמנו שניסיון וקושי קודם כל זה משהו טבעי. שדרו את זה לילד מבפנים. אל תגידו לו "זה משהו טבעי" אלא תהיו שם. כשמספרים שקשה להם, אל תברחו לפתרונות. תמיד אנחנו מנסים לפתור, אנחנו שיפוטיים ביקורתיים אלא להיכנס לשקט. הם מספרים שקשה? תחייכו. שהלב שלכם ישמח שיש להם את מי לשתף. פשוט תהיו נוכחים שם. אל תרוצו לפתרונות, כי הילד צריך מבוגר, הוא צריך אותנו כדי שיוכל לפגוש את הקושי בתוך עצמו ולהתמודד.

אני מחכה בשמחה לשיתופים שלכם.

הרבנית חדוה לוריא פסיכותרפיסטית, שדרנית ומגישת תכנית 'התחברות שבועית' ברדיו קול ברמה 

רוצות לשמור על קשר עם הרבנית לוריא? לשליחת משוב, הערות והארות: ‎mhithabrut@gmail.com