אאא

מאז החלה יוזמת 'הדף היומי' ועד היום, סיימו לומדי 'הדף היומי' 12 מחזורים של לימוד הש"ס כולו - לא כולל המחזור הנוכחי. בשולי חלק גדול מהאירועים שנערכו בישראל, לציון ה'סיומים' הללו, מאחורי הקלעים של ההפקה ומעל בימת הכבוד, אירעו לא מעט התרחשויות מרתקות. 'כיכר השבת' תישאל רבים מהנפשות שפעלו אז, אלו שעדיין בחיים, ומגיש סיכום מרתק.

אך תחילה, רקע קצר: אם נדפדף אחורה בדפי ההיסטוריה, אל ימים עברו, נגלה כי אז התרכזה היהדות החרדית בעיקר בירושלים, ובערים בני ברק, תל אביב ופתח תקווה שבגוש דן.

בשל כך, למעט אירועים קטנים ומקומיים, נערך בדרך כלל אירוע אחד מרכזי, בירושלים, ולעתים אירוע אחד נוסף באזור המרכז, בו נחגג סיום הש"ס ברוב עם.

עניין נוסף הראוי לציון, השונה מהיום, הוא שהמעמד המרכזי היה מתנהל באידיש, השפה המדוברת באותה תקופה בקרב חלקים גדולים מהציבור החרדי, שרוב עסקניו היו אז מעדות אשכנז.

להלן, האנקדוטות המרתקות שהתרחשו בשולי מעמדי הסיום המרכזיים, שחלקן נשכחו במהלך השנים או כלל לא פורסמו - עד כה:

'סיום' תרצ"ח

• לרגל חגיגות סיום מחזור הלימוד בדף היומי, הכריזה הרבנות הראשית לישראל על יום שני כ"ח סיון כ'יום חג', בכרוז רשמי, וקראה לציבור "להחדיר קרני זיווה ואורה לכל פינות ארצנו הקדושה".

ההודעה הנרגשת של הרבנות (ללא קרדיט)
ההודעה הנרגשת של הרבנות (ללא קרדיט)
הגדלה

• האירוע המרכזי בארץ התקיים בשכונת שערי חסד בירושלים, ואלפי המשתתפים בו הביטו בהשתאות בחפצים החדשניים שהגבירו את קולם של הדוברים: רמקולים. מושג שטרם היה מוכר עד אז ב'ישוב הישן'.

• במהלך הכינוס, נשאו ההמונים תפילה נרגשת, מזמור "יענך ה' ביום צרה", להצלתו של שלמה בן יוסף, פעיל הלח"י שנתפס על ידי השלטון הבריטי בעוון זריקת רימון על אוטובוס ערבי. שלושה ימים לאחר מכן הוצא העצור למוות בתליה.

'סיום' תש"ו

• הבשורות הקשות על רציחתם של מאות אלפי יהודים כבר הגיעו לישראל, עם תום השואה, ובמרכז מעמד הסיום בירושלים נחנקו גרונותיהם של המשתתפים מדמעות, בעת תפילת 'א-ל מלא רחמים' לעילוי נשמת הנספים, בהם רבים שלמדו את הדף היומי במסירות נפש, תחת עיניהם הבולשות של הקלגסים הנאצים.

'סיום' תשכ"ח

גדולי ישראל, אלו שפיארו את כותל המזרח של היהדות החרדית, נהגו לנצל את העובדה כי רבים רבים שומעים את דבריהם, ולהשמיע במעמד הסיום את 'דבר השעה'; משאות נרגשים בנושאים העומדים על הפרק, גם אם אלו לא בהכרח היו קשורים ישירות ללימוד הדף היומי.

כך, לדוגמה, מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה וראש הישיבה המיתולוגי של 'מיר', הזהיר את השלטונות  ב'סיום' בירושלים, בנאום עוצמתי, מפני פגיעה בבני הישיבות בנושא גיוסם לצה"ל.

• ב'מזרח' בלטה בין כל הרבנים דמותו הצעירה של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ששימש באותם ימים כחבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים וכדיין בכיר בפתח תקווה.

 מרן הגר"ע יוסף בסיום האחרון לחייו (צילום: ישי כהן, כיכר השבת. תמונת מרן בצעירותו: מתוך wikipedia)

• המעמד היה לאחרון בו נכחו גם נשים רבות באותו אולם, מאחורי מחיצה - עובדה שפחות התאפשרה ברבות השנים, ככל שהציבור גדל, והתעורר הצורך להקצות לנשים אולמות נפרדים, אליהם מועברים הכינוסים בשידור חי.

'סיום' תשמ"ג

• זו היתה הפעם הראשונה שאגודת ישראל ערכה כינוס כלשהו ב'יד אליהו' שבתל אביב, המוכר כיום כ'היכל נוקיה' - איצטדיון המכיל עשרת אלפים מקומות ישיבה - לאחר שיו"ר ה'וועד הפועל העולמי' של אגודת ישראל, ח"כ לשעבר יהודה מאיר אברמוביץ ז"ל, הגיע למסקנה כי הציבור החרדי גדול מתמיד, וכי אין חשש שהאולם לא יתמלא, והוא כמובן צדק; אף מקום לא נותר ריק, למרות אירוע נוסף שערך 'מרכז אגודת ישראל בירושלים' ב'בנייני האומה' בבירה.

• במעמד הגדול, אליו הגיעו כרבבה מבני היהדות החרדית, נרגשים ולבושים בבגדי שבת, חל שיבוש בלתי צפוי, היה זה לאחר שלמקום הוזמן האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז זצ"ל, שהגיע לשם כך במיוחד ממקום מושבו אז בארה"ב, וכובד בהקראת ה'סיום' עצמו.

 האדמו"ר מצאנז זצ"ל, ב'סיום' בארה"ב (באדיבות מכון אוצר חיים. תמונה, מהסיום בישראל: 'ארכיון צאנז')

האדמו"ר, 'הקלויזנבורגר רב' בפי כל, נשא דרשה מפולפלת וארוכה מאוד, כמסורת בית צאנז, וה'תכנייה' יצאה מכלל שליטה, כאשר חלק ממקהלות הילדים, שהורכבו בבתי ספר של 'החינוך העצמאי' בערי הפריפריה, נאלצו להנעים בלחניהם בשעה מאוחרת, בעוד הקהל הרב כבר עושה את דרכו אל מחוץ להיכל.

סיום תש"ן

ענן עכור ריחף מעל המעמד באותה שנה, אותו ערכה אגודת ישראל, בשל העובדה כי הוא התקיים כשנה לאחר הפילוג ההיסטורי בין הסיעה החסידית לבין הציבור הליטאי שהתאגד לו במפלגה חדשה, 'דגל התורה'.

הליטאים לא קיימו כינוס מרכזי עבור לומדי 'הדף היומי' שסיימו את הש"ס, והסתפקו בכינוס פוליטי גדול שערכו באמצעה של אותה שנה, ב'יד אליהו', תחת השם 'הוועידה הארצית הראשונה של דגל התורה'.

 נאומו המפורסם של מרן הגרא"מ שך זצ"ל ב'יד אליהו' (ארכיון, צביקה ישראלי - לע"מ)

בעקבות הפילוג, שרישומי צלקותיו היו עדיין טריים מאוד, לא השתתפו רבנים ליטאים נחשבים במעמד האגודאי, למעט מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שכידוע ביכר אז לא ליטול צד מסוים במחלוקת העזה.

'סיום' תשנ"ז

אחרי שני מחזורים שכבר נערכו בהם מעמדים מרכזיים מקבילים, בירושלים ובתל אביב, הפתיע האדמו"ר מגור בבקשה שאת ה'סיום' בפעם זו לא יעשו אלא בתל אביב.

הרבי, שהתיישב על כס האדמו"רות כשנה בלבד קודם לכן, עם פטירתו הפתאומית של האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל, טרם העתיק את מקום מגוריו מבני ברק לירושלים, ובבקשתו ממארגני האירוע ציין, כי ברצונו להיות מנחה המעמד.

הגרי''ש אלישיב לצד הרבי מגור, בסיום בתל אביב (ארכיון אגודת ישראל)
הגרי"ש אלישיב לצד הרבי מגור, בסיום בתל אביב (ארכיון אגודת ישראל)
הגדלה

ואכן בקשתו של האדמו"ר מגור לקיום אירוע אחד מרכזי התקיימה, ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל נסע מביתו שבירושלים לתל אביב, להשתתף במעמד ב'יד אליהו'.

'סיום' תשס"ה

בשנה זו שבו להתקיים המעמדים הכפולים, בתל אביב וב'בנייני האומה' שבירושלים, כשמהצד הליטאי בלטו מרנן הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן זצ"ל, ומהצד החסידי האדמו"ר מערלוי זצ"ל.

לאחר הקראת ה'סיום', כשהתזמורת הרעישה בשירים שמחים והרקידה את הקהל הרב. הרבי מערלוי הגיש באותם רגעים פתק קטן לגרי"ש אלישיב, ולאחר שזה הסתכל בו, נעמד איתו לריקוד. מתברר, כי האדמו"ר שראה שעוצמת הדציבלים באותה שעה לא מאפשרת לרב אלישיב, ידידו הוותיק, לשמוע את דבריו, רשם על נייר מהוה את המילים: "נקום לרקוד"... בריקוד זה, אגב, בו אחז הגרי"ש בידו הימנית ברבי ובידו השמאלית בגראי"ל שטיינמן, מי שהחזיק בידו השניה של הרב שטיינמן בריקוד משותף, היה לא אחר מהגר"ש אוירבך זצ"ל.

 בקשת הרבי לא נשמעה, אבל הריקוד יצא לדרך (ארכיון אגודת ישראל בירושלים)

• מי שבלט בהיעדרותו מהאירוע המרכזי בירושלים, היה האדמו"ר מבעלזא, שחלה באותם ימים ברגלו, והביע בפני מארגני הכינוס את צערו הרב על כך שייאלץ להיעדר. בהמשך, כשהתחזק מעט, יזם הרבי אירוע 'סיום' מיוחד לאלפי חסידיו בבית המדרש הגדול בקריית בעלזא, כשהוא יושב בראש ורגלו חבושה בגבס.

• רגע מביך משהו נרשם, כאשר יוזמי המעמד הגיעו למעונו של האדמו"ר מגור בבני ברק, כדי להזמינו, ואחד מהם אמר לו "גם ה'בית ישראל' היה מגיע לסיומים", ברצותו לשכנע את הרבי ללכת בעקבות האדמו"ר מגור זצ"ל, דודו הגדול, אך הרבי יבדל-לחיים תיקן את הדובר, והעמיד אותו על טעותו, משום שהדבר כלל לא אירע.

'סיום' תשע"ב

• האירוע המרכזי, בו סיימו את הש"ס במחזור הלימוד הקודם לזה שהסתיים כעת, נערך סמוך ל'גבעת התחמושת' בירושלים, בהשתתפות עשרות אלפי בני אדם. האדמו"ר מגור לא נכח במעמד, משום שחלה לפתע, עבר ניתוח ונזקק למנוחה במושב בית מאיר. וכמו הרבי מבעלזא ב'סיום' שלפניו - חסידי גור 'פוצו' לאחר מכן באירוע 'סיום' פנימי משלהם, בבית המדרש הגדול של החסידות. גם האדמו"רים מוויז'ניץ ומצאנז נעדרו, הראשון שהה בארה"ב והשני באנגליה.

• המעמד הגדול המקביל באזור המרכז לא התקיים, מאחר ונזקקו לאצטדיון גדול במיוחד כדי להכיל את ההמונים שהיו אמורים להשתתף בו, אך ברגע האחרון התברר כי המקום המדובר הינו מחלל שבת.

• בעת שהעסקנים הגיעו למעונו של האדמו"ר מבעלזא כדי להזמינו להשתתף בכינוס הגדול, הוא נענה בחיוב אך הוסיף כי אינו מעוניין לשאת דברים. לאחר מכן הסביר: עושים אירוע, הרבנים הזקנים מתחילים לדרוש, פתאום יש קצר חשמלי... הילדים זורקים עפיפונים... ונגרם חילול השם.

"אם תצליחו לסדר שכל רב ינאם לא יותר מעשר דקות, גם אני ידבר", התנה הרבי. בעקבות כך קיימו שיחה מקדימה עם מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, וביקשו ממנו לקצר את דבריו. הפוסק הישיש הגיב "אדרבה, מצוין", וכך גם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שהשיב בחיוך: "מצידי אפילו פחות מ-10 דקות...".

 האדמו"ר מבעלזא נכנס לאירוע, לצד שאר גדולי ישראל (ארכיון אגודת ישראל בירושלים)

האדמו"ר מבעלזא עודכן שעצתו מומשה, ורק אז הסכים לשאת דברים במעמד ה'סיום'. ביום שלמחרת, כשהתכנית התקיימה כבקשתו, הביע הרבי את תודתו והודה, במילים: "כה לחי!".

• שעות לאחר אותו לילה בו נערך המעמד, י"ב אב - 31.07.2012 - פג תוקפו של הסדר אי-גיוסם של תלמידי הישיבות לצה"ל, בהחלטה תקדימית של בג"ץ שביטל את 'חוק טל' - ציון דרך היסטורי שכמעט ונעלם מפי הנואמים ב'סיום', למעט סגן השר ח"כ מאיר פרוש.

• שבועיים וחצי בלבד חלפו אז מיום פטירתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והפיצול הפנים-ליטאי, שהחל לתת את אותותיו הראשוניים עוד בחייו, הגיע לשיא עם הקמת ביטאון 'הפלס' ביוזמת הגר"ש אוירבך זצ"ל ואנשיו שפוטרו מ'יתד נאמן'. בשל כך, הביעו מקורביו חשש גדול בפני מארגני המעמד, כי כבודו ייפגע, וביקשו לוודא שה'מזרח' והציבור לא ייצאו מהאירוע בזמן דרשתו, כתנאי להשתתפותו; תנאי שאכן קוים.

הגר''ש אוירבך, בעת עליית מרן הגראי''ל שטיינמן לבמה (ארכיון אגודת ישראל בירושלים)
הגר"ש אוירבך, בעת עליית מרן הגראי"ל שטיינמן לבמה (ארכיון אגודת ישראל בירושלים)
הגדלה

ואחרי כל האנקדוטות הללו, שרובן נחשפות כעת ב'כיכר השבת' לראשונה, לא נשכח את העיקר: מאות אלפי יהודים, גאונים ו"פשוטים", שעמלו יותר משבע שנים על לימוד בהתמדה של כל דפי הש"ס, ועמדו במשימת הסיום בהצלחה. 

סיום המחזור השמיני בארה''ב בשנת תשמ''ג, בנוכחות האדמו''ר מצאנז, הגר''י קמינצקי, הגר''מ גיפטר ועוד ('ארכיון צאנז')
סיום המחזור השמיני בארה"ב בשנת תשמ"ג, בנוכחות האדמו"ר מצאנז, הגר"י קמינצקי, הגר"מ גיפטר ועוד ('ארכיון צאנז')
הגדלה

האדמו''ר מצאנז זצ''ל, ולצדו ממשיך דרכו הרבי הנוכחי ('ארכיון צאנז')
האדמו"ר מצאנז זצ"ל, ולצדו ממשיך דרכו הרבי הנוכחי ('ארכיון צאנז')
הגדלה
מרותקים לנאומו של מרן הגר''ע יוסף זצ''ל, תשמ''ג ('ארכיון צאנז')
מרותקים לנאומו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, תשמ"ג ('ארכיון צאנז')
הגדלה
לחיצת יד בין האדמו''רים מוויז'ניץ וצאנז, כשבתווך הגרא''מ שך ('ארכיון צאנז')
לחיצת יד בין האדמו"רים מוויז'ניץ וצאנז, כשבתווך הגרא"מ שך ('ארכיון צאנז')
הגדלה
('ארכיון צאנז')
('ארכיון צאנז')
הגדלה
('ארכיון צאנז')
('ארכיון צאנז')
הגדלה
סיום המחזור ה-11, של ארגון 'דרשו', בשנת תשס''ה ('ארכיון צאנז')
סיום המחזור ה-11, של ארגון 'דרשו', בשנת תשס"ה ('ארכיון צאנז')
הגדלה
('ארכיון צאנז')
('ארכיון צאנז')
הגדלה
('ארכיון צאנז')
('ארכיון צאנז')
הגדלה