קרוב לשנתיים לאחר שהילד יהודה אפלבוים בן ה-6 נדרס לעיני אביו, בית המשפט לתעבורה בירושלים קצב את עונשו של נהג 'אגד' הדורס, דוד עמר, העונש שקיבל הוא תשעה חודשי מאסר בפועל.
לפני קרוב לשנתיים, ביום חמישי - ב' שבט (18/1/19), צעדו יהודה הקטן ואביו יבדל"א, רותם לתלמוד התורה של הבן, אוטובוס שהגיח מכיוון רחוב נחל שורק לרחוב נחל קישון בבית שמש גדע את חייו של יהודה ואילו אביו פונה במצב קל לבית החולים הדסה.
על פי כתב האישום, אותו יום היה יום חורפי ומעונן אך הראות הייתה טובה ולא ירד גשם, הנהג הדורס עשה את מסלול קו 417 מבית שמש לירושלים.
בשעה 8:25 הגיע האוטובוס מרחוב נחל שורק לכיכר שנמצא בין רחוב נחל שורק לנחל הקישון ועצר לפני מעבר החצייה באותו מעבר החצייה היו יהודה אפלבוים ואביו. כאשר סיימו לחצות התקדמו למעבר החצייה השני הנמצא צפונית לכיכר במטרה לחצות את הכיכר, בשלב הזה נהג האוטובוס המשיך לכיוון מעבר החצייה ופגע בהם, הפיל אותם מתחת לאוטובוס ודרס את יהודה באמצעות הגלגל האחורי של האוטובוס.
לפי כתב האישום, היהודה ואביו המתינו מעט לפני שחצו ועל כן ברור שאין להם אשמה. לעומת זאת לנהג הפוגע יש לחובתו 18 הרשעות קודמות, ההרשעה האחרונה היתה משלוש שנים לפני והייתה על עקיפה בצומת.
אביו של יהודה טען, כי מכיוון שהחזיק את בנו בידו הימנית מה שגרם לכך שידו הימנית תהיה מגובסת והוא יישאר עם הצלקת הנפשית לנצח - שלא הצליח להגן על בנו בן ה-6, אם לא די בכך הנהג הדורס במשך רוב זמן התביעה לא הודה במעשים המיוחסים לו - מה שגרם לאבא לשחזר את האירוע הטראומתי.
הנהג הדורס טען באמצעות עורך דינו, כי רשלנותו של הנאשם הינה רשלנות רגעית של שבריר השניה ואם כן האשמה שלו נמצאת ברף הנמוך ביותר של הענישה.
עוד הוא טען, כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת חישובית, וזאת מכמה טעמים. ראשית לפי עדות אחד העדים, הנפגע והמנוח עוד לא סיימו לחצות את הקו הראשון של מעבר החצייהוכן לפי מיקום האוטובוס שהיה קרוב יותר למדרכה בעת התאונה מדובר במרחק חצייה קצר יותר מהנטען בכתב האישום.
שנית, מהירות ההליכה של המנוח ואביו - כפי שנקבעה על ידי בוחן תנועה שונה מהמירות עליו העיד העד תביעה. ולכן מוכרח כי מדובר בתאונה שלא ניתן לחשב.
עוד טענה טען הדורס, גם טעות במהירות הנסיעה של הרכב בו נהג הדורס והזמן מתחילת הנסיעה במעבר החצייה הראשון ועד עצירתו מביאים לאותה מסקנה.
השופטת לא התרשמה מטענותיו של הנהג הדורס והרחיבה על חומרת הנסיעה הפזיזה מה שגורם לקטל רחב בכבישי ישראל. הנהג התרשל בכך שלא שם לב להולכי הרגל שחצו את מעבר החצייה, חרף העובדה שהיה לו שדה ראייה פתוח ללא כל הפרעה, ולכן החומרה של העבירה היא ברף הבינוני-הגבוה.
"על משפחת המנוח לדעת כי דמו של יקירם אינו הפקר וכי מי שגרם למותו עליו לתת את הדין. אסונה של המשפחה הוא ניצחי, ואילו עונשו של הנאשם עם כל הקושי, לו ולמשפחתו, הוא רק עונש זמני" אמרה השופטת במהלך הדיון.
לאחר שהבהירה את החומרה של מעשיו של הנהג הדורס הקריאה השופטת את גזר דינו; עונש מאסר בפועל של תשעה חודשים ומאסר על תנאי שלוש שנים. פסילה מלקבל או להחזיק רישיון במשך 6 שנים ופיצוי למשפחת המנוח בסך 10,000 ש"ח.