אאא

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב הפך את החלטת המוסד לביטוח לאומי והחליט להכיר בתסמונת בורש כף היד כתאונת עבודה של עובד מפעל "נשר" לייצור בטון. מדובר "בתסמונת התעלה הקרפלית דו"צ" ממנה סובל התובע – מעין תסמונת הגורמת לכאבים וחולשה בכף היד ובזרוע.

התובע ביקש להכיר בכך שלאורך שנות עבודה רבות, התנועות שביצע בידו תוך שימוש במכשירים כבדים ורוטטים הצטברו לידי פגיעה, כלומר שהתסמונת נבעה מעבודתו. השופט תומר סילורה קיבל את עמדה זו וקבע כי "תסמונת התעלה הקרפלית דו"צ ממנה סובל התובע הינה כתוצאה של תאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה", וחייב את המוסד לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.

כ-38 שנה עובד התובע במפעל, 9 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, ולפעמים גם בימי שישי. הוא משמש כראש צוות אחזקה, המונה שלושה אנשים נוספים, ותפקידו לתקן תקלות במנועים, מסוכים, מגרסות ומתקנים נוספים במפעל.

העבודה היא פיזית בעיקרה, וכללת דפיקות פטיש, שימוש במסורי דיסק, מברגים ומפתחות שונים. במהלך ההליך מינה השופט אורתופד כמומחה רפואי מטעם בית הדין שהתבקש לבחון העניין.

 בחוות דעתו קבע המומחה כי ניתן לקבוע בסבירות של למעלה מ-50% שישנו קשר סיבתי בין עבודת התובע ובין התסמונת, שכן עבודתו מפעילה לחצים ניכרים הגורמים לנזקים זעירים באזור התעלה הקרפלית, שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה למחלתו (מה שנקרא "מיקרוטראומה").

המומחה התייחס לכך שאמנם במקרה של התובע ישנם גורמי סיכון כגון השמנת יתר ובמידה מסויימת סכרת ועישון. עם זאת, המומחה הזכיר כי היות שמדובר בעבודה במשרה מלאה ובמשך 38 שנים, השפעת העבודה במקרה משמעותית.

התובע טען שי לפסוק בהתאם לעמדת המומחה, שממצאיו חד משמעיים.

מנגד, הביטוח הלאומי ביקש לסטות מקביעותיו של המומחה ולדחות את התביעה, ולחלופין למנות מומחה אחר.

עמדת המוסד היתה כי המומחה התבצר בעמדתו מבלי שסיפק הסבר ענייני, ולא נימק מדוע התובע סובל מתסמונת תעלה קרפלית, זאת חרף הסכמתו כי התובע סבל מסכרת. כמו כן, המוסד טען כי המומחה הגיש את חוות הדעת מבלי שעמדה מולו בדיקת EMG (בדיקה מסוימת של מערכת העצבים), וקביעתו התבססה על רישום אורטופד מ-2014.

תשובות מפורטות וענייניות

מרבית פסק הדין של השופט סילורה עסקה בשאלות רפואיות שנשאל המומחה בבית המשפט. בסופו של דבר, ובניגוד לעמדת המוסד, השופט סבר שקביעות המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון.  

"לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת של המומחה שהוגשה בתיק ומכאן שדין התביעה - להתקבל. המומחה התייחס לשאלות שהופנו אליו, ענה בפירוט ובענייניות", הוסיף.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ביתר פירוט, השופט פירט את תשובות המומחה בנוגע לבדיקות השונות והתיעוד הרפואי עליו הסתמך, והבהיר כי בעיניו היו מספיק נתונים רפואיים על מנת לאפשר למומחה לבסס את מסקנתו. השופט הבהיר כי גם אם אותה בדיקתEMG  לא עמדה בפני המומחה בעת כתיבת חוות דעתו, הרי שבבית המשפט הוא ענה לשאלות הבהרה והתייחס גם לבדיקה זו, ולמרות זאת בחר שלא לשנות את מסקנתו.

התוצאה היתה שמחלתו של התובע תוכר כתאונת עבודה. המוסד נדרש לזמן את התובע לוועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכותו.

  • ב"כ התובע: עו"ד אורייה פריינטה
  • ב"כ הנתבע: עו"ד עדי אשכנזי

עו"ד אדווה אזולאי עוסק/ת ב- נזיקין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"