אאא

היום' ו' בשבט, לפני 128 שנים, תלמידי ישיבת "וולוז'ין" חזרו לביתם עם מזוודותיהם ועיניהם דמעות בעקבות סגירת הישיבה.

הישיבה נסגרה, אבל השיטה נשארה. מקובל להחשיב את 'ישיבת וולוז'ין' כ'אם הישיבות' בליטא. ר' יוסף מקריניק, תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין מסביר לנו מדוע: "כי באמת היא אם ומקור לכל הישיבות... כי הם המה כמו צינורות הנובעים מהמקור".

בניין ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
בניין ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
הגדלה
ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)

90 שנים פעלה הישיבה במתכונת המוכרת לכולנו. אחד מראשי הישיבה המפורסם שצורת לימודו המהפכנית סחפה עילוים רבים להיכל הישיבה הלא הוא הגאון רבי חיים מבריסק זי"ע, שחקירותיו הרבות מוכרות לכל צורב המתעמק בלימוד הגמרא, השיטה כונתה בפי לומדיה בכינויים שונים כגון: 'דרך הסברא', 'דרך ההיגיון', או 'ירידה לעומקה של הלכה'.

הרב מבריסק (צילום: ויקיפדיה, מאת לא ידוע - הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון, נחלת הכלל)
הרב מבריסק (צילום: ויקיפדיה, מאת לא ידוע - הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון, נחלת הכלל)
הגדלה

גדול העמקנים הגאון רבי אריה ליב מאלין מכנה את הגר"ח מבריסק "כמלאך הנגלה לעם ישראל בליווי אורות עמוקים", וכך דבריו: "בתקופתנו זאת האחרונה זכינו לאור גדול רבנו הגר"ח ז"ל מבריסק אשר כמלאך ממרום שולח לגלות את עומק הבנת התורה, הוא ז"ל גילה את דרכי הלימוד של דקות ועומק הלכה על-פי פשוטם, ופתח שערים רחבים, שערי אורה, ונתגלו אורות עומק פנימיות התורה". (באותם מילים השתמש הסבא מסלבודקא כדי לתאר את הגר"ח).

קברו של רבי חיים מוולוז'ין (צילום: ישעיהו לוי)
קברו של רבי חיים מוולוז'ין (צילום: ישעיהו לוי)
הגדלה
ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)

השיטה שעוררה הדים רבים עד כדי כך שמסופר בספר "יחיד ודורו" (בהמלצת גדו"י הגרמי"ל ליפקוביץ והגר"ח שטיין) שכל הלומדים נטשו את שיטות הלימוד שהיו עד אז, לטובת השיטה החדשה, ומסופר על הגאון רבי משה לנדינסקי ראש ישיבת ראדין ששיעוריו התרוקנו עד שהחפץ חיים מייסד הישיבה הבין שצריך להביא ר"מ למדן בעל השיטה החדשה, ואכן הגאון רבי נפתלי טרופ הובא לכהן פאר בראשות הישיבה, אולם כדי למנוע את הפגיעה ברבי משה, בכל עת שהחפץ חיים היה פוגשו, היה מעודדו ואומר לו "איהר וועט נאך זען רבי משה, איהר וועט אונז אלעמען איברלעבן" שפרושו "עוד תראו כי תאריכו ימים אחרי כולנו", ואכן כך היה ורבי משה נפטר בשנת 1938 (שם ח"א עמוד 122).

על גודל התמדתו העצומה של הגר"מ לנדינסקי מסופר שלאחר נישואיו בגיל 22 עם בת הגביר רבי ישראל ניימן, הוא למד בכולל ברודסקי בוולוז'ין, ובשלוש השנים הראשונות לא עזב את המקום, ולא התראה אפילו עם אשתו ובתו הקטנה, זוהי רמה של התמדה שדורנו לא מסוגל לעכל!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בניין ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
בניין ישיבת וולוז'ין, כיום (צילום: ישעיהו לוי)
הגדלה
קברו של רבי חיים מוולוז'ין (צילום: ישעיהו לוי)
קברו של רבי חיים מוולוז'ין (צילום: ישעיהו לוי)
הגדלה

נשיא קהילת פרושים הגאון רבי מרדכי צוקרמן, חניך ישיבת ראדין, שראה במו עיניו את התפשטות השיטה, אמר: "כנראה שההשגחה העליונה חשה כי למען המשך עלייתו של הדור, נצרך הוא לטעימת מתיקותה של התורה בדרכו של רבי חיים – דבר שלא הוצרכו לו בדורות שלפני זה".

למעשה הגר"מ לנדינסקי למרות שהוא לא מסר שיעורים בישיבה, הוא נחשב לראש ישיבת ראדין ולפטרונה, נשא בעולה ודאג לקיומה - עד לפטירתו בשנת תרצ"ח. לימים צאצאיו הקימו מחדש את ישיבת ראדין בעיר נתניה, יהי זכרו ברוך.

לקריאה נוספת:

  • ספרו של שלמה טיקוצ'ינסקי ועמנואל אֶטְקֶס "ישיבות ליטא פרקי זכרונות"
  • ספר "יחיד ודורו" קורות חייו של רבי מרדכי צוקרמן נשיא קהילת פרושים