אאא

בשבועות האחרונים, לאחר מאבק ארוך בשנים, הרבנות הראשית לישראל הכירה בקהילת ביתא ישראל בתור יהודים מיוחסים בדיוק כמו חסידי גליציה ומתנגדי ליטא, אך מסתבר כי יש מי שהקדים את הרבנות ב-154 שנים - הגר"י גירון, והגר"ע הילדסהיימר, מנהיגי יהדות טורקיה וגרמניה!

 רבבות ב'סיגד' (צילום ועריכה: יוחנן בלייך)

היום, י"ז בשבט, לפני 146 שנים בשנת תרל"ד יצאה נשמתו של הגאון רבי יקיר גירון בטהרה בדרכה לישיבה של מעלה, הגר"י שימש כחכם באשי של רבני טורקיה, ועם ישראל כולו (מטורקיה עד אתיופיה) התאבל על האבידה הגדולה.

הרב גירון היה פעיל ציוני גדול, ופעל להרחבת היישוב היהודי בירושלים. הוא ניהל עם הרב צבי קלישר חלופת מכתבים, בה סיכמו לייסד ועד לרכישת קרקעות שמטרתו הייתה לרכוש קרקעות ולהקים מושבים עבור חקלאים עבריים באזור יפו ושאר הארץ. חוץ מחזון הנבואה שארץ ישראל תיתן את פרותיה וכך יוגשם מאמר חז"ל "אין לך קץ מגולה יותר מזה", הייתה מטרה נוספת שעניי ארץ ישראל יוכלו להתפרנס בכבוד מחקלאות.

חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
הגדלה
חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

לא רק בטורקיה, גם בגרמניה, הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר, ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין, ניסה לעזור בדרכו ליהודי ירושלים ולהקים בתי-ספר שילמדו בהם מקצועות חול ברמה גבוהה, כדי שיוכלו לפרנס את הילדים לכשיגדלו ויקימו משפחה.

המשותף לשני האישים הדגולים ההם, שנגד שניהם יצאו חכמי ירושלים האשכנזים בחרי אף. נזכיר, שבימים ההם, הישוב האשכנזי נתמך בידי יהודי התפוצות שזכו להחזיק את יהודי ארץ ישראל ע"י הכוללים השונים, ויוזמה להקים ישובים חקלאים כדי שהתושבים יוכלו להחזיק את עצמם - לא עלתה על הדעת, זולת ראש כולל פולין הגרח"א ווקס שכינה את "כספי החלוקה - עגל הזהב" והמריץ את יוצאי פולין לעבוד בחקלאות, אף אחד לא הסכים להפסיק לקבל כספים ובמקום זה להתרוצץ בשמש הקופחת ולגדל חיטים, נח היה לקנות מהפלאח הערבי מכספם של יהודי הגולה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
הגדלה
חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

כמו כן נגד יוזמתו של הרב עזריאל הילדסהיימר להקים בתי ספר ללימודיחול, יצאו הקנאים ההונגרים, המפורסם שבהם הוא הגאון הבלתי נשכח רבי עקיבה יוסף שלזינגר זי"ע שכתב נגדו מכתבים נזעמים, ובין היתר מפני אישיותו התורנית של הרב הילדסהיימר שלא כמו שאר התומכים של בתי הספר "המתקדמים" שהיו קרובים לדעות הרפורמיות, חשש הרב שלזינגר שצעירי העם יזלגו אחר דרכו הקלוקלת (לשיטתו) ולכן הוא יצא מגדרו וכינה אותו "דבר אחר הפושט טלפיו".

מה שמשותף לשני האישים הגר"י גירון והגר"ע הילדסהיימר, שבשנת 1866 חתמו על מכתב תחת הכותרת "קול קורא לעזרת בני ישראל בארץ כוש", בו הדגישו כי אין שוני בין יהודי אתיופיה לשאר יהודי הגלויות, הם התריעו על סכנת המיסיון המאיימת על העדה וקראו לפעול להצלתה. בעקבות קריאות אלו, לראשונה החלו לצאת משלחות סיוע לקהילות היהודיות באתיופיה.

חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
חג הסיגד בקהילת ביתא ישראל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
הגדלה

 

האמת, שאם נפליג מעט אחורה, אנו נגלה שכבר במאה ה-16 גדול הדור הרדב"ז, רבה של קהילת יהדות מצרים, המפורסם בפירושו על הי"ד החזקה להרמב"ם (שו"ת הרדב"ז ח"ח סימן קע"ט ד"ה ואע"ג) כתב על יהדות אתיופיה שהם יהודים לכל דבר, וזה לשונו: "אלו הבאים מארץ כוש, הם משבט דן בלי ספק...", בהמשך הואמסביר שהם לא יודעים הלכות, מפני שלא היו ביניהם חכמים, ולמדו את פשט הכתובים, אבל אם היו מלמדים אותם בוודאי שלא היו פוקרין בדברי חז"ל!

יתן ה' שימליצו טוב בעדינו תחת כסא הכבוד.