היום, כ' בשבט, לפני 51 שנים (שנת תשכ"ט) החזיר את נשמתו ליוצרה ראש ישיבת המקובלים 'בית אל', רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, כיהן כחבר מועצת הרבנות הראשית וכמרא דאתרא של העיר פתח תקווה.
לעילוי נשמתו הטהורה נביא פסק שלו, שפרך אגדות מרתקות על גאולת ישראל שכאילו תבוא על-ידי נפילת משקוף בבית כנסת עתיק במרון.
הסיפור המרתק הוא כך: לפני 1700 שנים, אי שם בבית כנסת גלילי, שאלו תלמידיו של התנא רבי יוסי בן קיסמא: אימתי בן דוד בא? אמר להם: לכשיפול השער הזה וייבנה, וייפול וייבנה, וייפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא" (סנהדרין צ"ח ע"א).
אגדת תושבי צפת היא שמדובר בשער בבית הכנסת העתיק במרון. מסורת זו תועדה כבר בשנת 1495, שנים ספורות לאחר גירוש ספרד, על ידי תלמידו של ר' עובדיה מברטנורא: "עוד ראיתי בית הכנסת מר' שמעון בר יוחאי זצ"ל, וגם הוא בנין מאבנים גדולות, אבל עתה הוא חרב ולא נשאר ממנו רק כותל אחד, ואומרים אנשי צפת כי מקובלים הם כי כאשר יפול הכותל ההוא אז יבא משיחנו במהרה בימינו. והוגד לי, כי בשנת גירוש ספרד נפלה השאייטה בכותל ההוא והתחיל לנפול, ואז עשו אנשי צפת משתה ושמחה".
כאמור, לחינם עשו אנשי צפת משתה ושמחה, עקב כך שמשקוף השער במירון לא נפל, והוא עומד על מקומו עד היום. בית הכנסת נבנה במהלך המאה השלישית לספירה, ובשנת ה-60 חיזק אגף העתיקות את הסדק במשקוף עם בטון, לבל ייפול מונומנט חשוב זה. יש האומרים, ספק בבדיחות הדעת ספק ברצינות, שחיזוק המשקוף על ידי אגף העתיקות הממשלתי הוא המעכב את המשיח ואת הגאולה.
בית כנסת זה תואר רבות על ידי נוסעים ועולי רגל שהגיעו למירון במהלך הדורות, ובנייתו יוחסה לרבי שמעון בר יוחאי – כאחד מעשרים וארבעה בתי הכנסת שהקים בגליל. משקוף הפתח המרכזי הסדוק, שנותר על כנו בהתמדה עיקשת חרף רעידות האדמה שפקדו את האזור, נקשר על ידי יהודי הגליל לבואו של המשיח, האמור להתגלות בגליל.
אחת העדויות המוקדמות ביותר לקיומו של בית הכנסת במירון, משנת 1211 היא זו של ר' שמואל בר שמשון, שעמד על תפארתו של בית הכנסת וזיהה במשקופו כתובת המציינת את מייסדו — שלום בן לוי.
בראשית המאה ה– 14 ביקר במקום תלמיד הרמב"ן האלמוני, ובספר 'אלה המסעות' הוא ציין שרשב"י בנה את בית הכנסת הנ"ל, ובכך התקבע קשר בלתי ניתן לניתוק בין דמותו ופועלו של רשב"י לבית הכנסת העתיק. זיהוי בית הכנסת כבית מדרשו של רשב"י חזר על עצמו בתיאורי עולי רגל יהודים גם במאות הבאות, והתקבע במסורת.
עוד נטען בספר 'אלה המסעות' (שטעות היא שהמדובר בתלמיד הרמב"ן ונעמוד על כך במאמר בהמשך אי"ה) על מזבח פלאי הנמצא בבית כנסת: "ושם בית הכנסת ר' שמעון בן יוחאי, והוא בנין מפואר מאד, ושם אבן גדולה חלולה מראשה עד למטה לארץ, ואומרים כי שם היה מזבחוהדם היה שותת ויורד דרך אותו חלל".
בשנת 1607 תיאר ר' שלמה שלומיל מיינשטרל מדרזניץ' את חורבות בתי הכנסת בעין זיתים ובמירון, ועמד על יראת הכבוד שרחשה אליהם האוכלוסייה המקומית.
חיזוק לכך ניתן בעדותו של ר' שמחה בן יהושע מזאלוזיץ', שביקר במירון בשנת 1764 לדבריו, הכירו בני הכפר הערבי הסמוך בקדושת חורבת בית הכנסת וגידרו אותה באבן כדי למנוע כניסת צאן ובקר לתוכה.
בשנת תקצ"ח (1838) התמוגג ד"ר אליעזר הלוי ממלאכת בנייתו של בית הכנסת, וכתב על כך בזיכרונותיו: "ואמצא חומה בנויה מאבנים עגולים ארוכים וגדולים מאד, עד כי רבה קומת הבנין המיוסד רק מחמשת מערכות אבנים ערוכים זה על זה, תכנית הבנין משונה מאד, לא ראיתי כמוהו בכל המון הבניינים אשר ראיתי מאלכסנדריה עד קצה גבול כוש, אין חומר וסיד מדביק את האבנים זה לזה... ובכל זאת יתלכדו בחזקה ולא יתפרדו עד כי אין להכניס מחט גדול בחללים אשר ביניהם, רבות נפלאתי על הבנין ההוא אשר יקראוהו בני הארץ בשם בית הכנסת של רשב"י .
בשנת תרמ"ח (1888) השתטח על קברי הצדיקים בגליל ר' מנחם מנדל רבין ראש כולל גליציה, ובספרו "מסע מירון" תיאר את ביקורו בבית הכנסת, שנבנה לדבריו מאבני גזית גדולות ומאורכות.
כאמור, את האגדות הנ"ל פרך המקובל רבי עובדיה הדאיה וכתב שהוא לא שמע מזה כלל. נצטט מלשונו: "אשר לשאלה במה שבמירון נמצא משקוף בבית הכנסת עתיק שמייחסים אותו לבית כנסת רשב"י ומסורת מסוימת אומרת שכשיפול המשקוף יבוא המשיח? תשובה: "עד כה לא שמעתי מזה כלל".
בהמשך מבאר הרב שאולי זה בבחינת הנעץ שנעץ גבריאל בים לאחר ששלמה נשא את בת פרעה ומכך נוצרה ממלכת רומא, ואפשר שרשב"י בנה את המשקוף הזה כיון שידע ברוח קודשו שהוא מאותה הבחינה של הקנה שנעץ גבריאל לקיום האומות, וכוונתו של רשב"י סובר הרב הדאיה, שרשב"י כיון להורות לעולם להתפלל עד כדי כך שיהרס המשקוף שהוא היסוד לקיום האומות (כמו רומא שהיא האומה שהחריבה יותר מכל את היהדות) ואז תיפול החומה שלהם ותבוא הגאולה, (שו"ת ישכיל עבדי ח"ו בהשמטות סימן ב' אות ה').
נמצאנו למדים שהרב הדאיה הבין את אמרת חז"ל שמשיח יבוא ברגע מסוים ששער מסוים ייפול - שלא כפשוטו, ומדובר בעניינים רוחניים נשגבים. האמת היא שכבר הרמב"ן נשאל בוויכוח עם המשומד 'פראי פול' בשנת 1263 על אמרת חז"ל שמשיח יושב בשער של רומי? וענה "אגדות חז"ל אינם כפשוטם, ומדובר במשלים".
- לקריאה נוספת: דותן גורן "רבות נפלאתי על הבניין ההוא", עת־מול, 225, יד יצחק בן-צבי, אוקטובר 2012, עמ' 6 -9