יום היארצייט

הילולת ה'שומר אמונים': נוסח צידוק הדין

ה"שומר אמונים" כתב נוסח של צידוק הדין, שאותה הוא ממליץ לאדם לומר, על כל צער - אפילו הכי קטן, בכדי שהאדם יבין בשכלו וליבו, שהכל נגזר בגזרת שמים • מאמר ליארצייט (חסידים)

ורד שאלתיאל | כיכר השבת |
(צילום: אני - עריכה גרפית של תמונה המשוחררת לציבור, מתוך ויקיפדיה)

ה"שומר אמונים" מתייחס רבות בספרו לנושא קבלת יסורין באהבה, ואומר: "אם חסד אשירה ואם משפט אשירה", ומוסיף: "בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר" (תהלים נו).

בה' אהלל דבר - זו מדה טובה, באלהים אהלל דבר - זו מדת פורענות.

אדם ששר לה' יתברך בזמן חסד ובזמן משפט - ששניהם כאחד, וגם משתף ומשתתף את צער השכינה, אז מקיים מצות עשה נוספת: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"(תהלים קלז), חשוב שהאדם שלא ישכח את צער השכינה שהיא מצערת בצערו, וזה בסוד תשכח ימיני.

כיצד ניתן לקבל יסורין באהבה ולהמתיק את הדין?

בימים אלו, לא תמיד קל לשמור על אופטימיות ושמחה, להרגיש שהכל לטובה, ולשמוח ביסורין.

אנו צריכים לחזק את עצמנו, שכל מה שנעשה איתנו מקטן עד גדול, הכל מונהג בהשגחה פרטית מדוייקת, בדיוק מוחלט.

כל צער שיארע לאדם, הן לטוב והן שנראה רע, ואם האדם מקבל את הדברים באהבה, הוא מקיים בזה לפי חלק מהדעות מצות עשה מתרי"ג מצוות, (דברים ח): "וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך".
אבא שמייסר את בנו, בוודאי, כוונתו היא אך ורק לטובת בנו, לא יעלה על הדעת, שאב רוצה להרע לבנו בלי תכלית, ככה כל יסורים שהקב״ה מביא על האדם הם לטובה עבורו, וכדי ולהתחסד עמו.

מידת ה' יתברך אינה כמידת מלך בשר ודם

מוסיף בעל ה"שומר אמונים": "אם האדם מודה, ה' יתברך מוציא את האדם בדימוס, ומוציא אותו לחירות מכל יסורים, ועוונותיו מתמרקים בלי שיעור, והאדם ירוחם מאת ה׳ יתברך, שהוא הטוב המיטיב והרחמן על כל בריותיו".

וצריך האדם לברך את ה' יתברך על הכל הבא עליו, בין אם הקב"ה מתנהג עמו במידת הרחמים, ובין ח"ו להיפך במדת הדין, יודה וישבח את ה' יתברך, כפי שנפסק.

היסורין המגיעים לאדם הינם מאהבת ה' לברואיו

נפסק בגמרא (ברכות דף ה׳ ע״א): "אלו ואלו יסורים של אהבה הם", היסורין, נקראים יסורין של אהבה, אפילו שהם גורמים לאדם ביטול תורה ותפילה.

כתוב משלי ג: "את אשר יאהב ה' יוכיח", ה' יתברך באהבתו ובחמלתו הרבה מביא לאדם יסורין, שהם טובים עבורו, מצער גדול עד קטון, כל דבר שקורה לאדם וגורם לו צער בגוף בנפש ובממון, וכל צער שנגרם לאחד מבני משפחתו, ולאחרים יש מזה עוגמת נפש, הכל בהשגחה פרטית, מדוייקת ומדוקדקת.

נוסח צידוק הדין

ה"שומר אמונים" כתב נוסח של צידוק הדין, שאותה הוא ממליץ לאדם לומר, על כל צער - אפילו הכי קטן, בכדי שהאדם יבין בשכלו וליבו, שהכל נגזר בגזרת שמים.

וכדי שהאדם יזכור, אף אחד לא יכול לעשות לו שום דבר, ללא גזרת ה' יתברך, כפי שנאמר (חולין דף ז׳ ע״ב): "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה".

נוסח הצדקת הדין וקבלת היסורין עפ"י השומר אמונים:

"אני מאמין באמונה שלימה שזה הצער והיסורים שבא לי, הוא בהשגחה פרטית מעם ה', והנני מקבל עלי באהבה, וכל זה בא לי מסבות עוונותי הרבים, וצדיק אתה ה׳ על כל הבא עלי, כי אמת עשית ואני הרשעתי.

"ויהי רצון שיהיו אלו היסורים לכפרה על עונותי הרבים, והנה מצד הדין הייתי צריך לפרוט ולשוב ולהתוודות על החטא ועוון שבסיבתם בא לי אלו היסורים, אבל גלוי וידוע לפניך שאין איתי יודע עד מה.

"לכן יהי רצון מלפניך אבי שבשמים, שתמחוק ותשריש החטא ועון ופשע שגרמו לי אלו היסורים, וימתקו כל הדינים מעלי ומעל כל ישראל, ויתהפכו כל הצירופים לטובה, וימשוך חסדים טובים ומגולים לנו ולכל בית ישראל, עד עולם אמן.

כאשר האדם אומר נוסח זה, בכל אמונת ליבו, הוא מקיים חמש מצוות:

1. אמונה בהשגחה פרטית: שהיא מצות עשה (שמות כ'): "אנכי ה' אלהיך".
2. הצדקת הדין: כמו שכתוב (דברים ח): "וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך".
3. מצות עשה של תשובה ווידוי: כמו שכתוב (במדבר ה'): "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' והתוודו את חטאתם אשר עשו".
4. לעורר רחמים על כנסת ישראל: שזה נכלל במצות עשה של (דברים כח): "והלכת בדרכיו", כי כן דרכי ה' אלוקינו, לרחם ולחונן ולהשפיע תמיד.
5. מצות עשה מדברי קבלה: (תהלים קא): "חסד ומשפט אשירה".

הבטחת ה"שומר אמונים"

ה"שומר אמונים" ממליץ מאוד לדעת את נוסח "צידוק הדין" בעל פה, ומבטיח לאדם: "בכל פעם אשר יאמר את הנוסח הזה, אז נמתקין ממנו בעזרת ה׳ כל הדינים, ויתהפכו כל הצירופים לטובה, ויהיו היסורין כפרה לכל עונותיו, בפרט אם ירגיל עצמו לומר זאת גם על כל דבר קטן, אז אין שיעור לגודל נחת רוח שיגרום להקב"ה בזה, ושמחה בכל העולמות, כי דרכו של אלוקינו לנסות את האדם באמונתו, ואם מתחזק באמונת ה׳, אז גם אם נגזרה עליו גזרה ח"ו, נמתק הדין מעליו".

"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה"

נביא את דבריו: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" ולכן, צריך האדם לקבל את היסורין באהבה ובשמחה.

ואז יעשה האדם, חשבון נפש, ויחשוב על מה בא לו אלו היסורין, יתוודה לה' יתברך על עוונותיו, וידע ויחשוב וישים אל ליבו, שכל זה בא לו בהשגחת הבורא הרחמן והטוב, כדי להטיב איתו באחריתו.

ואז יצדיק את דינו של ה' עליו, ויחזק בטחונו באלהיו ואז: "ישראל נושע בה׳", יראה אך ירגיש ויחוש, על אף היסורין את אהבת ה' יתברך אליו".

וה' הטוב והרחמן יחמול וירחם על כל ישראל ויראה לנו נפלאותיו והשגחתו שהכל בחסד וברחמים, ושלא תצא שום רעה ממקור החסד והרחמים.

זכותו של רבי אהרן ראטה תגן עלינו, ויהי רצון ש'כולנו כאחד' נראה ישועות, אמן.

המאמר מבוסס עפ"י פרקים יג, יד מה'שומר אמונים'.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר