אאא

אירועי מגיפת הקורונה מחריפים. התיירות מתה, ועמה בתי מלון נסגרים עקב חוסר עניין ציבורי, בעוד מלונות רבים נהפכו לבתי חולים לחולי קורונה. במקביל, עשרות אלפי ישראלים יושבים בבידוד ומתעצבנים על כל העולם, (ועל הדרך אוכלים המון ומשמינים... מובטחני שלאחר המגיפה פרנסתם של הדיאטנים וחנויות הבגדים במידות הגדולות תהא בשפע).

למבודדים אני אומר, תגידו תודה! יש לכם רק (חשש) לקורונה, אילו היה לכם צרעת הייתם נאלצים לנדוד למושבות מיוחדות לחולי צרעת מבודדים!

נחזור בשעון הזמן לימי המנדט הבריטי, או אז מחלת הצרעת הייתה מוגדרת מחלה אנושה, ועקב החשש הגבוה בהידבקות, היו בתי חולים מיוחדים למצורעים.

המפורסם מבתי החולים בירושלים היה 'בית הַנסֶן' הממוקם בשכונת טלביה בירושלים, שם שוכנו כל המצורעים שטופלו בידי רופאים נוצרים. רק לפני 40 שנה המחלה נעלמה ובית החולים הועבר לשימוש אחר.

מחלת הצרעת מתועדת מזה אלפי שנים, בין הראשונות שחלתה בה, הייתה אחות משה ואהרון, מִרְיָם הנביאה אשר נאמר עליה שהייתה מצורעת בצבע השלג: "וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג"[1], חז"ל מבארים שהיא נענשה עקב שדיבר לשון הרע על האשה הכושית אשר לקח משה רבנו: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח"[2], ולכך היא נענשה בהסגר שבעה ימים: "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים"[3].

לפני 2780 שנים בירושלים העתיקה היה מקום 'הסגר' לחולי הצרעת: 'בית החופשית', בה שהה עֻזִּיָּהוּ מלך יהודה לאחר שנצטרע. עד ימינו זקני ירושלים מצביעים על המקום הסודי של בית החופשית בהר הזיתים, היכן שנמצא היום קבר בני חזיר השוכן בנחל קדרון בהר הזיתים.

• • •

גם ביון העתיקה לפני 2500 שנים, הוקמו מקומות מקלט מקודשים לחולי הצרעת, שבראשם עמד כהן דת.

המחלה הייתה קשה ומדבקת ביותר, בעת העתיקה נבנו מעל 19,000 מוסדות בידוד למצורעים ששכנו מחוץ לתחומי הערים. אשר נודו מהקהילה. לפני 700 שנה מלך בשם פיליפ הרביעי רצה לשרוף את כל המצורעים שבצרפת, אולם הכנסייה אסרה עליו לעשות את המהלך.

בדרך כלל מושבות המצורעים נבנו על איים נידחים באמצע הים, וחלקם נבנו בדווקא בדרכים ראשיות כדי שהחולים יוכלו לבקש נדבות מההולכים והשבים.

ישנם היסטוריונים שטוענים שהתנאים במושבו המצורעים היו נוחים ביותר, עקב הרחמים הרבים אליהם זכו מהאנשים הבריאים שבחוץ, והיו אף מקרים שאנשים בריאים נדבקו מרצונם החופשי במחלה הנוראה כדי להתקבל למושבת המצורעים בעלת התנאים הטובים! (בהקשר לכך, בראיון לאחד מכלי התקשורת התראיינה חולת קורונה הנמצאת במלון בתל אביב בבידוד, החולה כנראה אופטימית, וסיפרה על הנוף המרהיב הנשקף מחלונה... ובתגובה שאלה אותה השדרנית האם היא באמת חולה, או משחקת את עצמה...)

גם במדבר יהודה נתגלו שרידים של 'עקבות צרעת' בשלדי נזירים שחיו במקום לפני 1500 שנה מדהימה סברתו של החוקר זאב ארליך (ז'בו) הסובר שנוצרים אלו אשר מאמינים בתנ"ך[4] שלחו את המצורעים למדבר יהודה הרחוק מהעיר, ולמדו כך מהפסוק: "כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, יִטְמָא--טָמֵא הוּא: בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ"[5]. וכן: "צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב; וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ"[6]. גם בהרצליה היה מושבת מצורעים בתקופה זו, החוקר ז'אבו מצא כתובת עתיקה במבנה עתיק, בה חקוקה כתובת: "תרחם נא הממלכה על הצנועים ועל האומללים ועל החולים שבבית זה"[7].

אחד האנשים המפורסמים שמת ממחלה זו, היה 'בלדווין הרביעי' מלך ירושלים המכונה בשל זה: "המלך המצורע", אשר היה מלך ירושלים בשנים 1185-1174.

• • •

לפני 140 שנים, בירושלים העתיקה, היה מושבת מצורעים בסמוך לשער ציון. קהילת המצורעים התגוררו שם בבקתות עלובות. בשנת 1846 תיאר ביומנו את מושבת המצורעים הרופא טיטוס טובלר.

"מספר המצורעים היה כשלושים... גרים ביחד מוסלמים ונוצרים... והחיים הדתיים נעלמו לגמרי בבדידותם... כל מה שנחוץ למחייתם הם מקבלים על ידי קיבוץ נדבות בעיר...".

עשרות שנים אחר כך, בימי המנדט הבריטי, הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין הלך במסירות נפש לבקר את המצורעים ולא חשש על חייו, והמדובר על אנשים אומללים שבני משפחותיהם לא ביקרו אותם. בית המצורעים אליו הלך רבי אריה לוין היה בעיר העתיקה בירושלים, היכן שהיום עומד מגרש החניה של הרובע היהודי, הוא דאג להם לרוחניות ולגשמיות אוכל כשר ומנין ושאר אביזרי דת, וכן לפינוקים מכתבים מהבית ואוכל טעים ומזין.

על אישיותו הנדירה, והלב הרחב בה זכה ר' אריה, מסופר שבעת חתונתו עם אשתו הרבנית צפורה חנה, שניהם היו עניים מרודים ולא היה להם כסף לקנות האחד לשני מתנות כנהוג אצל כל חתן וכלה, או אז הציע ר' אריה לתת זה לזו את "מתנת הוויתור".

גדלותו של ר' אריה הגיע אף לראי"ה קוק, ובמענה לשאלה "מדוע הוא אוהב כל כך את רבי אריה לוין?", השיב הראי"ה: "זה כעשרים שנה שרבי אריה נכנס ויוצא בביתי. מעולם לא שמעתי מפיו מילה אחת בשבחי, או מילה אחת בגנותם של אחרים".

יום אחד בדרכו לתפילה סמוך לכותל, שמע ר' אריה לוין אישה ממררת בבכי. הוא ניסה להרגיעה ושאל אותה לפשר בכייה? היא אמרה לו שבנה החולה מצוי בבית החולים למצורעים בשכונת טלביה ('בית הַנסֶן') ואין היא מעזה לילך לבקרו. ר' אריה שם את נפשו בכפו, וביקר את הבן, ושאר החולים אמרו לו שזו פעם ראשונה שמישהו מבקר אותם! מאז עשה לו מנהג לבקר את החולים, נושא איתו אוכל כשר מעשה ידי אשתו.

בבית החולים שהו חולים יהודים בודדים, שטופלו בידי אחיות נוצריות. ר' אריה לא חשש מסכנת ההידבקות מפני ש"שלוחי מצווה אינם ניזוקים". הוא לא נתן להם יד, אבל שוחח איתם, התפלל איתם בערבי שבת, קרא להם את פרשת השבוע ובראש השנה זיכה את החולים בשמיעת קול השופר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

המצורעים אמרו לו: "אתה יודע, כל פעם שאתה בא אלינו זה כאילו היתה זו פעם האחרונה, מפני שאנחנו מחכים פה למלאך המות, כי חזקה על הבית הזה שכל הבא בשעריו - חי לא יצא מכאן...".

סיפר הראשל"צ הרב מרדכי אליהו, ביום שישי הגעתי להזמין את רבי אריה לקבל כיבוד של "כסא של אליהו" בברית בני שנערכה בשבת. ר' אריה סירב ואמר, שיש בשבת בבוקר מסלול קבוע לערוך קידוש לאסירים ואח"כ למצורעים, ולכן אינו יכול להשתתף בברית על חשבונם.

בפרק הבא, רב האסירים והמצורעים סובל מהקנאים.

[1] במדבר י"ב י'.

[2] במדבר י"ב א.

[3] שם שם ט"ו

[4] הרמב"ם סובר שהנוצרים הגיעו לחזק את אמונת התנ"ך בקרב עובדי אלילים, והמוסלמים הגיעו לחזק את אמונת האל אחד, וכך דבריו: "וכל הדברים האלה של אותו האיש, (יש"ו) ושל זה הישמעאלי (מוחמד) שעמד אחריו, אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את השם ביחד... ונתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי תורה ומדברי מצוות  ופורטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה" (הלכות מלכים פי"א ה"ד)

[5] ויקרא יג, מ"ו

[6] במדבר ה, ב'

[7] מוסף 'שבת' של מקור ראשון על פרשת מצורע, 21.4.07.

 

  • ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com