אאא

אחד השירים הכי מזוהים עם פסח, הוא השיר 'חַד גַּדְיָא', אשר מתאר את כוחו וגבורתו של הקב"ה שממית את החלשים ממנו, כיון שהוא השולט בעולמינו.

"וַאֲתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאָךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא".

אנו נתהה על מקורו של השיר?

על פי ספר 'אוצר דינים ומנהגים' לרי"ד אייזענשטיין[1]  השיר, חובר כדי לרתק את הילדים שיישארו ערים עד סוף הסדר.

להבדיל גם אצל אומות העולם בחגותיהם ישנם פזמונים כאלו לצורך זה. למעשה 'חד גדיא' הודפס לראשונה לפני 430 שנים בפראג.

גדולי ישראל בכל הדורות דרשו בשיר רמזים גדולים ועצומים.

הגאון רבי יהונתן איבשיץ דרש שהגדי מרומז לישראל, האב הוא הקב"ה, ושני זוזים הם משה ואהרון. היעב"ץ בר פלוגתו ביאר בשיטה אחרת: חד גדיא הוא הנשמה שמגיעה מעולם המלאכים, והיא באה אל החומר בעל התאוה שהוא הכלב וכו'. הגר"א ביאר שהגדיים רומזים לשני גדיי העיזים שהביא יעקב לאביו בליל הסדר, ועוד רבים ביארו הסברים נפלאים, למעשה השיר הוקדש ביותר, והחיד"א נידה את מי שגיחך על הפזמון, והטעים את דבריו שפיוטי אשכנז, הם מיוסדים על חכמה אמיתית.[2]

מרתק לדעת שמובא[3] מאת האדמו"ר רבי שלמה טברסקי מהורניסטייפול זצ"ל מנהג ייחודי ביותר, והוא שלאחר השיר 'חד גדיא' היו שרים את שיר הילדים המפורסם: 'רוח, רוח, רוח, רוח, מן העץ נפל תפוח. הוא נפל מראש העץ, הוא נפל והתפוצץ. חבל חבל חבל, על התפוח שנפל, שנפל מראש העץ, שנפל והתפוצץ'".

ובהערה ס"ב העיר המהדיר: "מי יעמוד בסוד קדושים? אך לפי פשוטו יש לומר דהשיר מקונן על גלות ישראל שנמשלו לתפוח, כדאיתא ב[מסכת] שבת (פח ע"א), ונפלו מאגרא רמה לבירא עמיקתא".

נראה, שהרבי מהורניסטייפול זי"ע נהג כגדולי ישראל שקדמו לו, ולקח שיר ילדים פשוט ורמז בו רמזין גדולים ונשגבים.

• • • 

נעבור לעוד שיר ילדים מפורסם.

יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ,

לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן,

לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם,

וְזָנָב לוֹ קָטָן.

 

יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם –

קַרְנַיִם לִנְגֹּחַ;

יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִם

לִבְעֹט וְלִבְרֹחַ.

 

אֵין מַזִּיק כָּמוֹהוּ;

לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן;

בְּעֵדֶר הַצֹּאן הוּא

גַּם רֹאשׁ וְגַם רִאשׁוֹן.

 

יֵשׁ עֵז לוֹ – זוּגָתוֹ,

הִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה;

אַךְ חָלָב הִיא נוֹתְנָה

כָּל יוֹם קַנְקַן מָלֵא.

 

לַתַּיִשׁ, לָעֵז

בֵּן קָטָן – גְּדִי.

יָפֶה הוּא וְחָבִיב,

אוֹתוֹ אוֹהֵב אֲנִי.

בפורום אוצר החכמה ציטטו מעשה מופלא על אדמור"י בית סלונים זי"ע: "חסידי סלונים מספרים שרבי אברהם וינברג השני מסלונים (1884-1933, המכונה "הבית אברהם", על שם ספרו) ביקר בארץ בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא שמע את החלוצים שרים 'יש לנו תיש'.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הוא לא ידע כי מקורו של הלחן במזרח אירופה, אך התלהב מאד מהשיר והחליט "להעלות אותו לקדושה" (דהיינו לאמץ את השיר כניגון חסידי לכל דבר), וכשחזר לברנוביץ', עיר מגוריו, החל לשיר את הלחן הזה בטישים (התכנסויות חסידיות) שערך. כעבור שנים אחדות, תלמידו וממשיכו באדמו"רות רבי שלום נח ברזובסקי (1911-2000, בעל ה"נתיבות שלום") עלה לארץ והתיישב בטבריה, שהייתה באותם ימים מרכז חסידי סלונים בארץ ישראל.

החסידים בטבריה ביקשו ממנו לשיר ניגון שה"בית אברהם" נהג לשיר, והוא, בלי להכיר את גלגולי השיר, זימר לפניהם את הניגון של "יש לנו תיש". החסידים הטבריינים (שהיו ידועים במזגם המיוחד) לא יכלו להתאפק - והחלו לצחוק."

נראה שחסידי טבריה אינם ירדו לדעתו הקדושה של האדמו"ר ובטוחני שהרבי גילה סודות גדולים ונשגבים בשיר 'יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ'[4].


[1] אשר התבסס על מאות ספרי רבותינו ראשונים ואחרונים, ועל חלק מספרי המחבר ז"ל הובאה הסכמה של הרידב"ז ועוד גדולי דודו.

[2] "חיים שאל" (ח"א סימן כ"א)

[3] ספר מלכות שלמה תשע"ו עמוד רי"ז

[4] לא סמכתי על פורום 'אוצר החכמה,' ובררתי את המעשיה הנפלאה אצל ידידי מזקני חסידי סלונים הבקיא בהיסטוריה של החסידות, וענה לי בהאי לישנא: "סיפור ידוע, כמובן שמי שכתב את זה עשה את זה דרמטי יותר ממה שזה היה. בקיצור: הוא היה פה בארץ עבר ליד גן ילדים, שמע אותם שרים את זה, התלהב מאוד מהניגון הזה, ושר את זה על שיר 'איש חסיד היה' שסלונים נוהגים לשיר מוצאי שבת, וזה הניגון שהוא הביא מארץ ישראל לגולה. כשהנתיבות שלום כשהגיע לארץ ישראל, וישב במוצאי שבת הוא התחיל בשיר הזה, כי הוא ידע שהשיר מגיע לארץ ישראל, כי הוא הבין שהם מכירים את זה. ויש גם גירסה שזה היה על השיר 'לכובע שלי שלוש פינות', אבל הגירסה היותר מפורסמת היא על התיש, ועד היום בסלונים בפורים שרים את 'איש חסיד היה' בלחן של 'יש לנו תיש'".

  • ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com