אאא

'זמן קיץ' מתחיל ביום חמישי, וראשי הישיבות שוברים את ראשם מה לעשות עם ה'זמן' וה'קורונה'. שאלת השאלות: האם יתכן שכל ישיבה תיכנס להסגר למשך חודשיים, וכך משרד הבריאות יתן אישור לפתיחת ה'זמן'?

נעזור להם בהתלבטות עם סיפור היסטורי מרתק מ'זמן קיץ' תקס"ג (1813). לארץ ישראל עלו קבוצת תלמידי הגר"א המכונים 'פְּרוּשׁים', הם ייסדו את קהילתם בצפת, אולם מגיפה קשה הכתה בהם.

מזעזע לדעת שמתוך 511 חברים בקהילה נותרו 71 בלבד.

המילה 'בידוד' עוד לא הומצאה אז, אבל היה ברור להם שיש להתרחק מצפת הנגועה במחלות. וכך, 71 הניצולים נמלטו לירושלים והתחבאו במערת צדקיהו[1] הסמוכה לשער שכם, אולם צרותיהם לא הסתיימו, וחלקם נדבקו במגיפה.

בין החולים היה בנו של ר' סעדיה מִשְׁקְלוֹב אשר עליו מסופר סיפור מבהיל! הוא יצא מן המערה, הלך לכותל המערבי והתפלל שהקב"ה יחליף אותו בבנו. ואכן, ר' נתן נטע החלים ואביו ר' סעדיה חלה ומת. לפני 10 שנים מצאו בהר הזיתים את מצבת קברו של ר' סעדיה, מצמרר להתפלל על קברו של צדיק שהקריב את חייו לבנו.

• • •

המגיפה הכתה גם בגאון רבי ישראל מִשְׁקְלוֹב, שאיבד ארבעה מילדיו וקיבל את הבשׂורה ששני הוריו נפטרו במגיפה בצפת.

מתגוננים מ'קורונה' (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מתגוננים מ'קורונה' (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

ר' ישראל משקלוב לא התייאש מהרחמים, הוא התיישב לצד המיטה שעליה שכבה הבת הקטנה שיינדל, האחרונה ששרדה מכל משפחתו, וזעק לה', שאם ישמע הקב"ה את תפילתו ויעצור את המגיפה הוא מתחייב לכתוב ספר הלכות ארץ ישראל, שלמד מפי רבו הגאון מווילנה, ואכן עם ישראל זכה לספר 'פאת השולחן' שכולו מדבר על הלכות ארץ ישראל.

אולם לא היה זה סוף לצרותיהם. 13 שנים בלבד לאחר המגיפה שגדעה שלושת רבעי קהילה, התרגשה עליהם עוד מגיפה קשה, אולם ממנה, בשינוי מהמגיפה הראשונה, קהילת הפרושים ניצלו כיון ששהו בבידוד, לעומת החסידים והספרדים שלא ניצלו ממנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

תוצאת הבידוד: מקרב הליטאים נפטרו רק עשרה - לעומת שש מאות חסידים וספרדים שנפטרו מהמגיפה!

מעיד ר' ישראל משקלוב[2]: "במוצאי שנת תקפ"ו (1826) ארעה מגיפה גדולה, וכמאמר חז"ל "דבר בעיר, כנס רגליך וסגור דלתיך בעדיך" הזהרתי את כולם שלא יצאו החוצה, והשגתי הלוואות לכל אנשי הכולל, את העניים שלא היה להם היכן להיות בהסגר, שלחתי אותם לפקיעין, ואכן ברוך ה' זכיתי להציל נפשות, ובכולל שלנו הפרושים נהרגו רק עשרה איש, או שנים עשרה שלא שמעו לאזהרתי וכל השאר ניצלו! ואילו בכולל של החסידים והספרדים נהרגו ה"י שש מאות נפש!".

חסידים ושוטרים, בירושלים (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
חסידים ושוטרים, בירושלים (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
הגדלה

נסיים בהצעה לראשי הישיבות שליט"א, שינהגו כמו 'מרא דארעא דישראל'[3]  רבי ישראל משקלוב ויפתחו את זמן קיץ בבידוד בתוך הישיבה, וכעדותו של רבי ישראל משקלוב, כולם נשארו בחיים.

[1] ד"ר אייל דוידסון סברו מיקום המערה היה שונה, כיון שבימים אלו טרם גילו את המערה הנ"ל

[2] מתוך 'פנקס צפת' שכתב הר''י משקלוב והעתיק הסופר 'פרומקין' לספרו 'תולדות חכמי ירושלים'

[3] כך כינה החת"ם סופר את רבי ישראל משקלוב

  • ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
    לפרטים נוספים נא לפנות: [email protected]