אאא

היום, י"ט באייר, לפני 72 שנים נשבה שריד מקדשנו והרובע היהודי אוכלס בידי זרים, כוחות ירדנים פלשו לעיר העתיקה בירושלים, ועם ישראל כולו נחרד למשמע הבשורה המרה.

המדינה כבר קמה, אבל העיר העתיקה נפלה לירדנים והלב נשאר רחוק, העיר העתיקה והמקומות הקדושים. לא בידנו.

חודשים רבים עמדו ארגוני המחתרות יד ביד ונלחמו בחירוף נפש נגד הכוחות המוסלמים הפולשים שאיימו לכלות להרוג ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים של העם היהודי, ולגמור את מלאכתו של היטלר בשואה הנוראה.

• • •

כרוז מאת מרן רבי צבי פסח פארנק על יום אבל לרגל 30 יום לחורבת העיר העתיקה ונסיגת כוחות צה''ל לטובת צבא ירדן (באדיבות יחיאל גולדהבר)
כרוז מאת מרן רבי צבי פסח פארנק על יום אבל לרגל 30 יום לחורבן העיר העתיקה ונסיגת כוחות צה"ל לטובת צבא ירדן (באדיבות יחיאל גולדהבר)

לא נוכל להזכיר כל לוחם ולוחם, כתבנו פה בהרחבה ביום הזיכרון על גדוד בני הישיבות שלחם למען המקומות הקדושים, על רב סרן דוד אייזין מחסידות קרלין שהיה אחד ממפקדי העיר העתיקה, על החייל החרדי נחמיה קפיץ (קעפשטש) שהונצח בספר 'ימי נחמיה' ויש עוד רבים.

אחד מאותם מופלאים היה לא אחר מאשר הגה"צ רבי שמאי גינצבורג, נאמן ביתו של האדמו"ר מגור ה'אמרי אמת' זיע"א אשר היה אחד מראשי גדוד טוביה החרדי שלחמו בימי מלחמת תש"ח.

כיכר בירושלים ע''ש הגדוד החרדי 'גדוד טוביה' (צילום: אמנון נבו)
כיכר בירושלים ע"ש הגדוד החרדי 'גדוד טוביה' (צילום: אמנון נבו)

מזיכרונותיו אנו למדים על התקופה הקשה: "מילאתי את כל התפקידים שהוטלו עלי ובצעתי הרבה פעולות חשובות ומסוכנות, מרן האמרי אמת זצ"ל אמר לי: 'בטרם תלך לפעולה תודיע לי על כך - ולא תהיה לך שום עוגמת נפש', ואמנם כן, לא חששתי ולא נרתעתי אפילו כאשר מסביבי שרקו הכדורים".

לימים סיפר שבגלל הברכה של האדמו"ר הוא הלך לקרבות הכי מסוכנים כיון שסמך על הברכה שב"ה לא שבה ריקם. 

סיפור מבהיל על חייל צ'חי בן למשפחה מתבוללת שעלה לאץ הקודש, ונדהם לראות מפקד אשר לבוש ב"הויזן זאקן"... לימים הוא חזר בתשובה והתארח עם בני משפחתו בביתו של ר' שמאי.

דיוקנו של הרב שמאי גינצבורג (מתוך הספר 'הגאון החסיד' על חייו של הרב שמאי גינצבורג)
דיוקנו של הרב שמאי גינצבורג (מתוך הספר 'הגאון החסיד' על חייו של הרב שמאי גינצבורג)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

סיפור מרתק מספר הרב שמאי: היה זה בפרוץ הקרבות, וצה"ל היה זקוק לטנקים בדחיפות, מה עשו? חיכו לשיירת טנקים ירדנים שתגיע לשכונת סנהדריה היהודית, או אז הורה ר' שמאי לתת לארבעת הטנקים הראשונה להתקדם ללא הפרעה.

לאחר שהתקדמו ארבעה טנקים, הורה ר' שמאי לזרוק בקבוק תבערה על הטנק החמישי שהתפוצץ מיד, והחיילים ברחו בחזרה לירדן. ראו החיילים של ארבעה הטנקים הראשונים את אשר ארע וברחו גם הם לירדן... וכך קיבל צה"ל ארבעה טנקים בזכותו של ר' שמאי גינצבורג.

 

פועל ערבי ברובע היהודי, 1978 (צילום: MILNER MOSHE, לע''מ)
פועל ערבי ברובע היהודי, 1978 (צילום: MILNER MOSHE, לע"מ)

 

לימים דאג ר' שמאי לכל חיילי גדוד טוביה החרדים, שהמדינה תכיר בשירותם וילדיהם ונכדיהם יקבלו תגמול ראוי ככל יוצאי צבא.

- יש"כ לידידי יהושע לביא ויחיאל גולדהבר על המקורות בכתבה זו

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון ועורך תורני, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם
    לפרטים נוספים נא לפנות: [email protected]