אאא

הפעם הראשונה שהיתה לי התלבטות האם לפרסם תמונה - זה היה בהדלקה ההמונית, בל"ג בעומר, בשכונת בתי אונגרין הירושלמית.

כצלם, ראיתי שם תמונה מדהימה, שלא רואים ביום יום. הצבעים, האנשים, הכל, תמונה שכל צלם יתקשה לפספס.

הרבה תמונות יפות יצאו לי משם, אך בעוד אני מתלבט איזו תמונה לפרסם, התגנבה בראשי מחשבה נוספת: האם אני בכלל רוצה לפרסם את זה?!

מצד אחד, הבנתי שהתמונות הללו יגררו ביקורת על כך שאני בעצם מפרסם אנשים שמפרים את ההנחיות הבריאותיות, ומצד שני, בתור צלם - זה פריים מדהים, ומה שאותי מעניין זו התמונה.

מעמד ההדלקה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
מעמד ההדלקה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

בסופו של דבר, ולאחר שגם בשכונה שמעתי קולות לכאן ולכאן, חלק צידדו בפרסום ואחרים העדיפו שלא, חשבתי והחלטתי שלא מעניין אותי מה יגידו, ופרסמתי את התמונות.

במשך שבועיים ישבתי והמתנתי בדריכות. "זו תהיה התמונה של הגל השני", הבטיחו לי רבים.

חששתי שהם צודקים, לא בגלל התמונה אלא בגלל האנשים שם, ופה ושם אכן נפוצו שמועות שיש כמה חולים בשכונה - אך עד מהרה התברר שזה לא נכון, ובחסדי שמים מהאירוע ההמוני איש לא חלה.

ואז, אחרי שבועיים, חשבתי לעצמי: מה הייתי מרגיש עכשיו - אם לא הייתי מפרסם את התמונה?!