אאא

שמחה מהולה בעצב, במעמד החלאקה לילד משה, שאביו, ר' יודי דוקס, שליח חב"ד, נאלץ להיעדר לאור העובדה שהוא שוכב כבר שלושה חודשים בבית החולים, לאחר שחלה בנגיף הקורונה.

הרעייה והאמא, שרה דוקס, הגיעה עם ילדיה לציונו של הרבי מליובאוויטש לעריכת החלאקה, ולתפילה לרפואת בעלה, בעלה, מנהל JNET שע"י המרכז לעניני חינוך, השליח הרב חיים שניאור זלמן יהודה בן הינדא יוכבד בתוך שאר חולי ישראל.

באתר COL, הביאו פוסט מרגש ומחזק באמונה, שכתבו שרה אחרי החלאקה לבנה משה - כאמור, ללא השתתפות בעלה החולה בקורונה:

"היום היה יום מאוד מיוחד, יפה ומרגש למשפחה שלנו. הילד הצעיר שלנו משה בן ה-3 כנהוג הסתפר בפעם הראשונה והתחיל ללבוש 'ירלמוקה' (כיפה באידיש) וציצית".

"נשבר לי הלב שבעלי לא היה פה חוגג איתנו את ציון הדרך הזה. הוא פספס כל כך הרבה חגים וחגיגות בחודשים האחרונים שהיה בבית הרפואה במצב קריטי מאוד. היינו חייבים לעשות פסח בלעדיו, יום הולדת ה- 12 של ברוך, ל"ג בעומר, שבועות, ועכשיו יום הולדת 3 למשה - החלאקה. תמיד אמרתי לעצמי, ′′הוא יהיה פה והוא יבוא. בפעם הבאה, וכו'". אבל הימים המיוחדים האלה באו והלכו, ויודי עדיין לא בבית".

 חסיד חב"ד שחלה בקורונה וניצל - בראיון (צילום: אוריה לוסקי)

"יודי לימד אותי להיות יותר רגישה למילים שליליות. מאוד קל לי להגיד "זה לא אמור להיות ככה". אני צריכה את בעלי בבית עכשיו, בבריאות שלמה, חווה בלאגן נורמלי עם 6 ילדים יפים, אנרגטיים ומלאי שמחת חיים. הילדים שלנו צריכים להיות איתנו, לעזור להם, לחנך אותם, לאהוב אותם. אבל, אם הקב"ה כבר היה רוצה את יודי בבית, הוא היה בבית. "מה היה קורה אילו" - לא אמור לגרום לנו להילחם עם המציאות שלנו, מה שעלול להשאיר אותנו מרירים ועם טינה".

"העובדה היא, שזה צריך להיות ככה, אחרת הקב"ה לא היה נותן לזה לקרות! הצעד הראשון הוא לקבל שזו המציאות וזה מה שנועד להיות. קבלה, לא אומרת שאנחנו צריכים לאהוב את זה או להיות בסדר עם זה, זה רק אומר שאנחנו לא רבים עם המציאות. ברגע שאנחנו מקבלים את העובדה שזו המציאות שלנו, לא משנה כמה היא כואבת, הצעד הבא הוא אסטרטגיה - מנסים למצוא דרכים לשנות את המציאות שלנו: ′′זה מה שקורה עכשיו, ולמרות שאני לא אוהב את זה בכלל".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"זה מה שאמור לקרות ברגע זה, אחרת הקב"ה לא היה מאפשר לזה לקרות. אני אמור לעבור את זה משום מה, אבל עכשיו להתקדם, מה אני יכול לעשות בקשר לזה? איך אני יכול לשנות את זה?" הגישה הזו מכניסה אותנו עכשיו בתפקיד אקטיבי במקום להישאר תקועים ושליליים. לא יודעת למה יודי והמשפחה שלנו צריכים לעבור את זה, אבל אני כן יודעת ומקבלת את זה שאלוקים רצה דווקא שזה יקרה ככה ושיש לזה מטרה וסיבה טובה גם אם אנחנו לא יכולים לראות את זה".

"אני, בעזרתכם, עשיתי כמיטב יכולתי כדי לוודא שיודי מקבל את הטיפול הטוב ביותר שאפשר, פיזית, רוחנית, רגשית, ונפשית. וזה לא יפסיק עד שיודי יחזור הביתה ויחלים לגמרי! לא הייתי יכולה לעשות את כל זה בלעדיכם, כי שמרתם אותי חזק כל הדרך בכל כך הרבה דרכים שונות!".

 (צילום: באדיבות אתר חב''ד און ליין)
(צילום: באדיבות אתר חב"ד און ליין)
הגדלה

"יודי יגלה בקרוב שמשפחתו גדלה באלפים. הוא אולי לא הצליח להיות עם משפחתו פיזית במשך כל החגים, החגיגות ואבני הדרך האלה, אבל אני יודעת שהוא יהיה כל כך מנחם לדעת שאתם, המשפחה המורחבת שלנו הייתם שם איתנו כל הזמן הזה, חוגגים האירועים המיוחדים האלה ביחד".

"תודה מיוחדת לכל המעורבים שעזרו להפוך את השמחה הזו למדהימה ובלתי נשכחת למשה ומשפחתנו! איזו מתנה מדהימה נתתם לנו! שחיים שניאור זלמן יהודה בן הינדה יוכבד יחזור אלינו באנרגיה מחודשת ובריאות שלמה, ושנחגוג את השיבה הביתה יחד כמשפחה אחת ענקית בקרוב מאוד!".