אאא

אחד המסלולים המבוקשים ביותר על ידי קהל מטיילי, הוא רכס "עין לבן - עמק רפאים", בשל יופיו של העמק, יש שמגדירים את האזור לא פחות מ"חוף הים הירושלמי".

שנים רבות אני מטייל במקום עם קבוצות שונות, וניתן לקבוע בוודאות שאין ילד או ילדה מירושלים, בני ברק, בית שמש, ביתר ומודיעין עילית, שלא ביקר/ה במקום בטיול השנתי.

מה יש שם אתם שואלים? הכל, מעיינות מקסימים, מערות, צמחיה פורחת, מלחמותיו של דוד המלך, ומעל הכל, תעלומה מסתורית בת אלפי שנים [!].

 (צילום: דבורה פ.)
(צילום: דבורה פ.)
הגדלה
 (צילום: דבורה פ.)
(צילום: דבורה פ.)
הגדלה

 • • •

כשאנו עומדים ברכס עין לבן, אנו מביטים על העמק הגדול מתחתינו שבו מגיעה הרכבת לירושלים, שמו: "עמק רפאים", גם הנחל הזורם בו מכונה "נחל רפאים", כמובן שהכל מתחיל מספר הספרים התנ"ך, שהשם רפאים מופיע בו לא פחות מ- 19 פעמים [!]

לא במקרה בעמק רפאים בשנת תרנ"ב (1892) נסללה הרכבת לירושלים, לאורך אלפי שנים, נחל רפאים היווה את הדרך הראשית לעיר הקודש ירושלים. בעמק זה נלחמו הפלשתים בדוד המלך, ישעיהו הנביא מלמד מוסר את עם ישראל דרך קרקעות "עמק רפאים": "וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים"[1], מסתבר שבעמק התגוררו עם "הרפאים" שאבותינו נלחמו כנגדם, וכנגד החתי והפרזי.

 (צילום: פנחס אברמוביץ')
(צילום: פנחס אברמוביץ')

מרתק במיוחד שלט מעינות תלם שמדבר על עם הרפאים בו מובא פירוש רש"י הקדוש על "רפאים": לשון רפיון וחולשה, פירושו של רש"י נכתב גם בשפה הערבית  راسي  שפרושו בערבית מדוברת "ראשי"... מהדברים שאפשר למצוא רק בישראל.

 (צילום: פנחס אברמוביץ')
(צילום: פנחס אברמוביץ')

 • • • 

באזור רכס לבן ישנם 19 רוג'ומים מסתורים ועתיקים ביותר. רוג'ום הוא תל עפר ואבנים שבמשך שנים רבות חוקרים רבים לא מצאו את ידיהם ורגליהם לשם מה הוא שימש, חלקם במשך השנים פורקו, בלי שימת לב על ערכם.

כבר לפני כ-100 שנים ביקר במקום הארכיאולוג ויליאם פוקסוול אולברייט וניסה לחקור את מטרת הרוג'ומים, מענין ביותר שישנם הסוברים שהרוג'ומים שימשו לשריפת הבגדים של המלכים, שכידוע ישנו דין לשרוף את חפציהם לאחר פטירתם[2].

צבי ארצישראלי ב'עין לבן' (צילום: אלעד בן כנען)
צבי ארצישראלי ב'עין לבן' (צילום: אלעד בן כנען)
הגדלה
צבי ארצישראלי ב'עין לבן' (צילום: אלעד בן כנען)
צבי ארצישראלי ב'עין לבן' (צילום: אלעד בן כנען)

את שריפת בגדי המלכים, כבר ירמיהו הנביא מתאר: "בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ וְהוֹי אָדוֹן יִסְפְּדוּ לָךְ כִּי דָבָר אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם יְהוָה"[3], על אסא המלך מתואר: "וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה וַיִּשְׂרְפוּ לוֹ שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד"[4]' על יהורם המלך נאמר כי בניגוד לאבותיו לא שרפו את בגדיו: "וַיָּמָת, בְּתַחֲלֻאִים רָעִים; וְלֹא-עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה, כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו".[5]

עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)

מענין עוד יותר סברתו של ר' יהודה אליצור שטען שהמדובר במזבחות חליפים שנבנו בתקופתו של מנשה הרשע, שהחטיא את עם ישראל ובבית המקדש הקריב עבודה זרה, כמובא: "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל.. וּבָנָה מִזְבְּחֹת בְּבֵית... וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר ה'"[6].

עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)

מסתבר שהיו ירושלמים צדיקים שלחמו בעבודה הזרה שמילאה את ירושלים, והתנגדו לפועליו של המלך מנשה ובחרו בעבודת ה', אלה הרחיקו אל מחוץ לעיר אל רכס לבן ועמק רפאים סביב ירושלים ושם בנו במות לעבודת ה' ושם הקריבו קורבנות.

 (צילום: דבורה פ.)
(צילום: דבורה פ.)

מי כיסה את אותם המזבחות? ר' יהודה אליצור טוען שכאשר המלך הצדיק יֹאשִׁיָּהוּ בן אמון נכדו של מנשה ביער וניתץ מירושלים את עבודת האלילים שהתרבתה בימי אביו וסבו, את במות הרגמים ששימשו לעבודת ה' לא רצה יאשיהו לשרוף, למרות שהיה איסור בהקמת מזבחות מלבד מזבח ה' בבית המקדש. יאשיהו בחר לגנוז אותם על ידי כיסויים בערמות גבוהות של עפר ואבנים, וכך  יצאו במות הרגמים מכלל שימוש.

עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
הגדלה
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)

(ישר כח לר' פנחס אברמוביץ על העזרה בליקוט המקורות)

• • •

אך לצערנו, את כל השפע והיופי הזה, יש מי שחושב להרוס תמורת בנייני נדל"ן.

בתאריך ג' בתמוז צפויה לשבת ועדת הערר הארצית, על מנת לדון בתוכנית הבנייה המכונה "רכס לבן", תוכנית שאושרה בשנת 2019 (תשע"ט) על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז בירושלים, למרות ההתנגדויות.

התכנית כוללת הקמת שכונת מגורים למעמד בינוני-גבוה לציבור הכללי (כנראה חילונית ברובה) בהיקף של כ-5,250 יחידות דיור, מלונאות, שטחים ציבוריים, תעסוקה ומסחר וחניון "חנה וסע". הבנייה מתוכננת בשולי העיר הדרום מערביים, למרגלות מושב אורה – שטח שכיום מיוער ברובו ונמצא מעל מעיין "עין לבן".

שטח זה נחשב לחלק מהמקומות האחרונים בעיר ובסביבתה שיש בו שטח טבעי רחב, והוא מהווה גם "מסדרון אקולוגי" לצבאים החיים באזור ירושלים שמצויים בסכנת הכחדה ומצמצום שטח מחייתם. בשטח זה יש גם עתיקות ושרידים לחקלאות עתיקה מתקופות שונות.

עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)

בעקבות התקרבות מועד הדיון, התעוררה מחדש המחאה נגד התוכנית, שתפגע בטבע ממערב לירושלים ובאיכות החיים של כל הירושלמים שמטיילים בשטחים אלו. תומכי התוכנית טוענים שישנו מחסור חמור בדיור בירושלים, ושרק בנייה בשטחים פתוחים תוכל לפתור את המצוקה, למרות שישנם שטחים פתוחים עם פחות רגישות סביבתית וחשיבות לתושבי ירושלים ולמטיילים בה (לדוגמא בנייה בגבעת המטוס בהיקף של 3,580 יח"ד).

הערכה היא כי תוכנית הבנייה הזו תהיה הראשונה ברצף של תוכניות לבנייה בהרי ירושלים (בדומה לתוכנית ספדי) כאשר התוכנית הבאה שכבר מתחילה להיות מקודמת תבנה בשטח שמעל מעיין "עין איתמר" ("עין אל-בלד") שמתמלא במטיילים מדי שבוע ומעיינות האחרים באזור (עין איתמר עליון ותיכון). הבנייה צפויה לייבש את המעיינות מפני שהמים שמגיעים אל המעיינות באים מגשם שיורד על השטח מעליהם.

עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
הגדלה
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)
עין לבן (צילום: אלעד בן כנען)

השכונה החדשה (בשונה מהתחדשות עירונית בתוך העיר) תצטרך לכלול גם בנייה של תשתיות חדשות לשכונה - דבר שיגביר מאד את העלות – וגם תרחיב את ירושלים בלי צורך מה שיסרבל את התחבורה בעיר.

מחקר מכון מילקן 2014 (תשע''ד)
מחקר מכון מילקן 2014 (תשע"ד)

כסף זה, טוענים המתנגדים, יכול ללכת לפיתוח שכונות אחרות ולהתחדשות עירונית ותחבורה יעילה, במקום שכונה חדשה. ירושלים אינה בנויה בצורה שמנצלת טוב את שטחה, כך שבבירת ישראל הצפיפות היא  7,186 תושבים לקמ"ר, לעומת פריז שבה יש מעל 20,00 תושבים לקמ"ר.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "משרד הבינוי והשיכון משקיע מאמצים ומשאבים רבים בפיתוח העיר ירושלים ומציאת פתרונות דיור לתושבי העיר. התכנית נידונה בכל מוסדות התכנון הרלוונטיים אושרה בוועדה המקומית ירושלים, בוועדה המחוזית וכן בוועדת ערר ועברה את כל שלבי האישור הדרושים, כולל אישור של המועצה הארצית לתכנון ובניה לשינוי לתמ"מ.

"בהתאם לתכנית האסטרטגית לדיור 2040 שאושרה בקבינט הדיור בשנת 2017 מחוז ירושלים במשרד הבינוי והשיכון נדרש לתכנן 300,000 יח"ד חדשות בכדי לספק את צרכי הדיור הגדלים של העיר. תכנית רכס לבן היא חלק מהתכנית האסטרטגית, וביחד עם תכניות להתחדשות עירונית תוכל ירושלים לעמוד ביעד של התכנית האסטרטגית.

"תהליכי התחדשות עירונית הכוללים פינוי של תושבים רבים מבתיהם ובניית בתים חדשים במקומם הינם תהליכים ארוכים ומורכבים. תכניות כאלו מקודמות במוסדות התכנון אך מימושן יארך שנים רבות. הצמיחה הדמוגרפית וצרכי העיר הגדלים מחייבים גם אספקת דיור על קרקע פנויה, ורכס לבן הוא אחת השלוחות עליהן ניתן היה לספק מגורים. בכדי לחסוך בקרקע הועלתה צפיפות המגורים בצורה משמעותית, וניתנה התייחסות רבה לשטח הטבעי הסובב את השלוחה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

"בוצעה עבודת מחקר הידרולוגית למעיינות ולזרימת המים ובהתאם לזאת תוכננה השכונה. המתכננים מטעם משרד הבנוי והשיכון התייחסו לכל אורך התכנון להיבטים הטבעיים והנופיים של רכס לבן ושילבו את האיכותיות הללו בתכנון שלהם לרווחת התושבים שיגורו שם.

"בתכנית רכס לבן נקבע שהשטחים החשובים לשימור אקולוגי ישמרו וקיבלו מעמד של גן לאומי, יתרה מכך התכנית הרחיבה את שטח הגן הלאומי הקיים בכ100 דונם נוספים. כמו כן התכנית המוצעת שמה דגש על שמירת הגן הלאומי, ומאפשרת לרשות הטבע והגנים לאכוף את סמכותה בשטח הגן, כך שלא ניתן לקיים בשטח מסיבות ליליות, לא ניתן יהיה להפעיל אמצעי הגברה, שטח עמק רפאים יהיה פתוח לקהל ללא כל תשלום.

"השטחים המופרים לטובת מגורים מרוחקים מעמק רפאים צמודים למושב אורה במעלה רכס לבן עם טיילת המגדירה היטב את קצה העיר וקצה השכונה ממנה ניתן לרדת לעמק בהליכה בלבד".

תגובות הרשות להתחדשות עירונית לא התקבלה עד לשעת פרסום הכתבה.


[1] ישעיהו יז, ד-ה

[2] ראה בבלי סנהדרין נב ב, ע"ז יא א, וכן תוספתא סנהדרין פד סהב

[3] ירמיהו לד ה

[4] דברי הימים ב טז יד

[5] דברי הימים ב פרק כא יט

[6] מלכים ב' כ"א, ב-ז

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com