אאא

מעבר להשפעתו העצומה של האדמו"ר מליובוויטש זצ"ל על העולם היהודי בתחום החסידות והפצתה, הייתה לו השפעה עצומה על המוזיקה היהודית עם שורת ניגונים שלימד את חסידיו ובמהלך השנים רובם הפכו למוכרים במיוחד בכל תפוצות ישראל. 

לרוב נהג הרבי ללמד את השירים בשמחת תורה לפנות בוקר, אז היה נעמד על ספסל ושר את הניגון עד שידעו אותו החסידים בצורה מושלמת. 13 הניגונים (יש שמונים גם את "האדרת והאמונה' כניגון ה-14), שלימד הפכו לחביבים במיוחד על חסידי חב"ד והם מכנים אותם "ניגוני הרבי". 

בשנים האחרונות זכו הניגונים לביצועים רבים, כשהם יוצאים לגמרי מהגבולות החב"דיים במיוחד באמצעות פרויקט 'צמאה' המצליח בהפקתו המוזיקלית של נאור כרמי שהאלבום הראשון שלו הוקדש ברובו לניגונים אלו.

1. צמאה לך נפשי

זהו הניגון הראשון שלימד הרבי בשנת תשי"ד, בשבת פרשת קדושים, והוא הניגון גם שהכי מזוהה איתו, גם בשל הביצוע המוכר בו הרבי פוצח בשיר והחסידים מצטרפים אליו בעידודו בקטע השני.

הלחן מיוחס לאדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד והוא נחשב לניגון מכוון, שמעלתו בעולם החסידות גדולה מאד. לפי גרסאות אחרות, הרבי הלחין אותו בעצמו.

האזינו לביצוע של אביתר בנאי מתוך 'צמאה 1' המשולב בהקלטה של הרבי עצמו:

2. והיא שעמדה

את הלחן החב"די הנפוץ למילים מתוך הגדה של פסח, לימד הרבי את החסידים בשנת תשט"ו במהלך התוועדות ליל שני של פסח, אחר ליל הסדר. 

על פי הסיפור, ביקש הרבי מהחסידים לשיר את והיא שעמדה, הם שרו את המנגינה העממית המוכרת אך הרבי אמר כי התכוון למנגינה אחרת, לאחר שהחסידים לא הכירו את הלחן, לימד הרבי את השיר בעצמו.

האזינו לביצוע של שולי רנד מתוך 'צמאה 1':

3. דרכך אלוקינו 

על פי זקני חסידי חב"ד, בשמחת תורה תשט"ז, לפנות בוקר, רוב החסידים כבר היו בביתם אך ב-770 עדיין הייתה קבוצת בחורים קטנה שעוד לא סיימה את ההקפות. לפתע נפתחה הדלת והרבי הצטרף לנוכחים. 

לאחר מכן נעמד הרבי על ספסל ובידו בקבוק 'משקה'  ממנו חילק לכל אחד מן הנוכחים שהבטיח להוסיף בשנה הקרובה בלימוד החסידות. ואז החל הרבי ללמד את הנוכחים ניגון חסידי הלקוח מתפילת ליל יום כיפור.

על פי המסורת הלחן הוא אוקראיני-חב"די עתיק.

האזינו לביצוע של ישי ריבו לשיר מתוך 'צמאה 1":

4. אסדר לסעודתא

בשבת פרשת בלק תשט"ז, ציין הרבי במהלך התוועדות כי "למרות שמנהג חב"ד הוא שלא לשיר זמירות בסעודות שבת, הרי שרבינו הזקן הכניס פיוטים מסוימים לסידור התפילה שערך. ביניהם את הפיוט "אסדר לסעודתא" לסעודת השבת, פיוט שנכתב על-ידי האריז"ל. לפיוט זה חוברה מנגינה שמחה שמקורה בליטא ובאוקראינה", סיים הרבי והחל לשיר את הניגון.

האזינו לביצוע של מנדי חנין ואבי פיאמנטה מתוך אלבום ניגוני הרבי שהוציאו:

5. כי אנו עמך (א)

אחרי ניגון "דרכך אלוקינו" שכאמור לימד הרבי בליל שמחת תורה, בשנה שלאחריה, תשי"ז המתינו כבר קהל חסידים גדול לפנות בוקר בתקווה שהרבי שוב ילמד ניגון חדש ואכן הרבי פסע גם בליל שמחת תורה זה לבית הכנסת שב-770 ולימד את החסידים ניגון למילים מתוך תפילת יום הכיפורים: "כי אנו עמך ואתה אלוקינו; אנו בניך, ואתה אבינו".

מקור הלחן אינו ידוע והוא ככל הנראה ממקור חסידי עתיק.

האזינו לביצוע של הזמר והיוצר רועי לביא בהשראת 'צמאה':

6. צמאה לך נפשי 

זהו אחד השירים החב"דיים הנודעים ביותר, כזה שחדר כבר גם לחתונות ליטאיות בתכלית הליטאות. את השיר לימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשי"ח והוא מורכב מפסוק בתהילים לצד משפט באוקראינית "הוי כפרי טיפש! מה אתה עושה בשוק? אינך קונה, אינך מוכר, רק מסכסך." 

הכפרי זה הוא יצר הרע, הסביר הרבי. בעוד הנשמה נשלחת אל העולם (ה"שוק") כדי לעבוד את בוראה, מגיע היצר הרע ומנסה לזרוע מחלוקת בין בני-ישראל לאביהם שבשמיים. אך פעולותיו של היצר הרע דווקא מעוררות בנשמת היהודי את הצמאון והתשוקה להתגבר על כל המכשולים ולעשות את רצון הבורא, ולפיכך שרים ניגון זה בשמחה רבה.

האזינו לביצוע של אברהם פריד וחנן בן ארי מהמופע בבריכת הסולטן:

7. ניגון 'שאמיל'

בשמחת תורה תשי"ט לפנות בוקר, לימד הרבי אני הניגון הייחודי שעל פי המסורת הולחן על ידי האימאם הקווקזי שאמיל.

"לפני עשרות שנים" סיפר הרבי, "חיו בהרי הקווקז שבטים פראיים למחצה שהיו חופשיים כציפור דרור. במשך זמן רב ניסה הצאר הרוסי לכבוש הרים אלו אך ללא הצלחה. בסופו של דבר הגו הרוסים רעיון: הם הציעו לשבטים הקווקזיים ברית שלום, והבטיחו לראש השבטים – שמו היה שאמיל – דברים שונים. כששאמיל התפתה וירד מן ההר הם שבו אותו ושלחוהו לגלות בעומק רוסיה".

"שם, בגלות, חיבר שאמיל ניגון געגועים. חלקו הראשון של הניגון מתאר את החירות ותחושת הדרור שהייתה מנת חלקו על ההרים הגבוהים; בסופו הוא מביע תקווה כי עוד ישוב היום והוא יהיה אדם חופשי", סיפר הרבי כשהוא מסביר כי הניגון הוא משל לנשמה שירדה לעולם הפיזי והנמוך ממקום גבוה והיא מתגעגעת כל העת לדרגתה העליונה.

האזינו לביצוע של הפסנתרן אחיה אשר כהן אלורו:

  (צילום: דבורה לאה כהן אלורו)

8. רחמנא

את ניגון "רחמנא" שזכה אף הוא להצלחה רבה בחתונות ואירועים ברחבי העולם היהודי, לימד הרבי את חסידיו כמיטב המסורת בשמחת תורה תש"כ לפנות בוקר.

זהו קטע מתוך הסליחות, שמקור הלחן שלו על פי המסורת החב"דית מסבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי שהיה רבה של העיר ניקולייב. 

בעת שלימד הרבי את הניגון הוא הסביר כי יש לנגנו בתחילה לאט ובתחנונים ורק לאחר מכן בשמחה ובהתלהבות מתוך ביטחון שהקב"ה אכן יענה לנו.

האזינו לביצוע של שי צברי מתוך 'צמאה 1':

9. אתה בחרתנו 

בשמחת תורה תשכ"א לפנות בוקר לימד הרבי את חסידיו את ניגון 'אתה בחרתנו' שלחנו אף הוא מיוחס לחסידי חב"ד בעיר ניקולייב.

הרבי הסביר כי הניגון מורכב למעשה משתי מנגינות שונות. החלק הראשון הוא ניגון של צדיקים, והשני אופייני לבעלי תשובה. לפיכך החלק השני חוזר על עצמו שוב ושוב, דבר המסמל על פי הרבי את הרצון של בעל התשובה להתקרב עוד ועוד לבורא העולם.

האזינו לביצוע של אהרן רזאל מתוך 'צמאה 1':

10. אנעים זמירות

בשמחת תורה תשכ"ב, לימד הרבי את ניגון "אנעים זמירות" המפורסם שזכה לאין ספור ביצועים שונים.

הרבי סיפר חסיד שהתפלל בבית הכנסת ביום כיפור, ומרוב דביקותו והתלהבותו לא הבחין כי הצום הסתיים והוא יכול לגשת ולסעוד את ליבו. כאשר המתפללים באו לבית-הכנסת בבוקר למחרת, הם מצאו את החסיד כשהוא רוקד סביב עמוד התפילה, ובפיו ניגון הדביקות "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג; נפשי חמדה בצל ידך, לדעת כל רז סודך".

האזינו לדואט של אברהם פריד ושולי רנד מתוך 'צמאה 1':

11. סטאוו יא פיטו

בשמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשכ"ג, לימד הרבי ניגון המורכב ממילים בעברית, יידיש ואוקראינית אחד הניגונים הפחות מוכרים לציבור הרחב אולי בגלל השפות מהן הוא מורכב.

מקורו של ניגון זה הוא בשיר-רועים אוקראיני, אך על פי המסורת החסידים ששמעו את השיר עיבדו אותו והפכו אותו לקריאה מרגשת לחשבון נפש עצמי.

מילות השיר בתרגום לעברית: "עמדתי לשתות ביום שישי, ובשתייה הפסדתי את עגלתי; יש צורך לדעת כיצד לבלות, ויש צורך לדעת כיצד לשוחח; אוי! חשבון צדק נצטרך לתת ויהיה עלינו להצטדק בפני הפריץ. הבה איפוא נשתה ונשתה וגם נבלה. יין נשתה כמים, יחד נאמר לחיים, ואתה תשמע מן השמיים."

האזינו לביצוע של מנדי חנין ואבי פיאמנטה מתוך האלבום 'ניגוני הרבי':

12.  כי אנו עמך (ב)

שמחת תורה תשכ"ד הייתה הפעם האחרונה בה לימד הרבי ניגון חדש בשעות הבוקר המוקדמות של שמחת תורה כשהוא מפתיע את החסידים ומלמד שני ניגונים חדשים.

הניגון הראשון היה מנגינה נוספת למילים "כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו", מילים הלקוחות מתפילת יום הכיפורים. (את המנגינה הראשונה לימד הרבי בשנת תשי"ז). מדובר בלחן שהוא יותר 'תנועה' מוזיקלית משיר בצורתו המוכרת ומקור הלחן שלו אינו ברור.

האזינו לביצוע של מנדי חנין ואבי פיאמנטה מתוך האלבום 'ניגוני הרבי':

13. הוא אלוקינו

כשסיים הרבי ללמד את הניגון הראשון, אמר: "אינני יודע אם אמשיך ללמד ניגונים גם בשנה הבאה ולפיכך אלמד עתה ניגון נוסף". 

הניגון השני מתוך תפילת מוסף לחגים "הוא אלוקינו"

אכן, בשנה שלאחר-מכן לא הוסיף הרבי ללמד ניגונים נוספים, וניגון זה היה הניגון האחרון אותו לימד הרבי. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

האזינו לביצוע של אריאל זילבר מתוך חזרות למופע 'צמאה':

14. האדרת והאמונה

את השיר 'האדרת והאמונה' במנגינת ההמנון הצרפתי לימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשל"ד, עשור לאחר שהפסיק ללמד ניגונים. 

את הניגון חיבר שבוי צרפתי בעת הקרב על העיר מרסיי במהלך המהפיכה הצרפתית. לאחר המהפיכה נבחר הניגון להמנונה של צרפת החדשה שבהנהגת נפוליון. ההמנון כולל מילים קשות ותיאורי מלחמה אכזריים.

הרבי דיבר בהתוועדות שקודם ההקפות אודות המהפיכה הרוחנית בצרפת, ולפני תחילת ההקפות נעמד על בימת התפילות והחל לנגן את מנגינת ההמנון הצרפתי על המילים "האדרת והאמונה". מעט יותר משנה אחר כך, בחורף ה'תשל"ה, החל ראש ממשלת צרפת דאז לדבר על שינוי ההמנון, ואף הציע פרס כספי על הצעת המנון חלופי. בפועל, ההצעה עוררה התנגדות עזה בצרפת, ולבסוף שונו מעט תווי הנגינה ולא המילים.

הרבי הסביר את סיבת השינוי, שלאחרי שהעלו את הניגון לקדושה בביצועו בשמחת תורה, הרגיש זאת בשמים השר של צרפת, וזה גרם למטה לשנות את הניגון, מצד ההרגשה שהניגון שייך לתחום הקדושה. בפועל לאחר כמה שנים הוחזר הלחן המקורי של ההמנון הצרפתי.

צפו בקטע מתוך התוועדות בשנת תשל"ו בו הרבי מבקש מהחסידים לשיר את הניגון:

  (באדיבות jem)