הילדה התמימה הזו שרק הבוקר קמה מכסאה כשהמורה נכנסה לכיתה לאות כבוד, כמו מיעוט נדיר באוכלוסייה הישראלית. ובמהלך היום צייתה להוראות המנהלת בבית הספר. בדיוק היא, 'נתפסה'. מדהים.
אין לכם בושה?!
כל זה כשגדולים ממנה מעלים לרשתות סצנות מגוכחות ומביכות של וויכוחים עם שוטרים, לא פחות ולא יותר על כך שנתפסים על אי עטיית מסיכה במרחבים סגורים (!!). וגם בסוף... 'מנצחים' את השוטרים בנפנוף עם מסמכי החוק. אזלת היד של המשטרה או החוק או השילוב של שניהם זועקים לשמיים.
ואתם נטפלים לילדה המתוקה הזו?!
אז זהו, שמישהו איבד את זה , או שמעולם לא היה לו את זה...
בימים האחרונים אנו עדים כאזרחים שומרי חוק לאנרכיה בדמות 'חוק'. בעוד מחד ניכרים נסיונות הממסד למיזעור נזקי הקורונה, מאידך נראה כי יש רבות מזרועותיו שמנהלות את הזירה עליה הן אמונות כראות עיניהם.
מערכת האכיפה הפועלת לפי שיקולי דעת זרים מוזרים ומקוממים, כך לדוגמא מערכת החינוך העסוקה בשמירה על עצמה מבלי לנסות לדייק את הבידודים הרוחביים. ולא, זה לא מעודד אזרחים לפעול מתוך מוטיבציה פנימית אלא מגביר תחושה של חוסר אונים. כך נראה כי בתקופה זו כל הגברת סנקציות חיצוניות רק גוררת תוצאות הפוכות.
הנסיונות נואשים וזה מורגש, הם לראות ולא להאמין איך במו ידיהם המנהיגים שופכים את התינוק עם המים. במקום להבין שאת מי שצריך כאן זה דווקא את האזרחים, את המוטיבציה הפנימית שלנו ואת ההבנה למצב.
גורמים רבים מחריפים את האנטגוניזם ואת אי הוודאות ומייצרים עוד ועוד אי הבנות. כך לא מגייסים את האזרח להיפך כך מרחיבים את הפער בין האזרח לחוק ואת מרווח התנועה בין צו מצפון לשמירת החוק.
חוק הוא חוק וצריך לשמור עליו ולציית לו. אבל כאן נראה יותר מכל שבתקופה הזו המשחק חייב להשתנות, חייב להעשות שימוש במוסר הפנימי שלנו, וברצון האנושי לחיות בשפיות גם בסערת הקורונה.
כל זה בייחוד כלפי מיעוטים ואוכלוסיות מודרות הסובלות במהלך השנה משיטור יתר. הם גם כך לא מאמינים לממסד וחווים ניכור אמיתי או נתפס פעמים רבות ביחס לקבוצת הרוב.
צר לי, אבל משטרת ישראל - את מוכיחה לנו פעם אחר פעם שאכיפת החוק היא לא נושא בהיר גם לך, משהו שם אבד ונראה יותר כמו השתלחות ופחות כמו נסיון לאכוף. ועכשיו אבד גם אמון של רבים מאיתנו.
מצפה לתגובה הולמת ולא מתנערת של משטרת ישראל והתערבות של המועצה הלאומית לשלום הילד.
אזרחית.