אאא

בימים האחרונים קהיליית חוקרי ירושלים סוערת עקב גילוי של ד"ר דותן גורן על מקום קבורתו של בונה השעונים המפורסם, ר' משה שפירא (אין קשר משפחתי לכותב השורות).

ר' משה שפירא, יליד ירושלים (תרמ"ה 1885), למד בישיבת מאה שערים, אביו היה מתלמידיו המובהקים של המהרי"ל דיסקין.

ידי זהב היו לו, ולא פחות מכך מוח חריף, והוא התקין שעוני שמש משוכללים ביותר, בבית כנסת 'זוהרי חמה' מול מחנה יהודה, בביה"כ הגר"א בשערי חסד, ובבית הכנסת הגדול בפתח תקווה. שלושת אלה נותרו עד ימינו, אולם כנראה שהיו עוד כמה שנהרסו ברבות הימים.

שעון השמש בביה''כ זוהרי חמה בירושלים (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
שעון השמש בביה"כ זוהרי חמה בירושלים (צילום: ד"ר צבי הר שפר)

הרב שפירא שלא למד באוניברסיטה חוכמות חיצוניות, אלא למד את ספרו של הגאון מווילנה "ספר התכונה וההנדסה", וכן את ספרו של הגאון "בעל הנברשת" רבי חייא דוד הלוי שפיצר, "נברשת לנץ החמה", ידע היטב היאך לבנות שעון כזה.

עמוד השער של ספר ''נברשת לנץ החמה''
עמוד השער של ספר "נברשת לנץ החמה"

את כתבי הגר"א וביחוד ספרו "התכונה וההנדסה", מסתבר שרוב גולשי 'כיכר השבת' מכירים... אולם הרב שפיצר, שמו לא ידוע היטב, ולכן מעניין ביותר שהוא היה מחשובי תלמידיו של הכתב סופר. עלה לירושלים, והשקיע מרבית שנותיו בקביעת לוח השנה, ושאר זמני היום. בשנת תרנ"ח (1898) הודפס ספרו "נברשת לנץ החמה בציון", אשר זכה להסכמות מגדולי ישראל: רבי שמואל סלנט, מהרי"ל דיסקין ורבי יוסף חיים זוננפלד.

הסבר שצייר הרב שפיצר היאך משתמשים בשעון שמש (מתוך הספר ''נברשת לנץ החמה'')
הסבר שצייר הרב שפיצר היאך משתמשים בשעון שמש (מתוך הספר "נברשת לנץ החמה")

נחזור לר' משה שפירא שמכונה "גאון אוטודידקט", (שפרושו בן אדם שרוכש השכלה באופן עצמאי ולא דרך מוסד אקדמאי כל שהוא). כאמור, שפירא ידע היטב לבנות שעון שמש, אך ורק מכתבי רבותינו הגר"א והגרחד"ה שפיצר.

 שעון השמש בבי''כ הגר''א בשכונת שערי חסד בירושלים (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
שעון השמש בבי"כ הגר"א בשכונת שערי חסד בירושלים (צילום: ד"ר צבי הר שפר)
הגדלה
בית כנסת הגר''א שערי חסד ירושלים (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
בית כנסת הגר"א שערי חסד ירושלים (צילום: ד"ר צבי הר שפר)

לאחר שפורסם ברבים שעוני השמש שבנה בבתי כנסיות, כדי שהמתפללים ידעו את השעה המדויקת להתפלל, גם ראשי הווקף המוסלמי בהר הבית רצו שעון כזה, כדי לפתור סכסוך רב שנים על שעות התפילה במסגד בהר הבית (מסתבר שסכסוך אצל מוסלמים כולל מריבות רבות בתוך היכל התפילה, נאצות, זריקת ספסלים, סטנדרים, לֶבֶּנים וכו') וביקשו ממנו שיתקין שעון שמש כזה גם בהר הבית, ובתמורה הבטיחו לו כסף רב תוך שרמזו לו שאם יסרב, הרי שיהרגו אותו.

ביה''כ הגדול בפתח תקווה (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
ביה"כ הגדול בפתח תקווה (צילום: ד"ר צבי הר שפר)
הגדלה
ביה''כ הגדול בפתח תקווה (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
ביה"כ הגדול בפתח תקווה (צילום: ד"ר צבי הר שפר)
הגדלה
שעוני השמש בביה''כ הגדול בפתח תקווה (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
שעוני השמש בביה"כ הגדול בפתח תקווה (צילום: ד"ר צבי הר שפר)
הגדלה
שעוני השמש בביה''כ הגדול בפתח תקווה (צילום: ד''ר צבי הר שפר)
שעוני השמש בביה"כ הגדול בפתח תקווה (צילום: ד"ר צבי הר שפר)

הר' שפירא התייעץ עם רבי יוסף חיים זוננפלד האם מותר לו לעלות להר הבית. הגרי"ח ענה לו, שאם קשה לו לוותר על הכסף - 30 אלף נפולוני זהב [!] שהיה סכום עצום, הוא יכול בדוחק למצוא לו אופן שיהיה מותר לו להתקין את השעון בהר הבית. למחרת ר' משה שפירא הגיע והודיע שהוא מוותר על הכסף, והגרי"ח זוננפלד התרגש מאד ובירך אותו.

(לענ"ד, למרות שהגרי"ח אישר לו בדיעבר לעלות להר הבית, הרי שבצדק ר' משה שפירא חשש שלאורך כל הדורות יעטר שעון שמש מעשי ידיו את המסגד בהר הבית, ולעולם ועד, נכדיו יתביישו בסבם שעלה להר הבית...).

יש לציין שסיפור זה שנכתב בספר האיש על החומה. מצטטו רבי יצחק זילברשטיין בספרו "חישוקי חמד", תוך שהוא דן האם מותר הלכתית להתקין שעון שמש על המסגד בהר הבית.

פולמוס עלייתו של רמ''ש להר הבית כדי להתקין שעון שמש, מתוך ספר ''האיש על החומה'' (באדיבות נפתלי)
פולמוס עלייתו של רמ"ש להר הבית כדי להתקין שעון שמש, מתוך ספר "האיש על החומה" (באדיבות נפתלי)
הגדלה

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

באדיבות נפתלי (באדיבות נפתלי)
באדיבות נפתלי (באדיבות נפתלי)

מחמת הפחד מהערבים שיתנקמו בו, ר' משה שפירא ברח לפתח תקווה, וכל חייו הוא פחד לחזור לירושלים, ושנים רבות נטען שהוא נקבר מחוצה לה. רק לאחרונה חוקר תולדות ירושלים ד"ר דותן גורן גילה שבערוב ימיו שב שפירא לירושלים ונפטר בה בשנת תשכ"ט (1969) ונקבר בהר הזיתים.

גזיר עיתון מיום פטירתו (הצופה, 10.6.1969)
גזיר עיתון מיום פטירתו (הצופה, 10.6.1969)
הגדלה
המצבה (צילום: 'מרכז מידע הר הזיתים שע''י עיר דוד')
המצבה (צילום: 'מרכז מידע הר הזיתים שע"י עיר דוד')

על מצבתו נכתב: "פה נטמן איש צנוע טוהר המידות בונה שעוני שמש בירושלים ופתח תקוה לפי שעון ארופאי וערבי הנהוג בארץ ישראל ר' משה ב"ר ישראל אשר ז"ל שפירא יליד ירושלים נלב"ע י"ט סיון תשכ"ט תנצבה". 

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com