אאא

בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, הוצגו נתונים מהם עלה מהו שכרה הממוצע של חרדית העובדת בהייטק.

הוועדה עסקה בתכנית הלאומית להכשרת נשים חרדיות במקצועות ההיי-טק, שהגיש למשרד האוצר  'המכון החרדי למחקרי מדיניות', כאשר האוצר מצידו מתנגד להכרה בהכשרה זו לטובת קידום תעסוקת נשים חרדיות בהייטק.

בפתח הדיון קבל היו"ר, ח"כ עודד פורר, על כך שהתוכנית תקועה בתוך הצנרת הבירוקרטית. "קידום נשים בתעסוקה הוא אחד היעדים המרכזיים שהוועדה לקחה על עצמה. השאלה שצריך לשאול היא, היכן נשים משתתפות בתעסוקה, האם היא בשכר נמוך, מה חלקיות המשרה והדרג שלה בארגון", תהה.
 
רועי כהן, מנכ"ל המכון, אמר: "יש צורך אמיתי לענות על המחסור של כוח אדם מיומן בתעשיית ההייטק ובתעשיות הביטחוניות, באמצעות כוח אדם איכותי ביותר במגזר החרדי - שאינו מנוצל. זה יאפשר למדינה, לתעשייה ולמגזר החרדי להרוויח, ייצר תשתית לצמיחה ויעודד הכשרות מקצועיות לתעסוקה".
 
"הנשים החרדיות קובעות במידה רבה את רמת השתכרות של משק הבית החרדי", הסביר כהן. "שנתון של נשים חרדיות כולל היום כ-10,000 צעירות,כשבתוך כעשר שנים, השנתון יכולול כ-17,000 נשים. שיעור הנשים החרדיות המועסקות עלה משמעותית, אך איכות התעסוקה לא".
 
לדבריו, "יש שעת כושר, שהרבנים, העולם החרדי והתעשייה מבינים שניתן להכניס בנות איכותיות וברמה מאוד גבוהה לעולם הזה. בשלוש השנים הקרובות אנו מקווים להכניס כ-1500 בסך הכל, ובטווח של עשור להכניס לשוק העבודה הזה כ-1300 נשים חרדיות מדי שנה, לרמות פיתוח גבוהות. זה פול אדיר של כוח אדם שלא מנוצל. במהלך השנתיים האחרונות היינו שותפים לתכנית פיילוט בשם אדווה של ארגון SUV של בנות חרדיות בתוך הסמינרים, וראינו שהדבר הזה עובד".

 "בסמינרים יש פוטנציאל להשתכרות גבוהה" (ארכיון. צילום: כיכר השבת)


יצוין, כי תכנית החרדיות בהייטק, המבוססת על תכנית אדווה של ארגון SCALE UP מבית Start-Up Nation Central, הוגשה לפני כחצי שנה לאגף התקציבים במשרד האוצר, שם נתקלה בעיכובים ובהתנגדויות, ויוזמי התוכנית מנסים כעת להניע אותה מחדש בממשלה הנוכחית ומקיימים משא ומתן מול האוצר, אולם כרגע אין התקדמות..
 
ד"ר גיורא ירון, יו"ר פורום חרדים להייטק, אמר בדיון: "בתחילת התהליך אמרתי שאם אין רבנים, אני לא בעניין. כשהיו כיתות בלי הפרדה, הגיעו אפס תלמידות. אפשר לשים 7 מיליארד שקל בתוכנית, אבל בלי תמיכת הממסד זה לא יעבוד".

כאמור, במהלך הדיון הזה בוועדה לקידום מעמד האישה, נחשפו נתונים ברורים, מהם עלה כי חרדית בהייטק מרוויחה בממוצע 10 אלף שקל בחודש, למרות שהיא לא אקדמאית.
 
לסיכום הדיון אמר ח"כ פורר, היו"ר: "אני חושב ששורש הבעיה היא שמשרד האוצר חייב להגדיר לעצמו יעד - כמה נשים חרדיות יסיימו הכשרה גבוה וייצאו לעבודה? הנתון הכי משמעותי ששמענו, הוא ש-17 אלף נשים יגיעו לשוק בכל כמה שנים, ואם לא - ההפסד בעשור יעמוד על סדר גודל של 150 אלף נשים. זה דרמטי למשק הישראלי. לכן מבקשת הוועדה ממשרד האוצר וממשרד העבודה להגדיר לנו תוך חודש מה המדדים והיעדים לעשור הקרוב ללימודי נשים חרדיות ושילובן בשוק העבודה".